שתי דגימות סביבתיות של נגיפי פוליו אותרו מתחילת השנה במרכז הארץ ובירושלים. כך עולה מסקירת מערך מודיעין בריאות במשרד הבריאות.
דגימה בודדת של נגיפי פוליו מזן 2 (2cVDVP) אותרה בביוב ממרכז הארץ בחודש ינואר, ודגימה בודדת אותרה חודש אחר כך באזור ירושלים. בחטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות הדגישו היום (ה') כי לא מוכרים מקרים קליניים שנובעים מהידבקות בנגיף.
פוליו (Poliomyelitis) היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי נגיף הפוליו, השייך לקבוצת נגיפי המעיים. הנגיף עובר מאדם לאדם בעקבות מגע עם הפרשות - לרוב צואה אבל גם דרך הפרשות נשימתיות - נכנס לדרכי עיכול, מתרבה שם ומופרש בצואה. לפי אתר משרד הבריאות, ברוב מקרי ההדבקה (80%–90%) אין תסמיני מחלה. ב-10%–20% מהמקרים המחלה מתבטאת בתסמינים כלליים כמו חום, כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והקאות או כאבי גרון. לעיתים רחוקות המחלה גורמת לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס).
נגיף הפוליו עלול לגרום לשיתוק רפה בקרב פחות מ-1% מהנדבקים בו, ובתנאי שלא חוסנו נגד המחלה, כאשר רוב הנדבקים בנגיף לא סובלים מתסמינים כלל. עוצמת השיתוק תלויה במספר תאי העצב שנפגעו. השיתוק מופיע בשכיחות גבוהה יותר בגפיים התחתונות ויכול להיות מלווה בכאבי שרירים חזקים. ייתכן שיתוק של שרירי הנשימה וצורך בהנשמה. אין טיפול לפוליו ולא ניתן לרפא את השיתוק כאשר נגרם, אך ניתן למנוע לחלוטין את המחלה - על ידי חיסונים, לפי תוכנית חיסוני השגרה הנהוגה בישראל.
ניתוח גנומי של המרכז הארצי לנגיפים, העלה שהנגיפים שאותרו בשתי דגימות הביוב אינם קשורים זה לזה ומקורם שונה. הניתוח העלה גם שהנגיפים שנמצאו בביוב בארץ אינם קשורים גנטית להתפרצות הפוליו ברצועת עזה. בשני המקרים, הנגיף בודד מהסביבה בלבד ולא אותרו מקרי שיתוק קליניים הקשורים אליו. מקור הנגיף, בשני המקרים, הוא מחוץ לישראל, שכן זן 2 של הנגיף לא נכלל בחיסון החי-מוחלש שבו נעשה שימוש בישראל מזה עשור.
על אף שהנגיפים קשורים גנטית לנגיפי הפוליו שאותרו בביוב בכמה מדינות באירופה במהלך סתיו 2024, הם ככל הנראה לא קשורים לאותו אירוע. מסתמן כי מדובר ביבוא מחו"ל, במסגרת שני אירועים נפרדים שלא קשורים זה לזה. עם זאת, לא ניתן לקבוע לפי שעה מהיכן בחו"ל הגיעו זנים אלו לארץ.
מקורם של נגיפי פוליו מזן תרכיבי מותמר הוא בחיסון החי מוחלש (OPV) נגד פוליו, שעבר מוטציות בקרב אוכלוסיות שאינן מחוסנות כנדרש ונעדרות כיסוי חיסוני מספק. מוטציות אלו מקנות לו פוטנציאל אלימות. כלומר, זנים אלו עלולים לגרום לשיתוק בקרב אנשים שאינם מחוסנים כלל נגד הנגיף.
במשרד הבריאות מסבירים כי "הימצאות של נגיף הפוליו בביוב, לרבות נגיף פוליו ממקור תרכיבי מותמר, עשויה להעיד בפרט אם נמצא בדיגום הסביבתי לאורך זמן ובפיזור גיאוגרפי על תפוצתו באוכלוסייה, שעלולה לסכן בלתי מחוסנים ולהוביל למחלה קשה אצלם (שיתוק), אם יידבקו בנגיף.
בחודש שעבר החל סבב חיסונים שלישי במספר ברצועת עזה באמצעות חיסונים מסוג (novel OPV2). במהלך הסבב חוסנו כל הילדים מתחת לגיל 10 ברצועה (כ-600 אלף ילדים). סבב רביעי מתוכנן להתקיים בעוד כחודש.
בשנה שעברה התגלתה בעזה בניטור סביבתי (דגימות ביוב) העברה של נגיפי פוליו ממקור תרכיבי מותמר מזן 2 (cVDPV2) עד כה, דווח על מקרה אחד בלבד של תחלואה קשה מפוליו בילד לא מחוסן במרכז הרצועה שהובילה לשיתוק. לאחר הימצאות הנגיף בעזה החל צה"ל לחסן את החיילים במנת דחף.
שיעור ההתחסנות בישראל בירידה
לפי שעה, לא ברור אם זני הפוליו, שאותרו בביוב בשני האירועים, התבססו מקומית באוכלוסייה בארץ או שמא איתורם בניטור הסביבתי היה אירוע חד-פעמי. יידרש ניטור נוסף, לאורך זמן, על מנת לקבוע זאת.
אף שפוליו מזן 2 אינו מסוכן יותר מזנים 1 ו-3, הוא הזן שאחראי לרוב ההתפרצויות בשנים האחרונות, במיוחד באזורים עם שיעורי חיסון נמוכים.
החיסון המומת נגד פוליו (IPV) שניתן במסגרת חיסוני השגרה בארץ מקנה למחוסנים בו הגנה מלאה, מפני תחלואה קשה ושיתוק בעקבות כל זני הפוליו המוכרים. זה האמצעי היעיל ביותר למניעת הדבקה בנגיף ולהגנה מפני המחלה. החיסון מוכר ונמצא בשימוש עשרות שנים ברחבי העולם, וניתן במיליארדי מנות. ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי פרייס, הביעה בימים האחרונים חשש בריאיון ל-ynet מפני הירידה בשיעורי ההתחסנות בישראל.
בחודש שעבר נפרדה מערכת הבריאות בישראל מחיסון חי מוחלש נגד נגיף הפוליו (BOPV), שניתן עד היום בשתי מנות לתינוקות וילדים בטיפת חלב. זאת, משום שזן 3 של נגיף הפוליו, שהחיסון החי מוחלש מגן מפניו, מוגר ברחבי העולם, ומנגד קיים סיכון אפשרי במתן החיסון (המכיל את הנגיף באופן מוחלש) להיווצרות זנים אלימים ממקור תרכיבי מזן 1 או 3. כמו כן, תרכיב החיסון החי-מוחלש אינו מגן מפני זן 2 של הנגיף, הנפוץ כיום בעולם. מאוקטובר האחרון ניתנה מנה אחת של החיסון לתינוקות בגיל חצי שנה בלבד, וכאמור בחודש שעבר הוא יצא משימוש לחלוטין.
לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, חיסונים מצילים כארבעה מיליון בני אדם בשנה ברחבי העולם. עם זה, בשנים האחרונות נרשמה ירידה בהיענות לחיסוני שגרה, בישראל ובעולם. מנתוני משרד הבריאות שהוצגו בימים האחרונים בכנס שנערך במכללה האקדמית נתניה, עולה תמונת מצב מדאיגה. לפי הממצאים, בעוד שבשנת 2019 שיעור המתחסנים בחיסון המחומש (המגן מפני דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו והמופילוס אינפלואנזה B) עמד על 92%, בשנת 2022 הוא ירד ל-88% בלבד, ירידה שמחלישה את הכיסוי החיסוני של ילדי ישראל.
חלק מהפער נבע מדחיית חיסונים והשלמתם במועד מאוחר יותר. שיעור החיסונים באיחור בשנים 2023-2019 באזור ירושלים היה הגבוה ביותר בישראל ועמד על 28%, לעומת הממוצע הארצי שעומד על 15%. כמו כן, נרשמו פערים משמעותיים בהיענות לארבע מנות החיסון של החיסון המחומש. במנת החיסון הראשונה, רק 5% מתחסנים באיחור ואילו במנת החיסון הרביעית מתחסנים באיחור לא פחות מ-32% מהתינוקות.
בריאיון ל-ynet התייחסה ד"ר אלרעי פרייס גם להפצת מידע כוזב על אודות חיסונים ברשתות החברתיות: "בכל מקום שבו אין אמירה משמעותית, מדעית, מבוססת נתונים על החשיבות של החיסונים, זה תורם עוד יותר לבעיית האמון, ויותר בעייתי להתמודד עם זה. כיום ברשתות החברתיות כל בן אדם הופך להיות תחנת ממסר, ויכול לכתוב מה שהוא רוצה ולהפיץ בצורה מהירה וקלה, ובסוף קשה מאוד לרדוף אחרי כל המידע הזה ולהפריך אותו".
