בשעה שבארה"ב ובמדינות אירופה מתמודדים על גל תחלואת חצבת, מודאגים גורמי רפואה בכירים בישראל מפני התפרצות בישראל לנוכח ירידה מתמדת בשיעור התחסנות הילדים בחיסוני החובה. "חצבת היא אחת המחלות שאנחנו יודעים שברגע שיורדת רמת החיסוניות יש סיכון גדול מאוד להתפרצות", אמרה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, בריאיון ל-ynet ול"ידיעות אחרונות".
לפי נתוני מערך מודיעין בריאות במשרד הבריאות, המעודכנים ל-2024, שיעור המתחסנים בחיסון המרובע במנה ראשונה עד גיל 6 (MMRV – נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח), עומד על כ-87%. שיעור ההתחסנות בשתי מנות בגילי 18-6 עומד על כ-91%. במחוז ירושלים שיעור ההתחסנות במנה ראשונה עומד על 79% בלבד, ועל 88% בשתי מנות. "זה באמת נתון מטריד", אומרת ד"ר אלרעי פרייס.
עד כה נבלם יבוא החצבת לישראל בזכות הכיסוי החיסוני הגבוה יחסית, ואולם החשש המקנן במשרד הבריאות הוא שאם יהיה יבוא חצבת לאזור עם כיסוי חיסוני נמוך (ירושלים למשל), הוא עלול להצית התפרצות רחבה יותר, בדומה לאירוע החצבת בישראל ב-2018, שהסתיים עם יותר מ-4,300 חולים ושלושה נפטרים.
בארה"ב ובקנדה מספר מקרי החצבת מתחילת השנה עולה על כל המקרים שדווחו ב-2024. עד כה אומתו 378 מקרים בארה"ב, בעיקר בטקסס ובניו מקסיקו, ומתוכם שני מקרי מוות (מבין החולים - 95% לא מחוסנים או בעלי סטטוס חיסוני לא ידוע. רק 2% מהחולים חוסנו בשתי מנות). מקרי החצבת באירופה הוכפל בשנה שעברה ביחס ל-2023 - שיא של 25 שנה. ילדים מתחת לגיל חמש היוו יותר מ-40% מתוך 127,350 המקרים שדווחו בשנה שעברה. לנוכח העלייה הדרמטית הזו, ממליץ משרד הבריאות לטסים לכל יעד בעולם להשלים שתי מנות חיסון.
מספר מקרי החצבת בישראל נותר יציב יחסית עד כה. בשנה שעברה נרשמו 33 מקרים מאומתים של חצבת, רובם מתחלואה "מיובאת", כלומר חולים שנדבקו בחו"ל והגיעו לישראל. מתחילת השנה דווחו שלושה מקרים, ומקרה נוסף שנמצא עדיין בבדיקה. ד"ר שרון אלרעי פרייס אומרת כי במשרד הבריאות עוקבים אחר הנתונים בארץ ובעולם. לדבריה, על אף שבישראל רמת החיסוניות לחצבת גבוהה יחסית, נצפתה ירידה לאורך השנים. "אם בעבר שיעור ההתחסנות למנה ראשונה של החיסון עמד בממוצע על 96%, כיום הוא ירד לסדר גודל של 92-90 אחוזים וזו ירידה משמעותית".
"מלאי ברזל" של חיסונים
במשרד הבריאות מדגישים שהם ערוכים להתמודד עם התפרצות חצבת בישראל, אם תהיה כזו. "יש לנו מלאי ברזל של חיסונים והנחיות באזורים שבהם יש התפרצות להקדים את החיסון השני מגיל שש לגיל שנה וחצי. עשינו את זה בתחילת המלחמה, אז הייתה התפרצות חצבת בתל אביב", ציינה ד"ר אלרעי פרייס.
לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, חיסונים מצילים כארבעה מיליון בני אדם בשנה ברחבי העולם. עם זה, בשנים האחרונות נרשמה ירידה בהיענות לחיסוני שגרה, בישראל ובעולם. מנתוני משרד הבריאות שהוצגו בימים האחרונים בכנס שנערך במכללה האקדמית נתניה, עולה תמונת מצב מדאיגה. לפי הממצאים, בעוד שבשנת 2019 שיעור המתחסנים בחיסון המחומש (המגן מפני דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו והמופילוס אינפלואנזה B) עמד על 92%, בשנת 2022 הוא ירד ל-88% בלבד, ירידה שמחלישה את הכיסוי החיסוני של ילדי ישראל.
ד"ר שרון אלרעי פרייסצילום: משרד הבריאותחלק מהפער נבע מדחיית חיסונים והשלמתם במועד מאוחר יותר. שיעור החיסונים באיחור בשנים 2023-2019 באזור ירושלים היה הגבוה ביותר בישראל ועמד על 28%, לעומת הממוצע הארצי שעומד על 15%. כמו כן, נרשמו פערים משמעותיים בהיענות לארבע מנות החיסון של החיסון המחומש. במנת החיסון הראשונה, רק 5% מתחסנים באיחור ואילו במנת החיסון הרביעית מתחסנים באיחור לא פחות מ-32% מהתינוקות.
את המחיר על הירידה בשיעור ההתחסנות משלמים פעוטות וילדים. "הילד היה משתעל עד לחנק. הפנים שלו היו מגיעות לצבע סגול וכחול, זה היה מאוד מלחיץ", מספרת מור (שמה המלא שמור במערכת), שבנה הצעיר חלה בשעלת לפני כמה שנים, כשהיה רק בן שבועיים. שעלת היא מחלה מסוכנת בעיקר לתינוקות ולפעוטות, בגלל סיבוכים שעלולים לגרום לנכות ולמוות. לנשים הרות מומלץ להתחסן במהלך ההיריון כדי להגן על התינוק עד להשלמת ארבע מנות החיסון בשנת חייו הראשונה. מור, שלא התחסנה במהלך ההיריון מספרת: "בזמן הלידה המיילדת לא הפסיקה להשתעל בחדר עליי ועל הילד, בדיעבד היא זו שהדביקה אותי. אני הנקתי את הבן שלי ולכן הדבקתי אותו כשהיה בן שבועיים".
היא נכנסה לבידוד ממושך בבית החולים. "הרופאים נכנסו רק עם חליפות מיגון, זה היה ממש מפחיד ומבהיל. אין למחלה הזו תרופה. את פשוט מסתכלת על הילד שלך משתעל ומתפללת שלא ייחנק למוות. זו הייתה חוויה לא קלה". מאז ילדה מור עוד שתי בנות. במהלך ההיריון הקפידה להתחסן בזמן. "זה חיסון חובה. אני לא מאחלת לשונאים שלי לראות את הילד שלהם נחנק ופשוט לחכות שיחזור לנשום, כי אין שום דבר שאת יכולה לעשות כדי לעזור לו, רמת התסכול בלתי ניתנת לתיאור".
אחד הפתרונות: ניידת טיפת חלב
האקלים החברתי והיחס לחיסונים השתנו מאוד מאז מגפת הקורונה. מפיצי קונספירציות עשו את דרכם כמעט ללב הקונצנזוס, כאשר רוברט קנדי ג'וניור - מכחיש חיסונים מפורסם - הוא שר הבריאות בממשל טראמפ. "זה ברור שבכל מקום שבו אין אמירה משמעותית, מדעית, מבוססת נתונים על החשיבות של החיסונים, זה תורם עוד יותר לבעיית האמון, ויותר בעייתי להתמודד עם זה", אומרת ד"ר אלרעי פרייס. "כיום ברשתות החברתיות כל בן אדם הופך להיות תחנת ממסר, ויכול לכתוב מה שהוא רוצה ולהפיץ בצורה מהירה וקלה, ובסוף קשה מאוד לרדוף אחרי כל המידע הזה ולהפריך אותו".
"זה לגיטימי מאוד לשאול ולקבל תשובות", היא מוסיפה, "אבל חשוב לוודא שהמידע מתקבל ממקומות מהימנים. יש המון מידע לא מבוסס נתונים או מחקרים, לפעמים אפילו ברמה של קונספירציות וצריך לדעת להיזהר מזה. רוב האנשים לא היו הולכים לטפל במחלת הסרטן לפי מידע שקיבלו ברשת, אלא ניגשים לקבל חוות דעת ראשונה ושנייה, ומוודאים שהמידע מהימן, וכך גם צריך להקפיד עם רפואה מונעת".
לדבריה, הירידה בהיענות לחיסוני שגרה נובעת לא רק מירידה באמון בחיסונים. "בסקר שערכנו בשנים האחרונות ראינו שאנשים מתחסנים באותה המידה, אבל הם הרבה יותר חשופים לפייק ניוז, והם הרבה יותר מוטרדים בגלל זה. כלומר, זה כן מחלחל, אבל זו לא הסיבה היחידה. אנחנו רואים את הקושי במקומות שבהם יש ילודה גדולה, ובמשפחות שקשה להן לוגיסטית, משום שיש הרבה ילדים, להגיע לכל הביקורים ולשמור על הרצף של רפואה מונעת". היא מציינת שהירידה נובעת גם מזמינות נמוכה של טיפות חלב באזורים מסוימים. "כשיש מקום עם ילודה גדולה אבל התקנים של האחיות בטיפת חלב נשארים באותו היקף, יש קושי במתן מספיק תורים זמינים לחיסון".
לכן החליטו במשרד הבריאות לנקוט צעדים להגברת ההתחסנות, כולל התמקדות באוכלוסייה החרדית: סיוע מקומי לעיריית ירושלים בגיוס אחיות נוספות שיתנו את השירות והפעלת ניידת טיפת חלב בבית שמש. "אנחנו עוסקים בזה כל הזמן. אנחנו חושבים קדימה גם על רפורמות בשילוב משרד האוצר וקופות החולים. חיסונים מצילי חיים, ואנחנו חייבים לשמור על רמת חיסוניות גבוהה כדי להגן על הילדים שלנו", אומרת ד"ר אלרעי פרייס.
