קופת החולים כללית מסירה את הכפפות נגד החלטת שר הבריאות אוריאל בוסו והמנכ"ל משה בר סימן טוב להקים ועדת בדיקה לבחינת התנהלות צמרת הקופה בעקבות שרשרת ההתפטרויות. הבוקר (יום א') עתרה לבג"ץ בבקשה לבטל את ההחלטה על הקמת ועדה בודקת בעניינה - בטענה שמונתה שלא כדין, בחריגה מסמכות ובחשד לשיקולים זרים. כללית ביקשה צו להקפאת פעילות הוועדה עד להכרעה בנושא והיא מעלה סימני שאלה כבדים על החלטת השר שננקטה זמן קצר לפני התפטרותו במסגרת פרישת שרי ש"ס מהממשלה. בג"ץ הורה למדינה להשיב בעוד שבוע לעתירה ולבקשה לצו ביניים.
3 צפייה בגלריה
השר המתפטר אוריאל בוסו והמנכ"ל משה בר סימן טוב
(צילום: אלכס קולומויסקי, שלומי אמסלם, לע"מ)
"בדיעבד ברור כי ההחלטה על הקמת הוועדה הבודקת הייתה מחטף שבוצע ברגע האחרון, רגע לפני התפטרותו של שר הבריאות, על מנת להניע מהלך בתהליך בלתי חוקי. עובדה זו מצטרפת למכלול הפגמים הרבים שנפלו בהפעלת סמכותו של השר ומחזקת את חוסר החוקיות בהחלטה ובתהליך קבלתה", מאשימה כללית את השר ואת המנכ"ל.
"נראה כי הזמן הקצר שחלף בין מועד המלצת המנהל לבין מועד החלטת שר הבריאות להקים את הוועדה הבודקת קשור במישרין לעובדה שיום למחרת הקמת הוועדה הבודקת, פורסמה בתקשורת ההודעה על התפטרותם מהממשלה של השרים מטעם מפלגת ש"ס ובהם שר הבריאות ולמחרת אף פורסם מכתב ההתפטרות של השר", נכתב בעתירת כללית שטענה כי "התנהלות זו של השר אף עולה כדי חוסר סבירות מהותי וקיצוני". את העתירה הגישו עורכי הדין שרון קלינמן, גיא זלמנסון ומיכל ויינשטיין ממשרד קלינמן נאור ושות'.
"סימן מטרה מראש"
בכללית מציינים כי רק יום חלף מהמועד שבו העבירה הנהלת כללית לשר הבריאות את המלצתה למינוי ועדה בודקת בראשות שופט העליון בדימוס פרופ' יורם דנציגר שהתבקש להגיש את המלצותיו בתוך 30 יום: "ברור כי בפרק זמן קצר ביותר זה, שבו שר הבריאות ומפלגתו היו בעיצומה של סערה פוליטית שהביאה לפרישתם למחרת מהממשלה, השר לא יכול היה לבחון באופן עצמאי, רציני וענייני את הודעת המנהל ואת המלצתו להקים ועדה בודקת (אלא אם השר גיבש דעתו עוד קודם לכן). בנסיבות אלה, המסקנה המתבקשת היא שהחלטת שר הבריאות על מינוי ועדה בודקת התקבלה באופן שרירותי. לחלופין - המסקנה המתבקשת היא כי השר גיבש דעתו עוד קודם לכן, ואף הוא סימן המטרה מראש. גם העובדה ששר הבריאות לא השיב לבקשת דירקטוריון כללית להיפגש עם נציגי הדירקטוריון על מנת שיוכלו להציג בפניו את עמדת כללית באופן שלם ומלא, מעידה כי השר קיבל באופן שרירותי את המלצת המנהל, מבלי שבחן אותה כנדרש".
"נראה כי המנהל הבין כי עבודתו של פרופ' דנציגר נותנת מענה מלא וראוי לטענות (הלא מפורטות) שהעלה ומייתרת כל צורך (ככל שהיה) בהקמת ועדה בודקת, ובכך פוגעת בניסיונות המשיבים להתערב בניהולה העצמאי של העותרת ולהשתלט עליה ועל משאביה", נכתב בעתירה. "לכן, המנהל פתח במהלך אגרסיבי לסיכול עבודתו של פרופ' דנציגר ולמניעתה, במעין 'מרוץ' או 'תחרות' להקדים את פעולות העותרת". עוד מצוין כי משרד הבריאות פנה לפרופ' דנציגר ישירות: "הפנייה הישירה מהווה ביטוי מובהק לניסיון השתלטות ולעיסוק בעניינים פנימיים של המפוקח על ידי רגולטור, באופן פסול".
האם המנכ"ל קיבל הטבות כספיות?
בעתירה מוצגות לראשונה באופן פומבי נסיבות התפטרותו של מנכ"ל כללית, אלי כהן, כפי שהציג אותן הדירקטוריון במכתב שנשלח מטעמו למשרד הבריאות בתחילת החודש. "הדירקטוריון התייחס לכך שנחשף בעצמו לבעיות שונות בהתנהלותו של המנכ"ל במילוי תפקידו, בין היתר לאור טענות בדבר יחסי עבודה עכורים עם כפופים לרבות סמנכ"לים שחלקן עזבו, ניסיון להתערב בחוות דעת מקצועית של שומר סף, באופן שהיה עלול להסב נזק ממשי לכללית, מידע שהועבר מסמנכ"ל על קבלת הטבות כספיות (שלאחר בירור והמלצה של הדירקטוריון הושבו על ידי המנכ"ל) ואחרות על ידי המנכ"ל, אשר על פי יעוץ משפטי היו בניגוד לנורמות ציבוריות, ואי-יישום ואי-קידום מספקים של החלטה אסטרטגית של הדירקטוריון, שהדיון בה גרר תגובות בלתי ראויות מצד המנכ"ל כלפי חברי הדירקטוריון".
לטענתם, טיפלו באירועים אלה באופן שקול ומידתי, תוך התייחסות לטובתה של הקופה, ועל אף שהתרחשו במהלך מלחמת חרבות ברזל. עוד נכתב בעתירה כי המנכ"ל הביע את רצונו מספר פעמים לסיים את תפקידו בשל קושי ועומס מצטבר, וזכה לתמיכה וחיזוק מהם. עורכי הדין מדגישים בעתירה כי הדירקטוריון התייחס לנסיבות אלה רק בקצרה במכתבו למשרד, "בשים לב לרגישות הדברים ולעובדה שהמנכ"ל המתפטר ממשיך לכהן בתפקידו ונדרש לשאת בכובד האחריות הנובעת מהתפקיד".
קופות החולים בישראל מתנהלות באופן עצמאי, כאשר למשרד הבריאות נתונות סמכויות פיקוח ובקרה, שאינן פוגעות בעצמאות הקופות ובניהולן הפנימי. עם זאת, סעיף 37 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מקנה לשר הבריאות אמצעים קיצוניים המאפשרים התערבות בניהולה הפנימי של הקופה, עד כדי השתלטות על מוסדותיה הניהוליים. תנאי להפעלת סמכות זו הוא קיומו של תהליך סדור, מדורג ורב-שלבי. לפני התערבות חיצונית של שר הבריאות בניהול הקופה, על מנכ"ל משרד הבריאות להציג בפני הקופה פירוט של הליקויים הנטענים ולקבוע לה תקופה לתיקון הליקויים. רק אם הקופה אינה מתקנת את הליקויים, לאחר שתי פניות שנעשות אליה, ניתן לשקול הקמת ועדה בודקת.
עורכי הדין מציינים בעתירה כי "הקמת ועדה בודקת היא צעד חריג וקיצוני, שפוגע באופן חמור, בלתי הפיך ובלתי סביר בעותרת, בהנהלתה, בעובדיה, במבוטחיה ובמטופליה, שלא ננקט מעולם כלפי אף קופה". לדבריהם, מדובר בצעד לא מידתי, שמתאים במצבים קיצוניים של משבר כלכלי חריף, פעילות בלתי חוקית או "אזורי אסון" ניהוליים, "אך אינו מתאים ובוודאי שאינו מידתי כשמדובר בטענות לחילופי מנהלים". לטענת עורכי הדין, במקרים הספורים שבהם מנכ"ל משרד הבריאות שלח פנייה כזו בעבר, התנהל דו-שיח ענייני, ובסופו של דבר גובשו פתרונות בהסכמה.
עוד אמרו כי הקמת ועדה בודקת שוללת מהקופה את הזכות לטפל בליקויים הנטענים באופן פנימי ועצמאי, לפני התערבות חיצונית, כפי שנקבע בחוק. "התערבות מסוג זה יוצרת כשלעצמה משבר בקופה, פוגעת קשות בתדמיתה, ומסיבה נזק כבד, למוסדותיה, להנהלתה, לעובדיה ולמבוטחיה", הסבירו עורכי הדין.
"במקום לברך על כך שהדירקטוריון ממלא את תפקידיו במסירות ובחריצות, שר הבריאות ומנכ"ל משרדו, מכפישים את הדירקטוריון והעומד בראשו בטענות למעורבות יתר (אך מסרבים לפרטן), באופן שנראה כי נועד לסרס את הדירקטוריון, להרתיע אותו מביצוע תפקידיו ולאפשר השתלטות שלטונית על העותרת", אמרו בכללית.
"לא בכדי, החלטת שר הבריאות למנות ועדה בודקת היא חסרת תקדים, והסמכות למנות ועדה כזו לא הופעלה מעולם בעבר. במקרים הספורים שבהם מנכ"ל משרד הבריאות שלח פנייה, התנהל דו-שיח ענייני, ובסופו של דבר גובשו פתרונות בהסכמה - כך ששר הבריאות מעולם לא הפעיל את סמכותו למנות ועדה בודקת מכוח סעיף זה ביחס לאף קופה אחרת".
הם האשימו את בר סימן טוב כי פעל בניגוד להוראות החוק כאשר המליץ לשר הבריאות להפעיל סמכויות חריגות בסעיף 37 לחוק ולמנות ועדה בודקת, דבר שלטענת שירותי בריאות כללית מעיד על "התנהלות הנגועה בשיקולים זרים של ניסיון השתלטות גורמי שלטון על הקופה".
