נגיף פוליו אותר בדגימת ביוב באזור ירושלים. משרד הבריאות עדכן אחר הצהריים (יום ה') כי ממצא זה וממצאי דיגום נוספים מאזור ירושלים מעידים על העברה של נגיף זה באוכלוסייה המקומית. יש לציין כי עד כה לא ידוע על חולים חדשים בנגיף.
במשרד הבריאות ציינו, כי כחלק מבדיקות הניטור השגרתיות שנערכות בביוב בישראל על ידי המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות, זוהה נגיף הפוליו בדגימה סביבתית באזור ירושלים. מתחילת השנה אותרו עוד שתי דגימות סביבתיות של נגיפי פוליו במרכז הארץ ובירושלים. כך דווח בתחילת החודש.
פוליו (Poliomyelitis) היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי נגיף הפוליו, השייך לקבוצת נגיפי המעיים. הנגיף עובר מאדם לאדם בעקבות מגע עם הפרשות - לרוב צואה אבל גם דרך הפרשות נשימתיות - נכנס לדרכי עיכול, מתרבה שם ומופרש בצואה. לפי אתר משרד הבריאות, ברוב מקרי ההדבקה (80%–90%) אין תסמיני מחלה. ב-10%–20% מהמקרים המחלה מתבטאת בתסמינים כלליים כמו חום, כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והקאות או כאבי גרון. לעיתים רחוקות המחלה גורמת לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס).
נגיף הפוליו עלול לגרום לשיתוק רפה בקרב פחות מ-1% מהנדבקים בו, ובתנאי שלא חוסנו נגד המחלה, כאשר רוב הנדבקים בנגיף לא סובלים מתסמינים כלל. עוצמת השיתוק תלויה במספר תאי העצב שנפגעו. השיתוק מופיע בשכיחות גבוהה יותר בגפיים התחתונות ויכול להיות מלווה בכאבי שרירים חזקים. ייתכן שיתוק של שרירי הנשימה וצורך בהנשמה. אין טיפול לפוליו ולא ניתן לרפא את השיתוק כאשר נגרם, אך ניתן למנוע לחלוטין את המחלה - על ידי חיסונים, לפי תוכנית חיסוני השגרה הנהוגה בישראל.
כדי להגן על הציבור מפני שיתוק הנגרם על ידי וירוס פוליו קורא משרד הבריאות להשלמת החיסון נגד פוליו בקרב לא-מחוסנים ולהקפיד על קבלת חיסונים במועד בהתאם לתכנית החיסון המומלצת על ידי מדינת ישראל.
ניתן להתחסן בטיפות החלב הפרוסות ברחבי הארץ. בעיר בית שמש ניתן לפנות לטיפות חלב של משרד הבריאות בשכונות השונות בעיר. בנוסף ניתן גם לפנות לתיאום תור והגעה לטיפת חלב ניידת באמצעות המוקד חברת טרם שמספרו 1-700-504-121.
נשים הרות - אוכלוסייה בסיכון
פרופ' קובי סטרכילביץ, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות במרכז הרפואי הדסה, מדגיש כי פוליו היא מחלה שנגרמת על-ידי וירוס שיכול להתקיים ולהתרבות במערכת העיכול של בני האדם. "המחלה נגרמת כאשר הווירוס חודר ממערכת העיכול לזרם הדם ומשם למערכת העצבים. הביטוי בהתחלה יכול להיות חום, כאבי ראש, כאבי גרון, ירידה בתיאבון וכאבי בטן – כל אלו סימפטומים מאוד לא ספציפיים. המחלה המשמעותית מתבטאת בכאבי שרירים ובהמשך בשיתוק חלקי או מלא. לרוב שיתוק של רגל אחת אבל יכול לפגוע בכל שריר".
פרופ' קובי סטרכילביץצילום: דוברות הדסהפרופ׳ סטרכילביץ מדגיש כי באופן טבעי, האוכלוסייה עם הסיכון הגדול ביותר להדבקה של מחלה שעוברת במערכת העיכול היא תינוקות וילדים קטנים. "גם אימהות עלולות להידבק מהילדים שלהן, ונשים בהיריון שאינן מחוסנות נמצאות בסכנה גדולה במיוחד לזיהום ומחלה קשה. בנוסף, כולנו פוגשים לעתים קרובות אנשים באוכלוסיות מיוחדות, למשל מושתלי איברים וחולי סרטן לאחר טיפולים מתקדמים, שהיו מחוסנים בעבר, אבל איבדו את ההגנה והם חשופים להדבקה בפוליו ולמחלה".
"וירוס הפוליו נמצא בישראל והוא עובר בין אנשים", מבהיר פרופ' סטרכילביץ. "אנחנו יודעים את זה בזכות מערכת ניטור של השפכים שקיימת בישראל כבר הרבה שנים. האיתור בשפכים משמעותו שהווירוס מופרש מאנשים. לאחרונה היה בירושלים חולה בפוליו והווירוס נמצא בשפכים באזור. לכן – עיקר הסכנה כיום היא לאוכלוסיה הפגיעה באזור".
חיסון - אחריות הורית
נדגיש כי החיסון המומת נגד פוליו (IPV) שניתן במסגרת חיסוני השגרה בארץ מקנה למחוסנים בו הגנה כמעט מלאה מפני תחלואה קשה ושיתוק בעקבות כל זני הפוליו המוכרים. זה האמצעי היעיל ביותר למניעת הדבקה בנגיף ולהגנה מפני המחלה. החיסון מוכר ונמצא בשימוש עשרות שנים ברחבי העולם, וניתן במיליארדי מנות. "השלמת סדרת חיסונים מלאה מקנה הגנה הקרובה ל-100%", אומר סטרכילביץ.
לדבריו, "חיסון של הילדים מגן על הילדים וגם על האימהות ועל כל מי שנמצא בסביבה ואיבד את החיסוניות בגלל מחלות קשות. לכן, השלמה של חיסונים היא ביטוי של אחריות הורית ושל התנהגות מוסרית. חיסון הוא הדרך היחידה להתגונן מפני מחלת הפוליו. מרגע שהופיעה המחלה, אין לה טיפול מרפא. קשה לראות הורים שעומדים מול ילד שחלה ואין לו מרפא, רק כי לא חוסן".
בחודש שעבר נפרדה מערכת הבריאות בישראל מחיסון חי מוחלש נגד נגיף הפוליו (BOPV), שניתן עד היום בשתי מנות לתינוקות וילדים בטיפת חלב. זאת, משום שזן 3 של נגיף הפוליו, שהחיסון החי מוחלש מגן מפניו, מוגר ברחבי העולם, ומנגד קיים סיכון אפשרי במתן החיסון (המכיל את הנגיף באופן מוחלש) להיווצרות זנים אלימים ממקור תרכיבי מזן 1 או 3. כמו כן, תרכיב החיסון החי-מוחלש אינו מגן מפני זן 2 של הנגיף, הנפוץ כיום בעולם. מאוקטובר האחרון ניתנה מנה אחת של החיסון לתינוקות בגיל חצי שנה בלבד, וכאמור בחודש שעבר הוא יצא משימוש לחלוטין.
