אחת מאבני היסוד של תחום הטיפול האונקולוגי בסרטן הוא שאין להחליף טיפול לחולה עד שמחלתו מתקדמת. כעת, מחקר חדש שהוצג אתמול בכנס האונקולוגיה הגדול בעולם (ASCO) שנערך בשיקגו, עשוי לשנות את ההנחה הזו – עם הצגת גישה מהפכנית: לא להמתין להחמרת המחלה, אלא להתערב מוקדם, על בסיס בדיקת דם, עוד לפני שהסרטן מתקדם קלינית.
לפי ממצאי המחקר, שהוצג במושב המרכזי (Plenary Session) של הכנס, טיפול בתרופה החדשנית קמיזסטרנט (Camizestrant) של אסטרהזניקה שניתנה לחולות סרטן שד על סמך בדיקת דם מנבאת - הצליח לדחות את התקדמות המחלה, עוד בטרם הופיעו סימנים קליניים או הדמייתיים להחמרה. התרופה נמצאת בשלבי ניסוי מתקדמים והוכחה במחקר כיעילה ובטוחה. בחודשים הקרובים תוגש לאישור ה-FDA (מנהל המזון והתרופות בארה"ב).
2 צפייה בגלריה
הטיפול החדשני ניתן בעקבות ביופסיה נוזלית שאיתרה מוטציות בגן ESR1. בכך נמנעה התקדמות הסרטן
(צילום: shutterstock)
המחקר (SERENA-6) בדק את היעילות והבטיחות של התרופה בקרב חולות עם סרטן שד הורמונלי, הסוג הנפוץ ביותר של סרטן שד, המהווה כ-70% מהמקרים. בגידולים מהסוג הזה תאי הסרטן "מוזנים" מהורמוני המין הנשיים – בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון – שמעודדים את התפשטותם. כיום קיימים טיפולים הורמונליים שמסוגלים "לסגור את הברז" ולחסום את השפעת ההורמונים על הגידול. טיפולים אלה נחשבים ליעילים, וניתנים לרוב לאחר הניתוח (ולעיתים גם לפניו).
"70% מסרטני השד מבטאים קולטנים לאסטרוגן, המכונים ESR – Estrogen Receptor", מסבירה ד"ר עינב גל-ים, מנהלת המכון לאונקולוגיה של השד במערך האונקולוגי בבית החולים שיבא תל השומר. "המשלב הטיפולי המקובל שניתן למטופלות האלה הוא טיפול אנטי-הורמונלי שמונע את ייצור או פעילות האסטרוגן – הנקרא מעכבי ארומטאז – יחד עם תרופות ביולוגיות. עם זאת, אנחנו יודעים שכמעט אצל כל החולות, למעט אולי שבריר קטן, המחלה בסופו של דבר מפתחת עמידות ומתקדמת".
ואכן, כ-30%-40% מהחולות מפתחות מוטציות בגן ESR1 במהלך הטיפולים – במיוחד בעקבות חשיפה ממושכת לטיפול ההורמונלי. מוטציה זו מאפשרת לתאי הגידול להתגבר על השפעת הטיפול ולשרוד גם בנוכחות התרופות. כתוצאה מכך, יעילות הטיפול פוחתת והמחלה עלולה להתקדם מחדש.
ד"ר עינב גל-ים: "הייחודיות היא שזו הפעם הראשונה שמראים באופן ברור: החלפת טיפול על סמך מוטציה ביולוגית – עוד לפני הופעת סימנים קליניים – מעניקה יתרון ממשי. זה יפה, מדויק, ומרשים מאוד מבחינה קלינית"
במחקר שנערך במדינות רבות – ובהן גם ישראל – השתתפו 315 חולות עם סרטן שד הורמונלי שקיבלו בקו הראשון טיפול הורמונלי סטנדרטי. במקביל בוצעה להן בדיקת דם לזיהוי מוקדם של מוטציית ESR1. בשלב הזה חולקו החולות לשתי קבוצות – האחת המשיכה בטיפול הרגיל, והשנייה קיבלה את אותו טיפול עם תוספת של קמיזסטרנט.
"החוקרים לא חיכו עד שהמחלה תתקדם או שהחולה תחוש תסמינים", מסבירה ד"ר גל-ים. "הם ביצעו ביופסיה נוזלית, בדיקת דם שבה ניתן לזהות תאים סרטניים שמתפרקים ונשפכים למחזור הדם. אם זיהו את המוטציה – עוד לפני שקיימים סימנים קליניים – עברו מיידית לטיפול בקמיזסטרנט, מתוך הבנה שהמוטציה מנבאת עמידות עתידית". נדגיש כי בדיקת ביופסיה נוזלית לא נכללת בסל הבריאות הישראלי עבור טיפול זה בסרטן, ועלותה מגיעה לאלפי שקלים.
ד"ר עינב גל-יםקרדיט: שאולי לנדנרתוצאות המחקר מעודדות: בקרב חולות שפיתחו את המוטציה, תוספת של קמיזסטרנט הפחיתה ב-56% את הסיכון להתקדמות המחלה או תמותה. זמן ההישרדות ללא החמרה עמד על 16 חודשים לעומת 9.2 חודשים בקבוצת הביקורת.
הקשר הישראלי
גם שיעור ההישרדות ללא התקדמות כעבור שנה עמד על 60.7% בקבוצת קמיזסטרנט – לעומת 33.4% בלבד בקבוצת הביקורת. בנוסף, החולות שטופלו בתרופה שמרו על איכות חיים טובה יותר. "עוד נתון מעניין הוא שלאחר שנתיים, 30% מהחולות עדיין היו על קמיזסטרנט, לעומת 5% בלבד בקבוצת הביקורת", מוסיפה ד"ר גל-ים. "המשמעות היא שהחולות בקבוצת הביקורת התקדמו מהר יותר ונאלצו לעבור לתרופות מתקדמות יותר – חלקן כימותרפיות – עם פגיעה באיכות החיים".
המחקר נחשב לבשורה משמעותית באונקולוגיה. "הייחודיות שלו היא שזו הפעם הראשונה שמראים באופן ברור: החלפת טיפול על סמך מוטציה ביולוגית – עוד לפני הופעת סימנים קליניים – מעניקה יתרון ממשי", מדגישה ד"ר גל-ים. "זה יפה, מדויק, ומרשים מאוד מבחינה קלינית".
עם זאת, היא מציינת שעדיין לא ידוע אם ההתערבות המוקדמת תשפיע גם על תוחלת החיים. "ייתכן שגם אם החולות מקבלות את קמיזסטרנט רק בשלב מאוחר יותר – לאחר התקדמות – הן יקבלו את אותו היתרון. זו שאלה שעדיין אין לה תשובה, וייתכן שמחקרים עתידיים יבהירו אותה". כאמור, התרופה טרם אושרה בידי ה-FDA. לאחר שתאושר לשימוש בארה"ב ותעבור אישור רגולטורי בארץ, היא תוגש לוועדת סל התרופות לצורך הכללתה לשימוש במימון ציבורי. כאמור, תרופה זו מחייבת גם בדיקת ביופסיה נוזלית שאף היא לא בסל התרופות נכון לעכשיו.
מעבר למשמעות הקלינית, למחקר הייתה גם נוכחות ישראלית משמעותית. "מה שהיה מרשים במיוחד זה שהתחלנו את המחקר בארץ ממש סביב פרוץ המלחמה", מספרת ד"ר גל-ים. "החברה שיזמה את המחקר התלבטה אם להפעיל אותו בישראל, אבל אנחנו לחצנו שכן. גייסנו חולות במספר מרכזים, וחלקן עדיין מטופלות ונמצאות במצב יציב עם איכות חיים טובה. זו בעיניי עדות לחוסן של המערכת – היכולת שלנו להמשיך להפעיל מחקרים קליניים מתקדמים גם בתקופות של משבר", היא מסכמת.
עוד מחקרים ונתונים מעודדים מכנס האונקולוגיה בשיקגו:
