לפי נתונים חדשים של ארגון הבריאות העולמי (WHO) ויוניסף שפורסמו היום (ג'), בשנת 2024 כ-115 מיליון תינוקות ברחבי העולם (89% מהתינוקות בעולם) קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת – מהם כ-109 מיליון השלימו את שלוש המנות הנדרשות. במקביל, כ-14.3 מיליון תינוקות וילדים כלל לא קיבלו אף חיסון – נתון כמעט זהה לשנה הקודמת, שמעיד על קיפאון מדאיג במאבק העולמי נגד מחלות שניתן למנוע.
המדינות שבהן נרשם מספר הילדים הלא-מחוסנים הגבוה ביותר כוללות את ניגריה, הודו, סודן, קונגו, אתיופיה, אינדונזיה, תימן, אפגניסטן ואנגולה – יחד הן אחראיות ל-52% מכלל הילדים שלא קיבלו אף חיסון.
מנהלת מחלקת החיסונים והביולוגיה בארגון הבריאות העולמי, ד"ר קייט אובריאן, אמרה לרויטרס: "אנחנו מתמודדים עם תקרת זכוכית עיקשת מאוד, וקשה יותר ויותר לפרוץ אותה כדי להגן על יותר ילדים ממחלות שניתן למנוע בחיסון. אנחנו מתחילים לראות סימנים מדאיגים של נסיגה, ובחלק מהמדינות – קיפאון בשיעורי ההתחסנות".
"מאמצי החיסונים בעולם, שמהווים חלק משמעותי במניעת תמותת תינוקות וילדים – במיוחד במדינות עניות – סובלים כעת מנסיגה משמעותית", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות מרכז טאוב ויו"ר פורום בריאות הציבור. "תהליך היציאה של ארצות הברית מארגון הבריאות העולמי, ואף סגירת תוכניות כמו USAID, גורמים לפגיעה אנושה בתוכניות ששימשו במשך שנים משענת חשובה בתחום בריאות הציבור בכלל, ובתחום ההתחסנות בפרט".
הדוחות מדגישים כי רבע מתינוקות העולם חיים ב-26 מדינות שסובלות ממשברים הומניטריים, סכסוכים או חוסר יציבות – והם מהווים מחצית מכלל הילדים הלא-מחוסנים. במדינות אלו, מספר הילדים שלא חוסנו זינק מ-3.6 מיליון בשנת 2019 ל-5.4 מיליון בשנת 2024.
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגבמדינות רבות הצליחו להרחיב את ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV), דלקת קרום המוח, פוליו ונגיף הרוטה. ב-2024, 31% מהנערות הזכאיות בעולם קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון HPV – עלייה משמעותית לעומת 17% ב-2019, אך רחוק מהיעד של 90% עד סוף העשור.
אירופה וארה"ב: התפרצות קשה של חצבת
שיעור ההתחסנות נגד חצבת עלה מעט, אך עדיין רחוק מהשיעור הדרוש של 95% בכל קהילה כדי למנוע התפרצות של המחלה המידבקת. בשנת 2024 נרשמו התפרצויות חצבת ב-60 מדינות. בארצות הברית מדווחת כעת ההתפרצות הקשה ביותר זה שלושה עשורים, ובאירופה נרשמו 125 אלף מקרי חצבת – כפול מהשנה שלפניה. בשבוע שעבר דיווחו הרשויות בבריטניה על מותו של ילד בבית חולים בליברפול כתוצאה מחצבת.
לדברי פרופ' הלן בראדפורד מיוניברסיטי קולג' בלונדון, "זה מדאיג מאוד, אבל לא מפתיע, שאנחנו ממשיכים לראות התפרצויות של חצבת. הדרך היחידה לעצור את ההתפשטות של המחלה היא להתחסן", אמרה ל-AP. "אף פעם לא מאוחר מדי להתחסן – גם כמבוגרים".
2 צפייה בגלריה
פרש מארגון הבריאות העולמי והקפיא תוכניות לסיוע הומניטרי. טראמפ
(צילום: JIM WATSON / AFP)
הדוחות מזהירים מפני האטה או נסיגה של ממש בהישגים העולמיים בתחום החיסונים, בשל קיצוצים במימון וספקות שמופצים בציבור לגבי בטיחות החיסונים. "קיצוצים דרסטיים בסיוע, בשילוב הפצת מידע שגוי בנוגע לבטיחות החיסונים, מאיימים למחוק עשרות שנות התקדמות", הזהיר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גברייסוס, בדברים שמסר ל-AP.
"תהליכים מסוכנים שמובילים לתמותה"
הדוחות מציינים גם את ההשפעות של מדיניות בינלאומית. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ פרש בינואר מארגון הבריאות העולמי, הקפיא כמעט את כל הסיוע ההומניטרי ופעל לסגירת הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID). בהמשך הודיע שר הבריאות רוברט פ. קנדי ג'וניור על הפסקת התמיכה הכלכלית של ארה"ב בברית החיסונים Gavi – בטענה כי הארגון "התעלם מהמדע".
קנדי, שבעבר הביע ספקות לגבי בטיחות החיסונים, מתח ביקורת גם על החיסון נגד דיפתריה, טטנוס ושעלת – אף שמדובר בחיסון בטוח ויעיל שהוכח לאורך שנים של מחקר ושימוש עולמי. לפי האו"ם, חיסונים מונעים בין 3.5 ל-5 מיליון מקרי מוות מדי שנה.
"המשך הטלת הספק בחיסונים שונים – כולל מצד שר הבריאות האמריקני רוברט קנדי – והכרסום המתמשך באמון הציבור, גם לאחר מגפת הקורונה וגם בשל הקיטוב הגובר ברשתות החברתיות, הם תהליכים מסוכנים שמובילים בפועל לתחלואה ולתמותה שניתן היה למנוע", מציין פרופ' דוידוביץ'. "אלו תהליכים מסוכנים, שמחובתנו כקהילה בינלאומית להיאבק בהם".
הוא מוסיף: "לצערנו, גם בישראל רוחות רעות אלו נותנות את אותותיהן – כולל ביחס לארגון הבריאות העולמי ולחיסונים עצמם. זה הזמן לחזק את ידי משרד הבריאות ואת העשייה הענפה בתחום, בדגש על תחנות טיפת חלב ושירותי בריאות התלמיד".
