מהירות ההליכה בגיל מבוגר עשויה לספק רמז למצבו של המוח. מחקר חדש מצא כי בני 80 ומעלה שהלכו בקצב המהיר ביותר היו בסיכון נמוך בכ-51% לפתח פגיעה קוגניטיבית בשנים שלאחר מכן, בהשוואה לבני גילם שהלכו לאט יותר. בקבוצות נוספות שנבדקו נצפתה אצלם גם ירידה איטית יותר בזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים נוספים, ונפח ההיפוקמפוס שלהם נשמר טוב יותר.
המחקר, שפורסם בכתב העת Neurology, נערך בהובלת חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת סטוני ברוק (SBU) ומהמכללה לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין בניו יורק. הוא התבסס על כמה קבוצות של בני 80 ומעלה מארצות הברית, אירופה ואסיה, שלא אובחנו עם מחלת אלצהיימר או דמנציה בתחילת המחקר.
מיהם "הולכי-העל"?
החוקרים כינו את המשתתפים המהירים ביותר "הולכי-על" (Super Movers). הם הוגדרו כבני 80 ומעלה שמהירות ההליכה שלהם הייתה גבוהה ב-1.5 סטיות תקן לפחות מהממוצע המותאם לגיל ולמין. לפי הדיווח על המחקר ב-San Francisco Chronicle, הם הלכו בקצב של כ-1.3 מטר בשנייה, שהם כ-4.7 קמ"ש.
מחקרים קודמים מצאו כי בקרב הולכי-על נוטים להימצא שיעורים נמוכים יותר של מחלות כרוניות, אורח חיים בריא יותר וגיל ביולוגי צעיר יותר. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון אם יתרונות אלה ניכרים גם בבריאות המוח: האם הסיכון שלהם לפגיעה קוגניטיבית נמוך יותר, כיצד משתנים התפקודים הקוגניטיביים שלהם לאורך השנים ומה ניתן ללמוד ממבנה המוח שלהם.
הניתוח המרכזי התבסס על חמישה מחקרים מתוך רשת המחקרים הבינלאומית Health and Retirement Study וכלל 3,989 משתתפים. גילם הממוצע בתחילת המחקרים נע בין 83.6 ל-84.4, ושיעור הנשים נע בין 47% ל-65%. מתוך כלל המשתתפים, 358 הוגדרו הולכי-על.
לצורך בחינת הסיכון להתפתחות פגיעה קוגניטיבית הוציאו החוקרים מהניתוח 274 משתתפים שכבר סבלו מפגיעה כזאת בתחילת המעקב. פגיעה קוגניטיבית הוגדרה כציון שנמצא יותר מ-1.5 סטיות תקן מתחת לממוצע המותאם לגיל באחד המבחנים הקוגניטיביים, לצד פגיעה ביכולת לבצע פעילויות יומיומיות מורכבות.
מהירות ההליכה עשויה לרמוז עד כמה המוח מזדקן היטב
(צילום: Shutterstock)
לאחר מעקב שנמשך בין 3.4 ל-5.4 שנים, נמצא כי הסיכון של הולכי-העל לפתח פגיעה קוגניטיבית היה נמוך ב-51% לעומת המשתתפים האחרים. יחס הסיכון היה 0.49, ורווח הסמך של 95% נע בין 0.28 ל-0.71. החישובים הותאמו לגיל ולמין, ותוצאות המחקרים שולבו במטה-אנליזה.
ירידה איטית יותר בזיכרון
כדי לבחון לעומק את השינויים הקוגניטיביים ואת מבנה המוח השתמשו החוקרים גם בנתוני מחקר LonGenity, שכלל 197 משתתפים. גילם הממוצע בתחילת המחקר היה 84.6, ו-57.8% מהם היו נשים. בקרב הולכי-העל נצפתה ירידה איטית יותר הן בזיכרון והן בתפקודים קוגניטיביים שאינם קשורים לזיכרון. החוקרים בחנו גם את מסלול השינוי בתפקוד הקוגניטיבי הכללי לפני גיל 80 ואחריו, וכן הבדלים בעובי קליפת המוח ובנפח ההיפוקמפוס. הניתוחים הותאמו לגיל, למין, להשכלה ולאריכות החיים של הורי המשתתפים.
הממצאים הצביעו על שימור של נפח ההיפוקמפוס באזורים מסוימים בקרב הולכי-העל. ההיפוקמפוס הוא אזור במוח הממלא תפקיד מרכזי בזיכרון, ונפחו נוטה להצטמצם אצל אנשים החולים באלצהיימר. החוקרים בחנו גם נתונים מ-RUSH Memory and Aging Project, מחקר שכלל 692 משתתפים. גילם הממוצע בתחילת המחקר היה 85.6, ו-68.9% מהם היו נשים. הולכי-העל הפגינו תפקוד קוגניטיבי טוב יותר לפני מותם, ושכיחות מחלת האלצהיימר והדמנציה בקרבם הייתה נמוכה יותר.
פעילות גופנית סדירה עשויה לסייע בשמירה על התפקוד הקוגניטיבי
(צילום: Shutterstock)
עם זאת, בבדיקות שנערכו לאחר המוות לא נמצאו הבדלים בין הולכי-העל למשתתפים האחרים בממצאים הפתולוגיים הקשורים לדמנציה. לפי הדיווח ב-San Francisco Chronicle, גם במוחם של הולכי-העל נמצאה הצטברות מסוימת של חלבון עמילואיד, בדומה למשתתפים שהלכו לאט יותר. רובדי עמילואיד נחשבים לאחד מסימני ההיכר של מחלת האלצהיימר.
למרות ההצטברות, הולכי-העל לא הפגינו תסמינים קליניים של אלצהיימר. לדברי החוקרים, ייתכן שהיו עמידים יותר להשפעת השינויים במוח או שהייתה להם רזרבה מוחית גדולה יותר, שסייעה להגן עליהם מפני התפתחות התסמינים.
ד"ר סנדרה בניזריצילום: פרטיד"ר סנדרה בניזרי, נוירולוגית מומחית באסותא רמת החייל, הסבירה כי זהו אחד הממצאים החשובים במחקר. "אצל האנשים שהלכו מהר יותר נרשמה ירידה קוגניטיבית איטית יותר, אבל כשבדקו את מוחותיהם לאחר המוות לא נמצאו הבדלים גדולים. גם אצלם היו משקעי עמילואיד, כפי שנמצאים אצל חולי אלצהיימר, אבל הם לא פיתחו תסמינים של המחלה", אמרה.
לדבריה, הממצא מלמד כי נוכחות עמילואיד במוח אינה מובילה בהכרח לירידה קוגניטיבית. "ככל הנראה יש דברים שאפשר לעשות כדי לסייע למוח להתמודד עם הצטברות העמילואיד, שהיא סמן להזדקנות המוח. ייתכן שיש לנו יכולת להשפיע על האופן שבו ההזדקנות תבוא לידי ביטוי".
הקשר הדו-כיווני בין הליכה למוח
פעילות גופנית ידועה כמסייעת בשמירה על בריאות הגוף והמוח, אך ד"ר בניזרי מסבירה כי יש כמה מנגנונים שעשויים לעמוד מאחורי הקשר שנמצא במחקר.
"אנשים לפעמים מופתעים שכאשר הם מתלוננים על ירידה בזיכרון, המומחה ממליץ להם לצאת להליכות", אמרה ד"ר בניזרי. "אבל אנחנו יודעים שפעילות גופנית מגינה על המוח ועל התפקוד הקוגניטיבי. אחד ההסברים המרכזיים לכך הוא שהיא מגבירה את זרימת הדם למוח, משפרת את בריאות כלי הדם ומסייעת לאיזון רמות הסוכר בדם. זרימת דם טובה היא מרכיב חשוב בתפקוד המוח ובשמירה על בריאותו".
לדבריה, ייתכן שההשפעה אינה מסתכמת בשיפור זרימת הדם. "פעילות גופנית מעודדת גם הפרשה של הורמונים שמשפרים את מצב הרוח ומפחיתים כאב. יש קשר הדוק בין מצב הרוח, חרדה וירידה קוגניטיבית, ולכן גם לכך עשויה להיות השפעה. קרוב לוודאי שמעורבים כאן מנגנונים נוספים", אמרה.
הקשר בין הליכה לתפקוד המוח עשוי להיות דו-כיווני. מצד אחד, פעילות גופנית וכושר גופני טוב עשויים לסייע בשמירה על המוח. מצד אחר, היכולת ללכת במהירות עשויה להעיד מלכתחילה על תפקוד קוגניטיבי ומוטורי תקין.
הליכה תקינה דורשת שילוב בין המערכת המוטורית למערכת הקוגניטיבית
(צילום: Shutterstock)
"הליכה היא פעולה שדורשת גם תפקוד קוגניטיבי", הסבירה ד"ר בניזרי. "אחד הדברים שעלולים להיפגע בירידה קוגניטיבית הוא היכולת לבצע רצף של פעולות מוטוריות. כדי ללכת באופן תקין נדרש שילוב בין מערכת מוטורית תקינה לבין מערכת קוגניטיבית תקינה. לכן הליכה מהירה עשויה להעיד על כושר גופני טוב, שמגן על המוח, אבל גם על מצב קוגניטיבי תקין מלכתחילה".
לא חייבים להתחיל ללכת מהר יותר
לדברי ד"ר בניזרי, הממצאים אינם מעידים שכל אדם מבוגר צריך להתחיל מיד ללכת מהר יותר, בייחוד אם אינו רגיל לכך. עם זאת, הם מחזקים את החשיבות של המשך הפעילות הגופנית גם בגילים מתקדמים.
"כיום אנחנו רואים יותר אנשים בני 80 שממשיכים ללכת לחדר כושר, לרוץ, לרכוב על אופניים, להרים משקולות או ללכת על הליכון", אמרה ד"ר בניזרי. "הדבר היה נפוץ פחות לפני כמה עשורים. היום יש יותר מודעות לכך שגם אדם בן 80 יכול להמשיך להתאמן ולשמור על כושר גופני טוב. כמובן שצריך לעשות זאת בצורה מבוקרת ובהתאם ליכולת, אבל זה אפשרי ומומלץ".
לדבריה, המסקנה המעשית אינה שצריך להאיץ את קצב ההליכה באופן חד. "לא צריך להתחיל ללכת מהר אם זה לא משהו שרגילים אליו, אבל כן כדאי להגדיל את היקף הפעילות הגופנית, ללכת יותר ולהשתמש פחות ברכב. אנחנו רואים קשר ברור בין פעילות גופנית טובה וסדירה לבין תפקוד קוגניטיבי טוב", אמרה.
חשוב להדגיש כי המחקר מצא קשר בלבד ואינו מוכיח שהליכה מהירה מונעת ירידה קוגניטיבית. ייתכן שמהירות ההליכה משקפת בריאות כללית טובה יותר, כושר גופני גבוה יותר או קצב הזדקנות איטי יותר של הגוף והמוח.
