דניאל (26), סטודנט לסיעוד בשנה ג', מעיד על עצמו שלא היה עובר את תקופות המבחנים בלי ריטלין. "אני לא מאובחן, אבל בלי זה אני לא מצליח לשבת וללמוד יותר מחצי שעה ברצף", הוא מספר. "חברה ללימודים נתנה לי לנסות פעם אחת, ופתאום הצלחתי ללמוד שמונה שעות בלי הפסקה. מאז, בכל תקופת מבחנים אני משתמש – אחרת אין לי סיכוי להספיק".
את הכדורים הוא משיג בקלות דרך חברים ללימודים. "אין לי ברירה. אני חייב את ה'פוש' הזה, אחרת אני פשוט לא מצליח ללמוד כמו שצריך. אין לי סיבה ללכת לרופא לאבחן את עצמי - חברים נותנים לי כדורים בכיף. לא חסר ממי לקחת".
בעיצומה של עונת בחינות סמסטר א' במוסדות האקדמיים נוצר ביקוש הולך וגובר לתרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD). הלחץ האקדמי והשאיפה להישגים גבוהים גורמים לסטודנטים רבים לחפש "דחיפה" לריכוז ולתפקוד, מה שמוביל לשגשוג השוק השחור לתרופות ממריצות כמו ריטלין, ויואנס, אטנט ועוד.
9 צפייה בגלריה
השוק השחור של תרופות להפרעת קשב משגשג בקרב סטודנטים, במיוחד בתקופות מבחנים
(צילום: Shutterstock)
בתוך קבוצות טלגרם ייעודיות ניתן לרכוש כמעט כל תרופה בקלות בלתי נתפסת, ללא צורך במרשם וללא פיקוח רפואי. לדוגמה, חבילה של 30 כדורי אטנט (30 מ"ג) עולה בבתי המרקחת של "כללית" כ-60 שקלים למטופלים עד גיל 18, וב"מושלם" למבוגרים המחיר עומד על כ-200 שקלים. אבל מי שאין לו מרשם ופונה לקבוצות טלגרם, יגלה שהמחיר קופץ ל-1,150 שקלים – לא כולל משלוח.
"זה הופך אותי לגרסה משודרגת של עצמי", מספר מ', סטודנט בן 27 מחיפה, שמודה שהתמכר לאטנט. "כל שלושה חודשים אני קונה קופסה של 30 מ"ג מחבר עם מרשם שלא משתמש בהכול ומארגן אותי קבוע. כשאני לוקח את זה, אני אוהב את עצמי יותר. בלי הכדור, הראש שלי מתפזר למיליון כיוונים, אבל איתו – אני ממוקד במטרה. זה כמו קוק, רק במרשם רפואי".
ט', סטודנט בן 24 מירושלים, משתף שהוא לא משתמש בתרופות אלה רק לצורך לימודים. "אחת לשבוע אני לוקח כדור אטנט מחברים ועושה 'יום כיף' בעבודה. הם עושים את זה כמעט כל יום, כי זה פשוט חלום". גם ד', בן 29 מתל אביב, מספר שהוא קונה אטנט מחבר בשביל לקחת במסיבות. "זה 'מרים' אותך כמו סמי מסיבות לכל דבר", הוא אומר.
"תופעה שהולכת ומתרחבת"
חגי שור-טבצ'ניק, חבר מועצת ארגון הרוקחות בישראל, מסביר כי עבור סטודנטים ואנשים בכל גיל שנדרשים לשבת ולהתרכז במשימות שלא תמיד מעניינות אותם, התרופות האלו חיוניות. "במיוחד בקרב סטודנטים, יש מי שפשוט לא מסוגלים לשבת וללמוד ללא סיוע תרופתי", הוא אומר.
ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי ת"א-איכילוב ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש, מסביר שמדובר בתופעה ותיקה שהולכת ומתרחבת עם השנים. "עוד כשהייתי סטודנט לרפואה לפני 20 שנה, תופעת השימוש הלא רפואי בריטלין הייתה נפוצה, וסטודנטים השיגו את התרופה בדרכים שונות. מאז, התופעה רק הולכת ומתרחבת, בעיקר משתי סיבות: הלחץ להצטיין בלימודים נותר גבוה, ובמקביל, כמות הגירויים שמקשה על הריכוז הולכת וגדלה. אני בספק אם הייתי מצליח לסיים לימודי רפואה בעידן הטלפונים החכמים".
ד"ר אורן טנא: "עוד כשהייתי סטודנט לרפואה לפני 20 שנה, תופעת השימוש הלא רפואי בריטלין הייתה נפוצה, וסטודנטים השיגו את התרופה בדרכים שונות. מאז, התופעה רק הולכת ומתרחבת, בעיקר משתי סיבות: הלחץ להצטיין בלימודים נותר גבוה, ובמקביל, כמות הגירויים שמקשה על הריכוז הולכת וגדלה. אני בספק אם הייתי מצליח לסיים לימודי רפואה בעידן הטלפונים החכמים"
ע', סטודנט בן 26 מתל אביב, אובחן עם ADHD כשהיה בן 15. במהלך התואר הוא ראה כיצד האטנט הופך לנפוץ יותר, ופתאום כולם סביבו "גילו" אותו. סטודנטים ראו בו כדור קסם, אבל לא דיברו על הריבאונדים הקשים או תופעות הלוואי. ע', שמכיר את התרופה מגיל צעיר, מביט בתופעה בעיניים ביקורתיות. "אני מבין למה אנשים מתלהבים, אבל זה פתטי", הוא אומר. "עברתי את ההתלהבות הזו בגיל 16. יש מי שחושב שהכדור הזה יהפוך אותו לסופרמן, אבל בסוף זה רק עוד ממריץ. למי שיש ADHD זה מסדר את המחשבות, אבל זה לא קסם – זה טיפול".
הוא גם מתוסכל מהיחס להפרעה עצמה. "כשאנשים זורקים משפטים כמו 'לכולם יש ADHD' או 'עם הכדור הזה אני מביא מאיות', הם מחזקים את הרעיון שזה עניין של בחירה. אבל זה לא ככה. מי שצריך משקפיים ומרכיב אותם בשביל לתפקד, לא ירצה לשמוע הטפות שאפשר לראות בלעדיהם".
9 צפייה בגלריה
"יש מי שחושב שהכדור הזה יהפוך אותו לסופרמן, אבל בסוף זה רק עוד ממריץ"
(צילום: Aninka Bongers-Sutherland / shutterstock)
כיום, למרות ניסיונו הרב עם הטיפול, גם ע' עדיין נאלץ להיאבק על כל מרשם. "סופרים לי כדורים, נותנים מרשם פעם ב-30 יום, גובים אין סוף פרטים. ככל שהשימוש לרעה שלא לצורך יתרחב – יהיה קשה יותר להשיג את התרופה, גם לאלו שבאמת צריכים אותה".
ד"ר דורית שמואלי, נוירולוגית ילדים ואחראית לתחום הפרעות הקשב בכללית, מציינת כי בעולם המקצועי מתקיים דיון נרחב סביב השאלה האם השימוש בתרופות להפרעות קשב לצורך העצמה קוגניטיבית הוא לגיטימי. לדבריה, התרופות אמנם מיועדות לשיפור הקשב והריכוז בקרב מי שאובחנו עם הפרעת קשב, אך הן עשויות גם לשפר את התפקוד הקוגניטיבי אצל אנשים ללא הפרעה מאובחנת. "השימוש בהן מאפשר שמירה על ערנות גבוהה יותר, ריכוז ממוקד ויכולת למידה משופרת – מה שמושך סטודנטים רבים שרוצים להגיע לבחינות כשהם בפוקוס מלא".
ע', סטודנט שמאובחן עם ADHD: "סופרים לי כדורים, נותנים מרשם פעם ב-30 יום, גובים אין סוף פרטים. ככל שהשימוש לרעה שלא לצורך יתרחב – יהיה קשה יותר להשיג את התרופה, גם לאלו שבאמת צריכים אותה. למי שיש ADHD זה מסדר את המחשבות, אבל זה לא קסם – זה טיפול"
9 צפייה בגלריה
תרופות ל-ADHD משמשות סטודנטים לשיפור הריכוז בלימודים, ירידה במשקל, סמי מסיבות ו"ימי כיף"
(צילום: Aninka Bongers-Sutherland / shutterstock)
"זה הופך אותי לגרסה משודרגת של עצמי"
אמנם מדובר בתרופות שנועדו במקור לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, אך בפועל הן משמשות למגוון רחב של מטרות – משיפור הריכוז בלימודים, דרך דיכוי תיאבון בדיאטות, ועד לשימוש במסיבות או ל"ימי כיף". בין מי שמחזיקים במרשם רפואי לבין אלו שמשיגים אותן בדרכים אחרות, הגבול בין טיפול רפואי לשימוש לא חוקי הולך ומיטשטש.
ד"ר דורית שמואליצילום: באדיבות המצולמת"אני משתמש בכדורים כבר שלוש שנים באישור נוירולוג, והתנסיתי בכמה סוגים – ריטלין, אטנט, פוקלין, ויואנס וקונצרטה", מספר ל', סטודנט בן 36 מתל אביב. הוא החל במינון של 30 מ"ג, ולאחר שנה עלה ל-50 מ"ג. "כל כדור השפיע עליי אחרת, יש להם זמני פעילות שונים ותופעות לוואי שונות".
לדבריו, רבים רוכשים את הכדורים באופן לא חוקי ומשתמשים בהם כסמי מסיבות, או לשם ירידה במשקל. "יש כאלה שמשתמשים בזה לדיאטה, כי זה מדכא תיאבון. מי שלא רוצה לעבור אבחון או לא מקבל אישור לנוירולוג – שם בדיוק נוצרת הפרצה, בין שימוש רפואי לבין שימוש לסמים או לבעיות משקל".
מ', סטודנט מחיפה: "כל שלושה חודשים אני קונה קופסה של 30 מ"ג מחבר עם מרשם, שלא משתמש בהכול ומארגן אותי קבוע. כשאני לוקח את זה, אני אוהב את עצמי יותר. בלי הכדור, הראש שלי מתפזר למיליון כיוונים, אבל איתו – אני ממוקד במטרה. זה פשוט הופך אותי לגרסה משודרגת של עצמי. זה כמו קוק, רק במרשם רפואי"
9 צפייה בגלריה
סחר של תרופות להפרעת קשב בין סטודנטים הופך לתופעה נפוצה יותר ויותר עם השנים
(צילום: Aninka Bongers-Sutherland / shutterstock)
תופעת השימוש הלא-רפואי בתרופות להפרעות קשב אינה ייחודית לישראל, אלא נפוצה ברחבי העולם. לדברי ד"ר שמואלי, ניתן להבחין בין שני סוגי שימוש שאינם תואמים את האינדיקציה הרפואית המקורית: שימוש לרעה, הדומה לשימוש בסמים – למשל, לצורכי מסיבות או בילויים; ושימוש שאינו רפואי אך אינו בהכרח פלילי, כאשר אנשים המחזיקים במרשם אינם סוחרים בתרופה אלא משתפים אותה עם חברים שמתקשים להתרכז בלימודים, למרות שלא עברו אבחון.
ד"ר אורן טנאצילום: טל גבעוני"רוב המקרים שאנו נתקלים בהם אינם לשימוש פנאי, אלא כמעין 'תמיכה הדדית' בקרב סטודנטים, שמעבירים תרופות זה לזה מתוך תחושת עזרה", היא אומרת.
ד"ר טנא אומר שיש אנשים שסובלים מתסמינים מסוימים של הפרעת קשב, גם אם אינם עומדים במלוא הקריטריונים לאבחון. "למעשה, התרופות הללו יכולות לשפר ביצועים, לחדד את המיקוד ולהגביר את היכולות הקוגניטיביות גם אצל מי שאינו עומד בקריטריונים לאבחון ההפרעה. חשוב להבין שהפרעות פסיכיאטריות, כולל ADHD, מתקיימות על פני ספקטרום רחב. עבורם, נטילת התרופות עשויה לשפר נקודתית את הקשב והריכוז ולסייע להם בתפקוד היומיומי".
ד"ר שמואלי: "ניתן להבחין בין שני סוגים של שימוש לרעה, הדומה לשימוש בסמים – למשל, לצורכי מסיבות או בילויים; ושימוש שאינו רפואי אך אינו בהכרח פלילי, כאשר אנשים המחזיקים במרשם אינם סוחרים בתרופה אלא משתפים אותה עם חברים שמתקשים להתרכז בלימודים. רוב המקרים שאנו נתקלים בהם אינם לשימוש פנאי, אלא כמעין 'תמיכה הדדית' בקרב סטודנטים, שמעבירים תרופות זה לזה מתוך תחושת עזרה"
קיצור דרך שעלול לעלות ביוקר
אפליקציית טלגרם משמשת כפלטפורמה מרכזית לסחר בלתי חוקי בתרופות מרשם, כולל ריטלין, אטנט ועוד. בערוצים ייעודיים ניתן לרכוש תרופות אלו ללא מרשם, מה שמעלה חששות לגבי איכות ובטיחות המוצרים הנמכרים.
"הזמינות של התרופות עלתה משמעותית עם השנים", אומר ד"א טנא. "בעבר השגתן הייתה מורכבת יותר, ואילו היום, עם פלטפורמות כמו טלגרם, הן נגישות בלחיצת כפתור. גם שיטת המרשמים נותרה מיושנת, לכן מאוד קל לאנשים לזייף מרשמים של רופאים ולרכוש את התרופות האלה בבית מרקחת".
חגי שור-טבצ'ניקצילום: אלבום פרטיחגי שור-טבצ'ניק מסביר מדוע אנשים פונים לשוק השחור של התרופות הללו במקום לקנות בדרך המלך. לדבריו, אחד הקשיים המרכזיים עבור אנשים עם הפרעת קשב הוא ההתמודדות עם מטלות בירוקרטיות – קביעת תור לרופא, מעבר אבחון וקבלת מרשם. "עבור רבים, זה תהליך מסורבל ומאתגר", הוא אומר. "בנוסף, את האבחון להפרעת קשב יכולים לבצע רק נוירולוגים או פסיכיאטרים, אך הסטיגמה סביב ביקור אצל פסיכיאטר מרתיעה רבים".
הוא מציין שיש גם שיקול כלכלי. "אמנם בגיל צעיר האבחונים ממומנים על ידי קופות החולים, אבל התורים ארוכים מאוד. בגיל מבוגר המצב מורכב יותר – מלבד התורים הארוכים, העלות גבוהה, והמדיניות הנוכחית אינה חכמה: מי שאובחן אחרי גיל 18 אינו זכאי לסבסוד תרופות או לטיפולים במסגרת סל הבריאות".
9 צפייה בגלריה
את האבחון להפרעת קשב יכולים לבצע רק נוירולוגים או פסיכיאטרים, אך הסטיגמה סביב ביקור אצל פסיכיאטר מרתיעה רבים
(צילום: Aninka Bongers-Sutherland / shutterstock)
שור-טבצ'ניק, חבר מועצת ארגון הרוקחות בישראל: "בגיל צעיר האבחונים ממומנים על ידי קופות החולים, אבל התורים ארוכים מאוד. בגיל מבוגר המצב מורכב יותר – מלבד התורים הארוכים, העלות גבוהה, והמדיניות הנוכחית אינה חכמה: מי שאובחן אחרי גיל 18 אינו זכאי לסבסוד תרופות או לטיפולים במסגרת סל הבריאות"
לדבריו, האמונה שהפרעת קשב נעלמת עם הגיל כבר הופרכה מדעית, אך מערכת הבריאות עדיין לא הפנימה זאת. כך, אנשים רבים מוצאים עצמם ללא מענה רפואי נגיש, ובייאושם מחפשים פתרונות מידיים דרך השוק השחור – טעות שעלולה לעלות ביוקר. "רוקחים בבתי מרקחת נתקלים לא פעם בניסיונות לזיוף מרשמים, מה שמעיד על היקף התופעה", מספר שור-טבצ'ניק. "אמנם ארגון הרוקחות אינו גוף אכיפה, אך הוא יכול להמליץ לאנשים לנהוג באחריות".
9 צפייה בגלריה
שור-טבצ'ניק: "רוקחים בבתי מרקחת נתקלים לא פעם בניסיונות לזיוף מרשמים"
(צילום: Shutterstock)
הוא מסביר שבמקום לרכוש תרופות בשוק השחור במחירים מופקעים וליטול אותן ללא פיקוח רפואי, עדיף להשקיע את הכסף באבחון מסודר. גם אם האבחון אינו מסובסד במלואו, ייתכן שהמטופל זכאי לסבסוד חלקי, מה שיכול להפוך את התרופות לזולות ונגישות יותר לאורך השנים. "מעבר לכך, קבלת תרופה מרופא מבטיחה טיפול אחראי, במינון מדויק, ממקור מפוקח ומוסמך – בניגוד לרכישה ממקור בלתי ידוע, שעלולה לכלול תרופות מזויפות או כאלו שלא אוחסנו בתנאים בטוחים", הוא מציין.
"קוק במרשם"?
ד"ר שמואלי מסבירה כי התרופות הסטימולנטיות (מעוררות) להפרעת קשב, כמו ריטלין, קונצרטה, אטנט, ויואנס ופוקלין, מסווגות תחת פקודת הסמים בשל השפעתן המוחית המעוררת. עם זאת, בניגוד לסמים ממכרים, הן משפיעות על אזורים הקשורים לקשב, ריכוז, ניהול זמן ומיקוד, ואינן מפעילות את מרכזי העונג במוח. "למרות הנטייה לכנות אותן 'סמים', הן אינן משנות תודעה ואינן גורמות להתמכרות כפי שסמים עושים", היא מסבירה.
לדבריה, השימוש בתרופות הסטימולנטיות במסיבות נובע מהיכולת שלהן לשמור על ערנות ממושכת. "כאשר משלבים אותן עם חומרים אחרים שמעוררים את מרכזי העונג והאושר במוח, מתקבל סוג של 'קוקטייל' שמעצים את ההשפעה הרצויה על המשתמשים", אומרת ד"ר שמואלי.
ד"ר טנא מוסיף כי "אמפטמינים נוטים להיות בעלי פוטנציאל גבוה יותר לשימוש לרעה, במיוחד במסיבות וכיוצא בזה, בהשוואה למתילפנידאט, מאחר שהמולקולה שלהם דומה יותר לקוקאין".
9 צפייה בגלריה
שימוש בתרופות סטימולנטיות במסיבות נובע מהיכולת שלהן לשמור על ערנות ממושכת
(צילום: shutterstock)
כל התרופות בקבוצת הסטימולנטים פועלות במנגנון דומה – הן מעלות את רמות הדופמין במרווח הבין-עצבי באזורים הקשורים לתפקודים ניהוליים ולקשב. למרות זאת, הן מלוות בתופעות לוואי אופייניות. "התופעה הנפוצה ביותר היא דיכוי תיאבון", מסבירה ד"ר שמואלי. "מטבע הדברים, בגלל שמדובר בתרופות מעוררות, הן גם עלולות לגרום להפרעות שינה. תופעות נוספות כוללות אי-נוחות בטנית, כאבי ראש, דפיקות לב ולעיתים עצבנות מוגברת עם דעיכת השפעת הכדור".
המחיר: הזיות, התקפי חרדה ודיכאון
א', סטודנט בן 26 מתל אביב, משתף בחוויה הקשה שעבר עם תרופות להפרעת קשב, לאחר שניסה סוגים רבים וטוען כי כולן השפיעו עליו בצורה פסיכואקטיבית. "הרופא שטיפל בי לא היה מוכן לוותר, וכל תרופה שניסיתי רק גרמה להזיות, התקפי חרדה ודיכאון – תופעות שמלוות אותי עד היום", הוא משתף. "ההורים שלי והרופא פישלו בענק, ואני לא ממליץ לאף אחד לקחת את התרופות האלה אלא אם כן יש צורך רפואי ממשי".
לדבריו, כיום רבים משתמשים בתרופות הללו בקלות דעת, בלי להבין את השלכותיהן. "רופאים דוחפים עשרות סוגי כדורים עד שמוצאים אחד 'מתאים', אבל עד אז הנזק כבר נעשה. לדעתי, הכול עניין של כסף – אבחון לבד עולה אלפי שקלים, עוד לפני עלות התרופות עצמן". הוא מוסיף כי לאנשים אין מושג כמה התרופות הללו חזקות. "אם אתה מאבד מרשם, אתה חייב לדווח במשטרה לפני שהרופא יוכל לרשום לך חדש – זה מראה עד כמה הן מפוקחות ומסוכנות".
א', סטודנט מתל אביב: "כל תרופה שניסיתי רק גרמה לי להזיות, התקפי חרדה ודיכאון – תופעות שמלוות אותי עד היום. רופאים דוחפים עשרות סוגי כדורים עד שמוצאים אחד 'מתאים', אבל עד אז הנזק כבר נעשה. לדעתי, הכול עניין של כסף – אבחון לבד עולה אלפי שקלים, עוד לפני עלות התרופות עצמן"
ד"ר שמואלי מסבירה שתהליך ההתאמה מתבצע בשיטת ניסוי וטעייה, מאחר שהתגובה לכל אחת מהתרופות האלה היא אינדיבידואלית. "אין בכך סכנה רפואית או תופעות לוואי מסכנות חיים. גם אם מטופל חווה הגברת חרדה, מדובר בהשפעה זמנית שנעלמת עם הפסקת השימוש בתרופה".
לדבריה, בחירת התרופה נעשית בהתאם למשך הזמן שבו המטופל זקוק להשפעה. "לסטודנט או לתלמיד ישיבה שזקוק לריכוז ממושך לאורך שעות רבות, תיבחר תרופה בעלת השפעה ארוכת טווח. לעומת זאת, עבור ילד בבית ספר יסודי, לרוב נבחר תרופה שפועלת לפרק זמן קצר יותר, כך שתשפיע עד שעות הצהריים בלבד".
9 צפייה בגלריה
שימוש יתר באמפתמינים עלול לגרום להפרעות נפשיות כגון פסיכוזה והחמרת התקפי חרדה
(צילום: Aninka Bongers-Sutherland / shutterstock)
שימוש בתרופה שאינה מתאימה או במינון לא-נכון עלול להוביל להשפעה הפוכה מזו שקיווה לה המטופל. במקרים כאלה, כשהתרופה אינה פועלת כפי שציפה, הוא עלול להתייאש ולהסיק בטעות שאין פתרון למצבו. במקרים של נטילת תרופות אלה ללא אבחון רפואי מסודר, המצב עלול אף להחמיר.
"אמפתמינים נחשבים לתרופות בטוחות יחסית כאשר הם ניטלים בצורה מבוקרת ונכונה", מסביר ד"ר טנא. "עם זאת, שימוש לא מבוקר – כמו הסנפה, ערבוב עם חומרים אחרים, או נטילה ממקורות בלתי מפוקחים – עלול לחשוף לסיכונים משמעותיים. שימוש יתר עלול לגרום להפרעות נפשיות כגון פסיכוזה והחמרת התקפי חרדה, לצד תסמינים פיזיולוגיים כמו כיווץ כלי דם, סיכון לשבץ ונזק לרירית האף. לכן, חשוב לוודא שהתרופות ניטלות בהתאם להנחיות רפואיות ובפיקוח מקצועי".
יש מי שמאמינים בטעות שנטילת התרופות תהפוך אותם ל"סופרמן", אומר שור-טבצ'ניק, ואילו בפועל, מי שאין לו הפרעת קשב עלול לסבול מהשפעות שליליות – קושי להירדם, ולאחר שהשפעת התרופה פגה, עייפות קיצונית ושינה ממושכת. "נטילת תרופות ללא אבחון היא חוסר אחריות", הוא מסכם.
פורסם לראשונה: 07:58, 21.02.25
