האם מבקר המדינה הלך רחוק מדי בדוח שבו טען שמערך בריאות הנפש "קרס" אחרי 7 באוקטובר? מאז פרסום הדוח לפני חודש וחצי הועלו טענות קשות על השיטה של סקר חד-פעמי, והיום (א') מתח יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), ביקורת חריפה: "הוועדה הזו לא מקבלת חלק מהדברים מהדוח שלכם. התרעמתי על המספרים, אני לא רוצה להגיד מטורפים. היו מספרים לא הגיוניים שהבאתם". צפו בדבריו:
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ מיקי לוי מתח ביקורת על דוח המבקר נגד משרד הבריאות
(צילום: באדיבות ערוץ כנסת – אפיק 99)
ח"כ לוי התייחס לנתוני דוח המבקר שייחסו לחלק ניכר מהאוכלוסייה תסמיני פוסט-טראומה, חרדה ודיכאון - ככל הנראה בצורה מוגזמת: "משרד הבריאות, כל הזמן מכסחים אתכם. שאפו ענק על התכלול של האירוע. אתם לא מושלמים, יש עוד מה לטפל ולסדר, אבל מותר להגיד גם תודה רבה".
הוא קרא למבקר המדינה מתניהו אנגלמן לבחון הוספת נספח לדוח, כדי לפרט לצד הביקורת את הישגי המשרדים בטיפול באזרחי המדינה בנושאים השונים. "אנחנו חייבים דוחות כדי לדעת מה אנחנו צריכים לשפר ומה אנחנו צריכים לתקן אבל נראה לוועדה, וזו התחושה האישית שלי, שיש גם צורך לסכם את ההישגים. ייתכן שאתם צריכים לבקש דוח מנהלים קצר מכל אחד מהמבוקרים שבו יפרט גם את ההישגים בנושא הטיפול. ראוי שזה יהיה נספח".
2 צפייה בגלריה
הדוח שהתבסס על סקר במוקד ביקורת קשה. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן
(צילום: אלכס קולומויסקי )
נציגי משרד מבקר המדינה טענו שאין אפשרות להוסיף נספח לדוח, אך ח"כ לוי התעקש שישלח בקשה ברוח זו. הוועדה לביקורת המדינה דנה בין היתר בפרק בדוח המבקר שנגע להפעלת מרכזי החוסן בקו העימות. בדיון עלה כי על אף שמרכזי החוסן היו תחת עומס לא שגרתי, משרד הבריאות הקצה את כל המשאבים במהירות גבוהה כדי להתמודד עם המחסור בכוח האדם ולאפשר סיוע למי שצריך. "ביקורת זה בסדר גמור. אנחנו חיים עליה, אבל בעניין הזה גם בגלל הטראומה שעברנו, צריך לעשות איזשהו תיקון, גם בשביל האנשים שנשאו בעול הכל כך קשה הזו", אמר ח"כ לוי.
"פערי דיווח בין המערכות"
בלה בן גרשון, ממונת טראומה ממשרד הבריאות, פנתה ליו"ר הוועדה: "אני מבקשת שהמשפט הבולט והזועק שמשרד הבריאות כשל בתחום של מתן תמיכה נפשית לאזרחי ישראל יוסר מהדוח". בתגובה אמר ח"כ לוי: "אני מבין את הכאב שלך, אבל אני לא יכול להורות להוריד את המשפט".
במהלך הדיון הציג משרד מבקר המדינה את הנתונים מהדוח, לפיהם כ-210 אלף ישראלים פונו מבתיהם או התפנו מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת ינואר 2024. ממצאי הסקר שערך משרד מבקר המדינה חשפו ש-38% מהמשתתפים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה. למרות היקף הנפגעים הרחב, נטען בדוח המבקר כי נתוני הטיפול מעוררים דאגה: עד סוף דצמבר 2023, טופלו 15,750 אנשים במרכזי החוסן, והוענקו 50,734 טיפולים בלבד. בין השנים 2022-2008 הוקמו 14 מרכזי חוסן, שנתנו שירות לכ-1.3 מיליון תושבים. רק לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוקם מרכז חוסן ארצי.
ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר, אמר בדיון: "האם אתם מכירים חברה במשק שמסוגלת תוך פרק זמן קצר לגדול פי חמישה? זה המקום להלל ולשבח את התפקוד יוצא הדופן של מרכזי החוסן, שלמרות האתגרים הכבירים, הצליחו להתרחב במהירות ולספק מענה מקצועי ומציל חיים למאות אלפי אזרחים בשעתם הקשה ביותר".
2 צפייה בגלריה
תופסים מחסה בנהריה בשעת אזעקה. האם המבקר שרטט תמונת מצב מוגזמת בכל הנוגע לנזק הנפשי?
(צילום: AP Photo / Baz Ratner)
לדבריו, "חרף האתגרים, המערכת תפקדה בצורה מקצועית ונתנה מענה מהיר ומותאם למאות אלפי אזרחים. אין תקדים, גם לא בעולם, להתגייסות מהירה ומנוהלת של מערכת בפריסה כה רחבה והגעה לעשרות אלפי אנשים מהמעגל הראשון ומעבר לכך, במיוחד נוכח עוצמת האירוע, אופיו התקדימי והמחסור במשאבים. בשנה הראשונה למלחמה, מרכזי החוסן העניקו 411,419 מגעים פסיכותרפיים (פרטניים) וטיפלו ב-44,033 מטופלים מהעוטף, הצפון ונפגעי המעגל הראשון".
ד"ר גלעד בודנהיימר: "זה המקום להלל ולשבח את התפקוד יוצא הדופן של מרכזי החוסן, שלמרות האתגרים הכבירים, הצליחו להתרחב במהירות ולספק מענה מקצועי ומציל חיים למאות אלפי אזרחים בשעתם הקשה ביותר"
עוד ציין כי מרכזי החוסן פעלו עם תקציב של 170 מיליון שקל בשנים 2024-2023, פי חמישה מתקציב השגרה. המרכזים לבריאות הנפש פעלו ב-362 נקודות מתן שירות בריכוזי המפונים, עם 1,370 שעות מטפלים יומיות מאז השבוע השני לפריסת המרכזים. בנוסף, 171,780 בני אדם לקחו חלק בפעילות חוסן קהילתית ורשותית.
ד"ר בודנהיימר התייחס גם לטענה שעלתה בדוח כי רק 8% ממפוני יישוב עוטף עזה ויישובי הדרום קיבלו טיפול נפשי בקופות החולים ובמרכזי החוסן: "בשנה הראשונה למלחמה טופלו כ-32,846 איש מיישובי העוטף בחמשת מרכזי החוסן, ובסך הכול ניתנו למעלה מ-293,949 מגעים (פגישות טיפוליות) בתקופה זו. חשוב לציין שהפערים בנתונים נובעים מהסתמכות המבקר על נתוני התשלום בפועל של הביטוח הלאומי, שאינם משקפים את מלוא היקף הטיפולים בשל פערי דיווח בין המערכות השונות".
