בשיתוף מכון אברהמסון
איך נראים החיים כשסוף־סוף משתחררים מהתלות בסוכר ובפחמימות? עשרה ישראלים, נשים וגברים בגילים שונים, מספרים על הרגע שבו החליטו לקחת את עצמם בידיים ולשנות כיוון.
המאבק במשקל הוא מהאתגרים הנפוצים בחברה המערבית, ועבורם זה היה קרב מתמשך: הם ניסו אין ספור דיאטות וכמעט התייאשו, עד שפגשו שיטה שעזרה להם להיגמל מהדחפים שפגעו להם באיכות החיים. מאז הם מרגישים קלילים, בריאים ואנרגטיים יותר - בלי געגועים לקרואסון, לפיצה או לפיתה של פעם.
דודו שמכה: "לא הייתי מאמין שיום אחד אני לא ארצה לאכול לחם"
"אני שף. כל מי שהכיר אותי ידע שאני אדם גדול, תרתי משמע. הגעתי ל־145 קילו, וידעתי שמשהו חייב להשתנות. נרשמתי לאברהמסון.
מיד אחרי הגמילה אשתי שאלה אם בא לי שניצל, חציל מטוגן. פשוט לא היה לי חשק. בבוקר שלמחרת אותו דבר. יום ראשון, ועדיין אין תיאבון. כאילו מישהו עשה עליי קסם. החשק למתוק פשוט נעלם.
בשבת ניסיתי לאכול לחם רק בשביל הברכה והייתי צריך להכריח את עצמי. לא הייתי מאמין שיגיע יום שבו אוכל לא בריא פשוט לא יעניין אותי.
היום קל לי לשמור על המשקל. אני אוכל רק אוכל בריא, ולא מוותר על המאכלים שאני אוהב, פשוט בגירסה נכונה לי. גם אחותי והאחיינית שלי הצטרפו לתהליך ושתיהן הצליחו. היינו שם אחד בשביל השנייה, וזה עשה את כל ההבדל".
לי קומיסיונרו: "הזמנו אוכל עם סוכר ופתאום הוא עשה לי בחילה"
"אהבתי ג'אנק פוד. אף פעם לא הייתי ילדה רזה, אבל זה לא הפריע לי. אהבתי את עצמי, וקיבלתי את עצמי, והסביבה התייחסה אליי בהתאם. בגיל 19 אמא שלי הציעה לי לעשות יחד גמילה - והסכמתי.
ביום של הטיפול הלכנו לבית קפה, הזמנו אוכל עם המון סוכר, ופתאום הרגשתי בחילה. לא הצלחתי לאכול. ניסינו לבדוק את עצמנו, הלכנו ליד מאפיות - אבל לא היה ריח שמשך אותי, לא היה חשק. מאז חמש שנים שאני דבקה בתוכנית.
אני שוקלת היום 50 קילו פחות. וזה לא רק המספר. זה התחושה של שליטה, של שקט, של חופש".
יניב פרץ: "הרגשתי שינוי מיד. הדחף למתוקים, פיצות ובורקסים נעלם"
"אני בן 45, נשוי ואבא לילדים. במשך שנים ניסיתי לרדת במשקל - גם דיאטות קיצוניות של 500 קלוריות ביום. זה היה מתיש, ובסוף הכול תמיד חזר. לא משנה כמה התאמצתי, לא הצלחתי להתמיד.
הנקודה ששינתה הכול הייתה בטיול חברה באילת. שתיתי, אכלתי בלי הפסקה, ואז פשוט אמרתי לעצמי: די. נזכרתי שאמא שלי נגמלה מעישון באברהמסון אחרי עשרות שנים, ואמרתי - אולי גם אצלי זה יעבוד.
הגעתי סקפטי. עשיתי את הטיפול ביום שישי בצהריים, ויצאתי משם עם תחושת שינוי מידית. מאותו רגע - בלי קמח, בלי מתוקים, בלי בורקסים או פיצות. כלום. כאילו כיבו לי את החשק. גם כשיש בבית פיתויים - שאריות של פיצה, ממתקים בארון - זה פשוט לא מדבר אליי.
עם הזמן למדתי להכין אוכל בריא. אני אוכל ארוחות רגילות, רק בלי מה שמזיק לי. גיליתי את הקינואה ואת הכוסמת, ואני מרגיש מצוין.
ירדתי כמעט 20 קילו, וכבר שנה שאני שומר. אני יותר עירני, פחות עייף, נהנה להסתכל במראה. גם בבית רואים את ההשפעה - הילדים לומדים לחשב סוכר, ומתייחסים אחרת לאוכל".
חלי קובס: "יש בי תחושת שליטה שלא הכרתי"
"אני בת 51, סבתא לשני נכדים. כל החיים הייתי רזה, עד שהריונות ושגרה עמוסה גרמו למשקל לטפס בהדרגה. הגעתי כמעט ל-100 קילוגרם, וניסיתי כל דבר - דיאטות, זריקות, מה לא. בסוף החלטתי לנסות את אברהמסון. היו לי חששות, אבל הרגשתי שזה הזמן.
מאז הגמילה ירדתי 30 קילו, ואני שומרת על המשקל בלי קושי. יש לי המון מה לאכול - פשוט לא שטויות. פעם אכלתי הכול: לחמים, פחמימות, כל מה שטעים ואסור. היום אני אוכלת טעים ובריא, וזה כבר לא מרגיש כמו מאמץ. אני ממוקדת, וזה טוב לי.
היום אני קמה קלה יותר, רגועה יותר. הבגדים יושבים אחרת, הגוף קליל, ויש בי תחושת שליטה שלא הכרתי.
אני ממשיכה להגיע מדי פעם לחיזוקים, מקבלת מחמאות מכל כיוון, ואין לי רצון לחזור אחורה. לפעמים אני מסתכלת במראה ולא מאמינה שזו אני. יצרתי לעצמי מציאות חדשה, ואני גאה בזה.
ממליצה לכל אחד ללכת לאברהמסון. שלחתי המון חברות וכולן מרוצות. זה אחד הדברים הכי טובים שעשיתי לעצמי".
אביעד משה: "הייתי בולע שלושה קרואסונים בלי לחשוב. היום זה לא מעניין אותי"
"נאבקתי במשך שנים. ניסיתי דיאטות, זריקות, ניסיתי להגביל את עצמי - אבל כל פעם חזרתי לאותה נקודה. האוכל ניהל לי את היום, והדחף היה בלתי נשלט.
נקודת השבר הגיעה אחרי מילואים. הגוף שלי הרגיש כבד, העייפות לא עזבה, וכל פעולה פשוטה הפכה למאמץ. הרגע שבו ניסיתי לקשור את השרוכים והיה לי קשה - זה היה הקש האחרון. הבנתי שמשהו חייב להשתנות.
בהשראת חברים שנגמלו מעישון, פניתי לאברהמסון. לא האמנתי שזה יעבוד, אבל מהרגע הראשון הרגשתי שינוי. החשק לסוכר פשוט נעלם. כאילו הורידו ממני עול כבד. חזרה לי תחושת השליטה.
מאז ירדתי 20 קילו, ויש לי אנרגיה שלא הייתה לי שנים. פעם, אם הייתה מולי צלחת עם קרואסונים - הייתי לוקח שלושה בלי לחשוב. היום? זה לא מדבר אליי בכלל".
אורלי פנחס הראל: "פיתות, בורקסים ושווארמה בלילה - זה היה אני"
"עברתי פציעה לא פשוטה ונשארתי בבית חודשים ארוכים. לקחתי תרופות חזקות, והאוכל הפך לנחמה היחידה שלי. אכלתי בלי הפסקה. גם בתקופת השיקום, שנמשכה כמעט שנה, המשקל המשיך לטפס.
בסוף החלטתי ללכת לאברהמסון, בעקבות המלצה חמה. התחלתי ב־103 קילוגרם - והיום אני שוקלת 70. החיים שלי השתנו.
המהות של השינוי הייתה בגישה לפחמימות. פעם הייתי חיה על פיתות, בורקסים, סנדוויצ'ים, שווארמות בלילה. היום זה פשוט לא מעניין אותי. לא טעמתי עוגה כבר שנתיים. אני כן אוכלת - פריכיות, כוסמת, עדשים, קבבים - אבל גם בצ'יפס אני יודעת לעצור אחרי שמונה חתיכות.
התגובות מסביב מחממות את הלב. אני לובשת מידה שתיים ומרגישה מיליון דולר. בזכות התמיכה שקיבלתי - גם מהבית וגם באברהמסון - הצלחתי להפוך את החיים שלי. אני ממשיכה בדרך הזו בלב שלם ובשמחה גדולה".
דאיה אלול: "תוך שבועיים נעלמו תסמיני גיל המעבר"
"סבלתי מתסמינים של גיל המעבר, ורופאת הנשים שלי, שהיא גם חברה טובה, המליצה לי על אברהמסון. היא סיפרה שיש לה מטופלת שהייתה במצב דומה והגמילה ממש עזרה לה. נרשמתי, וכשיצאתי מהטיפול לא האמנתי. זה הרגיש כמו הוקוס פוקוס. עוטפים אותך מכל כיוון. אין על השירות שלהם.
שבועיים אחרי - הכל נעלם. התחלתי לישון טוב, נעלם הדחף למתוק, חמוץ, מלוח. הגוף שקט. שקט שאי אפשר להסביר, רק להרגיש. הגמילה החזירה לי שליטה. שחררה אותי מהמרדף הבלתי פוסק אחרי נשנושים. פעם לא הייתי מסוגלת לעמוד בפני שוקולד. היום זה פשוט לא חסר לי.
פתאום הבגדים יושבים טוב, ויש חשק להתחדש. גם חברות שלי הגיעו אחרי וכולן בלי יוצא מן הכלל ירדו במשקל ומרוצות".
דינה אליאס: "יד אלוהים נחתה עליי ואמרה לי, 'דינה, תתקשרי אליהם'"
"הקיץ הזה סגרתי שנה מאז שהגעתי לאברהמסון. ירדתי 20 קילוגרם, וזה כל כך מרגש שלפעמים זה מרגיש לא אמיתי.
לפני כן התמודדתי עם המשקל במשך שנים. ניסיתי אינספור דיאטות, אבל עם הזמן ועם כל מיני טריגרים - פשוט הצטבר. יש לי גם נטייה לדחיינות, במיוחד כשזה קשור אליי.
דיברתי עם גיסתי והיא סיפרה שבעלה נרשם לגמילה מעישון באברהמסון והוא מאוד מצליח. ברגע ההוא זה הרגיש כאילו יד אלוהים נחתה עליי ואמרה לי, 'דינה, תתקשרי אליהם. עכשיו'. וזה בדיוק מה שעשיתי. פה התחיל המסע לתיקון.
היום, שנה אחרי, החיים נראים אחרת לגמרי. לדוגמה, אני לא נוגעת בפסטות שהיו אהבת חיי , ובאמת לא מפריע לי שאני לא אוכלת אותן. הדף ירד והפידבק החיובי, גם מהסביבה וגם הפנימי, שווה את זה לגמרי
למתלבטים, ההצעה שלי היא כזו - אם יש בפנים קול קטן שאומר לך לעשות את הצעד - תקשיב לו. ככה אני פעלתי, והיום אני יודעת שלא אחזור למקומות שהייתי בהם פעם".
שירלי חמד: "אני סוף סוף מרגישה בשליטה על החשקים"
"המסע שלי עם המשקל התחיל מוקדם. בגיל 23 כבר הייתי אמא, ומאותו רגע החיים שלי הפכו למרוץ בלתי נגמר - הריונות, לידות, ארבעה ילדים קטנים, טיפולי פוריות. הגוף השתנה, ולא היה לי זמן לעצור ולחשוב על עצמי.
גם כשירדתי במשקל, זה אף פעם לא החזיק. הייתי באקורדיון רגשי - יורדת מהר, עולה מהר. כל עוגה, כל מאפה - הייתי חייבת לטעום. וכשזה הופך להרגל, קשה מאוד לשבור אותו.
לפני שנה אמא שלי חלתה בסרטן, וליוויתי אותה כל הזמן. הייתי איתה 24/7 בבית החולים. בלי שנשים לב, אכלתי כל מה שהיה זמין - בורקסים, קרואסונים, אוכל מהיר. זה הרגיש כמו נחמה, אבל נסחפתי לגמרי. באיזשהו שלב הסתכלתי על עצמי ואמרתי: זהו, עד כאן.
ידעתי שאני חייבת פתרון. בעלי נגמל מעישון באברהמסון לפני 15 שנה, וגם מישהי מהעבודה שלי ירדה שם במשקל - והחזיקה את זה בלי דיאטות, בלי להילחם כל הזמן. ראיתי שזה עובד. אמרתי לעצמי: אם אני באמת רוצה שינוי, זה המקום.
היום, שנה אחרי, אני במקום אחר לגמרי. אני שוקלת 55 קילו, אבל זה לא העניין. הקיבה שלי התרגלה לאכול מעט, אין לי חשקים בלתי נשלטים, ואני סוף סוף מרגישה בשליטה. גם בבית הכול השתנה - אין נשנושים, אין מתוקים מיותרים, ואפילו כשאני אופה זה עם קמח מלא וממתיקים טבעיים. זה לא מרגיש כמו ויתור - זה פשוט החיים שלי עכשיו.
המערכת החיסונית שלי התחזקה, יש לי יותר אנרגיה, אני עירנית יותר. מסביבי כולם חולים, ואני בקושי נדבקת. זו מתנה שנתתי לעצמי. למתלבטים, העצה שלי - אל תחשבו פעמיים. זה הרבה יותר מהרזיה, זו איכות חיים אחרת. אם אני הצלחתי, אחרי כל מה שעברתי, אין סיבה שמישהו אחר לא יצליח".
בשיתוף מכון אברהמסון
פורסם לראשונה: 15:56, 07.08.25
