שי לוין חי באוסטרליה כבר 12 שנים ומתגורר כיום בבונדיי ביץ', פרוור יוקרתי של סידני לחוף האוקיינוס השקט. כשהוא נדרש מדי פעם לנסוע לחלקיה המערביים של העיר הוא חושב פעמיים. "זו כמו נסיעה לשטחים", הוא מנסה להסביר בעברית מדוברת.
עם תמונות נתניהו כהיטלר וסיסמאות "מהים עד הנהר": עשרות אלפים צעדו נגד ישראל בסידני
(רויטרס)
בשל קהילה מוסלמית דומיננטית, מחוז ניו-סאות' וויילס שבו נמצאת סידני לא האיר פנים לישראלים ויהודים גם לפני 7 באוקטובר, ומאז התעצמה תחושת חוסר הביטחון. כיום יש בו אזורים, כאמור כמו מערב סידני, שהם כמעט לא דורכים בהם.
לוין הוא בעל עסק בתחום הגינון, ואשתו, בעלת דוקטורט בביוטכנולוגיה, עובדת בחברה למחקר רפואי. "המצב חמור", הוא אומר השבוע. "חשוב להבין את ההקשר הפנימי: ממשלת אוסטרליה הנוכחית כושלת באופן מביך ושנאת ישראל היא דרך נוחה הן להסיט מכך את תשומת הלב והן להבטיח תמיכה מצד האוכלוסייה המוסלמית. רוב אמצעי התקשורת כאן מדבררים את המסרים של חמאס, והממשלה רוכבת על גל השנאה לישראל. המצב מזכיר את הסיפורים המשפחתיים ששמענו מאירופה לפני מלחמת העולם השנייה".
9 צפייה בגלריה
הפגנה פרו־פלסטינית באוסטרליה בתחילת החודש. "ישראל הורגת ילדים בפלסטין"
(צילום: Asanka Ratnayake/Getty Images)
אוסטרליה טוענת שזו בסך הכל התנגדות למדיניות של נתניהו.
"בסדר, גם אנחנו רואים בביבי חלק מהבעיה. אבל אנחנו חושבים ברצינות על חזרה לישראל. למי שמדבר עברית או מזוהה כיהודי בגלוי מסוכן לגור באזורים מסוימים כאן. הילדים שלי לומדים קרב מגע כדי שיוכלו להגן על עצמם. הפעילות שלהם בצופים הישראליים מתבטלת לעיתים קרובות 'בגלל המצב'".
לאורך עשורים נחשבה אוסטרליה בטוחה עבור הקהילה היהודית שלה. רבים הגיעו אליה כפליטי רדיפות ואנטישמיות – בזמן השואה, ממדינות ברית-המועצות לשעבר, מדרום-אפריקה ועוד – וראו בה מקלט וגן עדן. אבל מאז עלייתה לשלטון של מפלגת הלייבור במאי 2022, תחת הנהגתם של ראש הממשלה אנתוני אלבניזי ושרת החוץ פני וונג, חלה הידרדרות ביחסים עם ישראל, וזו לוותה בעלייה חריגה בתקריות אנטישמיות.
9 צפייה בגלריה
הפגנת תמיכה בישראל. רק רבע מהצעירים מגדירים את היחס ליהודים כ"חיובי"
(צילום: William WEST / AFP)
על פי נתוני התנועה למאבק באנטישמיות (CAM), מתחילת השנה ועד אמצע אוגוסט תועדו 182 תקריות ברחבי המדינה - רובן התרחשו בניו-סאות' וויילס (79) ובמחוז ויקטוריה (63). הן כוללות הצתת בתי כנסת, ונדליזם במסעדות ישראליות, הפגנות שהגיעו לאלימות והתקפות מילוליות ופיזיות של יהודים וישראלים. סקר שערכה CAM העלה כי אחד מכל חמישה יהודים בגילי 18-34 באוסטרליה דיווח על תקריות אנטישמיות בסביבתו. רק 24 אחוז מהם הגדירו את היחס ליהודים כ"חיובי".
"מאז 7 באוקטובר זה קרב יומיומי ואנחנו לא יודעים מה יקרה מחר", אומר אלכס ריבצ'ין, מנכ"ל המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה (ECAJ). "אנשים שקולים ורגועים בדרך כלל מתקשרים אליי ושואלים אם יש לנו עתיד במדינה ומתי הנקודה שבה צריך לעזוב. כיהודי, אתה אף פעם לא בטוח. דברים יכולים להשתנות במהירות".
על הקרקע העכורה הזאת נחתה השבוע פרשת שמחה רוטמן. אם קודם נדמה היה שהיחסים עם אוסטרליה נמצאים בשפל, גילתה הקהילה היהודית שתמיד אפשר להגיע נמוך יותר.
"ממשלה מטורללת"
ביום שני החליט שר הפנים טוני בורק לבטל את ויזת הכניסה של ח"כ רוטמן (הציונות הדתית) שהיה אמור להגיע למחרת לאוסטרליה כאורח הקהילה היהודית. הסיבה הרשמית: הוא מפיץ שנאה ופילוג.
מסמך הסירוב כלל שורה של התבטאויות שנויות במחלוקת של רוטמן, אחת מהן הייתה ש"הילדים בעזה הם האויבים" – ציטוט שרוטמן מתעקש שכלל לא נאמר על ידו. משרד הפנים האוסטרלי התבסס על ראיון שבו נשאל הח"כ למה ישראל לא מכניסה ילדים פליטים מעזה, והשיב שאי-אפשר לחייב מדינה לקבל את מי שלומדים מגיל אפס שצריך להרוג יהודים.
זה לא היה סירוב אוסטרלי ראשון לכניסת בכיר ישראלי בתקופה האחרונה. בנובמבר האחרון בוטלה ויזה שכבר ניתנה לשרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שהוזמנה על ידי השדולה הפרו-ישראלית AIJAC (המקבילה לאיפא"ק האמריקאית). הסירוב התבסס בין היתר על טענה ששקד אמרה לכאורה בעבר ש"צריך להרוג אמהות של טרוריסטים".
9 צפייה בגלריה
אלכס ריבצ'ין, מנכ"ל המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה (ECAJ)
(צילום: המועצה המבצעת של יהדות אוסטרליה (ECAJ))
שקד הכחישה שאמרה את הדברים, אך זה לא עזר לה. גם ערעור שהגיש בשמה שגריר ישראל באוסטרליה אמיר מימון נדחה. "זה מופרך, עלילת דם של פלסטינים נגדי מ-2014 משמשת עילה לסרב את כניסתי כעבור עשור", אמרה אז. "והם שוללים את הוויזה כמה שעות לפני הטיסה, כשאין זמן להתווכח. זאת ממש ממשלה מטורללת".
לפני כשלושה חודשים בוטלה גם ויזת הכניסה לאוסטרליה של פעיל ההסברה האמריקני ישראלי הלל פולד, שהוזמן לאירוע גיוס תרומות של מד"א. בנוסף, צעירים ישראלים המבקשים ויזה לאוסטרליה מדווחים שהם נתקלים בתשאולים פולשניים בנוגע לשירותם הצבאי ול"פשעי מלחמה" שכביכול ביצעו. חלק מהבקשות הללו נענו בסירוב.
הקהילה היהודית-ישראלית מצביעה על מדיניות ממשלת הלייבור כגורם המרכזי להחרפת מצבה. בין היתר היא חזרה מההכרה של הממשלה הקודמת במערב ירושלים כבירת ישראל, ושינתה את ההגדרה של יהודה ושומרון ל"שטחים פלסטיניים כבושים". בהמשך הגיע שינוי בדפוסי ההצבעה באו"ם, ואוסטרליה החלה להצביע נגד ישראל אחרי שנים שבהן עמדה לצידה.
ההתנהלות של הממשלה מקרבת מן הסתם את הקהילה היהודית לאופוזיציה באוסטרליה. ביטול הוויזה של רוטמן גרר ביקורת חריפה מצד הסנאטורית מיכאליה קאש, המשמשת שרת חוץ בממשלת הצללים (הרכב אופוזיציוני המציג חלופה לממשלה השלטת). "לטעון שקריאות להשמדת חמאס מלבות אווירה או מהוות עילה לביטול ויזה זה אבסורד", היא אמרה. "חמאס הוא ארגון טרור מוכר בינלאומית. במקום לשמור על אמון עם ישראל - אחת מבנות בריתנו הדמוקרטיות הקרובות ביותר - מפלגת הלייבור הציתה בפזיזות מתחים ופגעה באמינותה של אוסטרליה.
"דעה שונה מזו של ממשלת אלבניזי אינה עילה לביטול ויזה. התקרית מצטרפת להחלטה הפזיזה של מפלגת הלייבור להכיר באופן חד-צדדי במדינה פלסטינית לפני תהליך שלום ראוי".
מה עם תימן ואוקראינה?
גילויי אנטישמיות היו באוסטרליה גם בעבר. כבר ב-1993 הוצת בית כנסת בסידני. אבל מה שחוו היהודים והישראלים בשנה האחרונה הוא חסר תקדים. רשימה חלקית: בדצמבר 2024 הוצת בית הכנסת עדת ישראל במלבורן (האירוע תועד במצלמת אבטחה ונראו בו שלושה מציתים, אבל רק לאחרונה נעצר חשוד ראשון במעשה; בית כנסת אחר בעיר הוצת ביולי האחרון בזמן ששהו בו 20 מתפללים; בינואר רוססו צלבי קרס על בית כנסת בסידני; מסעדת שאפה בסארי הילס בסידני, שבבעלות השף ארז נחום, הושחתה ורוססה בסיסמאות כגון "רוצח ילדים".
תיעוד של הצתת בית הכנסת במלבורן
גם חלונות מסעדת מזנון של השף אייל שני במלבורן נופצו במהלך הפגנה אלימה. במלבורן התקיימה לאחרונה צעדת ניאו-נאצים לבושי שחורים, ולכך יש להוסיף הפגנות פרו-פלסטיניות שברבות מהן נשמעות קריאות "מוות לישראל" ו"מוות לצה"ל", ומונפים בהן דגלי חמאס, תמונות של חסן נסראללה, עלי חמינאי ועוד.
אגב, ההפגנה האנטי-ישראלית הראשונה מתחילת המלחמה התקיימה כבר ב-9 באוקטובר 2023, יומיים אחרי הטבח, מול בית האופרה בסידני. מאז איפשרו השלטונות קיום הפגנות אף שברור היה שהן יגלשו לאלימות. ישראלים ויהודים שביקשו להפגין ממול עם דגלי ישראל נענו בסירוב.
"אם בשלטון הייתה מפלגת הליברלים, שהיא פרו-ישראלית, המצב היה שונה", טוענת עו"ד נינה ויסמן לוי, חוקרת ישראלית מאוניברסיטת סידני. "אלבניזי ושרת החוץ וונג מראש מייצגים את האגף השמאלי של הלייבור, והם הסתמכו על הירוקים – מפלגה אנטי-ישראלית מובהקת – ועל קולות הציבור המוסלמי, המונה כמיליון איש, בעיקר במחוזות בחירה כמו מריקוויל בסידני".
יש סיכוי לשינוי תחת הממשלה הזאת?
"אלבניזי לא יכול לאכזב את הבוחרים שלו. וממילא הוא תמיד תמך בתנועות פרו-פלסטיניות. יש תמונות שלו כסטודנט עם דגל פלסטין מלפני 30 שנה. זה משפיע על המדיניות שלו עד יום. עשרות שנים הייתה תחושה שאנחנו חלק מהחברה, הרגשנו בטוחים, וכל זה נשבר. אף אחד מאיתנו כבר לא מרגיש בטוח. יהודים מורידים כיפות מהראש ומסתירים מגיני דוד. אני מכירה באופן אישי אנשים שהורידו מזוזות מהדלתות".
חרף המרחק הפיזי, הסכסוך הישראלי-פלסטיני מורגש מאוד במדינה. "באוסטרליה אומרים שהם לא רוצים לייבא את הסכסוך מהמזרח התיכון, אבל הם אובססיבים לגביו", אומר ראש הפדרציה הציונית של אוסטרליה אלון קסוטו. "כל יום מדברים על ישראל ועזה בעיתונים ובחדשות, בעוד סכסוכים אחרים, כמו המלחמה באוקראינה או בתימן, כמעט לא זוכים להתייחסות".
"אלבניזי לא אנטישמי"
הממשלה האוסטרלית מינתה את ג'יליאן סגל כשליחה למאבק באנטישמיות, צעד שנתפס כחיובי אך לא מספק. סגל, יהודייה בעצמה, מתמקדת בחינוך כפתרון ארוך טווח, והקהילה מרגישה שהרשויות לא נוקטות בזמן אמת יד קשה מספיק נגד גילויי שנאה. "הממשלה נמצאת במבוכה כי היא לא יודעת איך לטפל בעלייה באנטישמיות", אומר שגריר לשעבר באוסטרליה. "הצהרות כמו 'זה לא אוסטרלי להיות אנטישמי' פשוט לא עוזרות".
אפילו 100 מיליון דולר אוסטרליים (כ-200 מיליון שקל) שהוקצו להגברת השמירה על מוסדות יהודיים במדינה לא שיפרו את תחושת הביטחון. במקרים רבים פירסמה המשטרה אזהרות ליהודים שלא להגיע למרכזי ערים מחשש לאלימות, דבר שנתפס כהפקרה של הקהילה.
שירי פרס, מורה לעברית בבית ספר יהודי במלבורן, טוענת שבאזורים עם ריכוז גבוה של יהודים, כמו דרום העיר, התחושה בטוחה יחסית. "אני לא מרגישה צורך להסתיר פה את המגן דוד שלי", היא אומרת, "אבל בצפון העיר, שם יש ריכוז גדול של מוסלמים, הייתי נמנעת מלהציג סממנים יהודיים".
נשיא הפדרציה הציונית של אוסטרליה ג'רמי ליבלר טוען שמוקד האנטי-ישראליות נמצא באוניברסיטאות ובתחומי התרבות. "כל שבוע אני מקבל טלפונים מסטודנטים יהודים שסובלים מהטרדות בקמפוסים", הוא אומר. "מעבר לזה אמנים יהודים כבר לא מוזמנים להרצאות, הופעות או פסטיבלים. אני מדבר על זמרים, שחקנים, סופרים. ברים ואפילו תיאטרונים אומרים להם 'אנחנו מצטערים, אבל פרו-פלסטינים יקראו להחרים לנו את העסק ואנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו'".
אתה רואה קשר למקרה עם שמחה רוטמן?
"הביטול של הוויזה שלו לא היה מוצדק, אבל אני לא חושב שזה נכון או מועיל לממשלת ישראל לתאר את המוטיבציה להחלטה הזאת כאנטישמיות. אלבניזי לא אנטישמי. זה לא אומר שאין לי ביקורת על המדיניות שלו - למשל בהכרה במדינה פלסטינית שמהווה פרס לחמאס - אבל לא בריא להגדיר החלטות כאנטישמיות".
מה לגבי האנטישמיות בציבור?
"היא תמיד הייתה באוסטרליה מתחת לפני השטח. עכשיו היא פשוט משגשגת במסווה אנטי-ציוני. עלילת הדם המודרנית היא שישראל מבצעת רצח עם בעזה".
לממשלה האוסטרלית יש בכך חלק?
"היא לא מתדלקת אנטישמיות בכוונה. אבל היא יכולה לעשות יותר בגינוי הדמוניזציה של ישראל".
חרף האתגרים, הקהילה היהודית-ישראלית באוסטרליה חזקה ומאורגנת. במדינה חיים כ-130 אלף יהודים ואליהם מתווספים 15 אלף ישראלים השוהים בה באופן רשמי. מדובר בקהילה משמעותית, עם מאות בתי כנסת, מוסדות חינוך וארגונים רבים, שיוזמים אירועים תכופים לתמיכה בישראל ולהעלאת המודעות לחטופים בעזה.
הפדרציה הציונית של אוסטרליה ממשיכה לעבוד מול הממשלה והאופוזיציה, תוך השקעה בתוכניות חינוכיות וביקורים בישראל, כמו "תגלית" ו"מסע", שבהן משתתפים מאות צעירים מדי שנה. "הקהילה שלנו חזקה", אומר קסוטו. "המוסדות שבנינו יחזיקו מעמד הרבה אחרי שהמפגינים יעברו לנושא הבא".
עם זאת, ישנם גם סדקים. גוף שנקרא "המועצה היהודית של אוסטרליה" כולל יהודים וישראלים שמתנגדים למדיניות ממשלת נתניהו ומצטרפים להפגנות פרו-פלסטיניות. מדובר אמנם בארגון קטן, אך הוא מאיר זרקור על המורכבות של הזהות היהודית והישראלית באוסטרליה.
ראשי הממשלה מתקוטטים בכל הנוגע ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות, בישראל החליטו אחרי אירועי השבוע להסיר את הכפפות. בתגובה לביטול הוויזה של רוטמן שלל שר החוץ גדעון סער אשרות כניסה של נציגי אוסטרליה ברשות הפלסטינית. שגרירות ישראל בקנברה הונחתה לבחון בקפדנות בקשות ויזה אוסטרליות. משרד החוץ בוחן צעדי תגובה נוספים, שכנראה יגיעו בספטמבר, אחרי ההכרה במדינה פלסטינית. "מה שממשלת אוסטרליה עושה הוא מביש ולא מתקבל על הדעת", אמר סער. "במקום להיאבק באנטישמיות הם מלבים אותה באמצעות החלטות מטורפות. הם אוסרים כניסה בטענה שזה יערער את הסדר הציבורי או יעורר רגשות בקרב האוכלוסייה המוסלמית. זה שקר שמנותק מכל הגיון".
נתניהו שיגר מכתב חריף לאלבניזי ובו האשים אותו בליבוי מדורת האנטישמיות באוסטרליה. "אחרי טבח 7 באוקטובר החלו תומכי חמאס ואנשי שמאל קיצוני בקמפיין הטרדה, ונדליזם ואלימות נגד יהודים בכל העולם", כתב לו. "באוסטרליה הקמפיין הוחרף במשמרת שלך. הקריאה שלך למדינה פלסטינית שופכת דלק על המדורה. זאת לא דיפלומטיה אלא פייסנות. זה נותן פרס לטרור של חמאס, מקשיח את סירובם לשחרר את החטופים, מחזק את אלה המאיימים על יהודי אוסטרליה ומעודד את שנאת היהודים שאורבת כעת ברחובותיכם".
נתניהו קרא לאלבניזי ללמוד מהנשיא דונלד טראמפ כיצד להיאבק באנטישמיות, וסיכם: "אנטישמיות היא סרטן שמתפשט כשמנהיגים שותקים. היא נסוגה כשמנהיגים פועלים. אני קורא לך להחליף חולשה במעשים, פייסנות בנחישות ולעשות זאת עד ראש השנה היהודי, 23 בספטמבר (לקראת עצרת האו"ם, א"א). ההיסטוריה לא תסלח למהססים. היא מכבדת מעשים".
בציוץ בחשבון ה-X שלו באנגלית התבטא נתניהו באופן חריף הרבה יותר. "ההיסטוריה תזכור את אלבניזי בזכות מה שהוא: פוליטיקאי חלש שבגד בישראל ונטש את יהודי אוסטרליה", כתב.
אלבניזי לא נגרר לטרמינולוגיה של נתניהו והגיב באיפוק: "אני מתייחס בכבוד למנהיגים של מדינות אחרות ומדבר איתם בדרך דיפלומטית. יצרתי קשר עם נתניהו, שוחחתי איתו בטלפון ואני לא לוקח את זה אישית".
מי שהיה נוקב הרבה יותר הוא שר הפנים בורק, שענה לנתניהו: "עוצמה לא נמדדת בכמה אנשים אתה מפוצץ וכמה ילדים אתה משאיר רעבים. עוצמה נמדדת הרבה יותר טוב במה שראש הממשלה אלבניזי עשה".
בורק דווקא מגיע ממחנה הימין במפלגת הלייבור ולכאורה היה אמור להתאפיין בסנטימנט פרו-ישראלי. אלא שהוא מגיע ממחוז ווטסון ותלוי פוליטית באוכלוסייה הלבנונית הגדולה שחיה שם. "חלק מהעמדות שבהן מחזיקים חברי פרלמנט מהלייבור מושפעות מהלך הרחוב במחוז הבחירה", מסביר גורם ישראלי הבקיא בפוליטיקה האוסטרלית. "המדיניות של הלייבור מורכבת משני דברים: אידיאולוגיה, אבל גם הפוליטיקה הפנימית בתוך מחוזות הבחירה".
לא עוינת, ביקורתית
ממשלת אוסטרליה לא מתרגשת מההתקפות הישראליות. בכירים בה מבהירים שהיא לא אנטי-ישראלית אלא אנטי-ממשלת נתניהו בהרכבה הקיצוני הכולל את בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. היחסים עם השגריר הישראלי אמיר מימון מצוינים והוא בקשר יומיומי עם שרת החוץ וונג. לדברי אותם בכירים, ניתן יהיה לפתוח דף חדש אחרי שתקום ממשלה חדשה בישראל. האירוניה היא שאותו דבר אומרים בישראל על ממשלת אלבניזי.
"אוסטרליה לא מדינה עוינת", אומר גורם ישראלי שמעורה ביחסים בין שתי המדינות. "היא ביקורתית מאוד כלפינו, במיוחד בנושא המלחמה. הייתי מגדיר את עמדתה כרתיעה גדולה מהדברים שאנחנו עושים. הם מקבלים שבץ מתמונות הרעב בעזה, מאלימות מתנחלים, מהשיח על החלת ריבונות ביהודה ושומרון. כשהמלחמה תסתיים המצב ישתפר קצת אבל לא יהיה שינוי דרמטי עד שהממשלה בארץ תתחלף. יש שם שנאה תהומית כלפי נתניהו והשותפים שלו. הם רואים בהם התגלמות כל הרוע".
בכיר ישראלי מסביר כי סוגיית ההכרה במדינה פלסטינית לא נולדה בתקופת אלבניזי-וונג: "ההצעה מופיעה במצע של הלייבור ועולה בכל ועידות המפלגה הלאומיות. זו עמדה אידיאולוגית של השמאל הקלאסי בנוגע לזכויות אדם. מעבר לזה כמובן שיש השפעה להרכב האוכלוסייה. באוסטרליה יש 150 מחוזות בחירה, וביותר מעשרה מהם יש אוכלוסייה מוסלמית גדולה".
שלילת הוויזה של רוטמן היא פגיעה ביחסים בין המדינות?
"כן. ברגע שממשלה של מדינה דמוקרטית מונעת כניסה של נציגים רשמיים או פוליטיקאים של מדינה אחרת, זה מנוגד לפרקטיקה המקובלת בין מדינות ידידותיות. אין לזה אח ורע. זה יעזור למתן את האנטישמיות? זה יגביר את הביטחון בקהילה היהודית? ממש לא. זה ילבה ויעודד גורמים עוינים להמשיך. מבחינתם הם הצליחו".
והממשלה האוסטרלית לא מפנימה את החשש של היהודים והישראלים?
"הממשלה הייתה בהלם מההפגנה האנטי-ישראלית בתחילת אוגוסט. כמעט 100 אלף פרו-פלסטינים צעדו על הגשר בסידני. היא נבוכה מהעלייה באנטישמיות אבל לא יודעת איך לטפל בזה. התגובה רפה, ובכל פעם שחבר ממשלה מדבר על אנטישמיות הוא מזכיר גם איסלאמופוביה, למרות שאין בכלל ביטוי לזה בשטח. משתמשים בזה רק למען האיזון. עם זאת, אני יכול להגיד שהיום השפה של הממשלה קצת יותר חריפה. נקודת המפנה הייתה בהצתת בית הכנסת עדת ישראל".
ישראלים שמבקשים ויזה נדרשים למלא טופס 1399 עם שאלות על שירות צבאי ופשעי מלחמה. אי-אפשר להכחיש את החמרת היחס.
"כמובן, זה שינוי מדיניות ברור. אוסטרליה מתיישרת עם מדינות אירופה כמו בריטניה, אבל בינתיים נמנעת מהקו הקיצוני של מדינות כמו אירלנד או ספרד".
היהודים והישראלים באוסטרליה עומדים בצומת דרכים. מצד אחד, הם ממשיכים להיאבק על מקומם בחברה, מתעקשים על מפגני תמיכה בישראל ושומרים על חיי קהילה תוססים. מצד שני רבים חשים מבודדים וחסרי ביטחון. "אחרי 7 באוקטובר התנהלו הרבה דיונים על עלייה לישראל", אומר ריבצ'ין. "אנשים מתקשרים אלינו ומדברים על עזיבה או סתם רכישת נכסים בחו"ל. אלה אנשים שנושאים מטען היסטורי. גדלנו על סיפורי הסבים והסבתות שנאלצו לברוח. יש תחושה שזה מה שאנו חווים עכשיו".
ברקע המצב יזמה התנועה למאבק באנטישמיות ועידת חירום שתתקיים ב-3-5 בספטמבר בעיר גולד-קוסט. ישתתפו בה אנשי ממשל וראשי ערים, חברי מועצות מקומיות, מנהיגי דת וקהילה, דיפלומטים, מובילי תרבות, משפיעני רשת ואנשי עסקים. הם יקיימו דיונים, שיחות והרצאות במטרה לגבש תוכנית עבודה למאבק באנטישמיות. "אוסטרליה חייבת לחזור להיות מקום שבו יהודים יכולים לחיות בביטחון", אומר סשה רויטמן מ-CAM.
אבל יש רבים בקהילה באוסטרליה שאינם שותפים לאופטימיות שלו. "אנו נלחמים בטחנות רוח", אומרת ויסמן לוי. "התמיכה הציבורית בישראל דועכת, בעוד השמאל הקיצוני, הימין הקיצוני והקהילה המוסלמית הקיצונית מתאחדים נגדנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 22.08.25
