סיפור העלייה של סאנה ואן הלסט (43) מתל אביב, זמרת ונגנית חלילית, מורה בקונסרבטוריון וחברה בצמד NIHZ Duo יחד עם בן זוגה בובי רוטוולד, אמא לילד.
בזכות האב החורג: "נולדתי וגדלתי בעיר זוטפן שבהולנד, בת יחידה למשפחה נוצרית. אבא שלי היה מורה לפילוסופיה, ואמא שלי טיפלה בילדים. כשהייתי בת שבע ההורים שלי התגרשו ואמא שלי נישאה מחדש. האבא החורג שלי התנדב בקיבוץ נס עמים לפני שנולדתי, והוא סיפר לי על החוויות שהיו לו שם. זה משהו שמשך אותי ותמיד חלמתי להגיע לישראל".
אהבה ובמה: "כשהייתי בת שמונה הצטרפתי למקהלה, ובגיל 12 התחלתי לנגן בחלילית. אני מרגישה שמוזיקה היא דרך להתבטא, לגעת באחרים ולעורר בהם זיכרונות. כשלמדתי באקדמיה למוזיקה בהולנד פגשתי את בובי שהפך לבן זוגי בחיים וגם על הבמה. ב־2001 הקמנו את ההרכב Duo NIHZ (דּוּאוֹ נִיהְז). המשמעות היא 'לא לובש בגדים שחורים', כי כשלמדנו מוזיקה כל הסטודנטים לבשו בגדים שחורים ואנחנו הרגשנו שזה רשמי מדי"
אנטישמיות: "בובי יהודי, רבים מבני המשפחה שלו נספו בשואה והוא התמודד עם אנטישמיות. הוא סיפר לי שבבית הספר הילדים הציקו והרביצו לו כי הוא יהודי. למרות שאנחנו מגיעים מדת אחרת, הצלחנו לגשר על הפערים, והמשפחות שלנו קיבלו את הזוגיות שלנו. הקמנו משפחה כשהבאנו לעולם את בננו אברהם, כיום הוא בן תשע".
עלייה: "הפעם הראשונה שביקרתי בישראל הייתה בגיל 32. בובי ואני הופענו כאן והתאהבנו מיד במקום. כבר אז חלמנו לעלות, ומאז ביקרנו כאן בכל שנה, אבל רק לפני שלוש שנים הגשמנו סוף־סוף את החלום. אנחנו אוהבים את האנשים בישראל שהם יותר פתוחים מההולנדים, את מזג האוויר ואת סגנון החיים כאן. הכול חי ופעיל גם בשעות הערב. בישראל אנחנו מרגישים שאנחנו חלק מקבוצה ושזה הבית שלנו. באירופה אנחנו תמיד צריכים להסביר את המוזיקה שלנו, וכאן אין צורך להסביר".
"אנחנו אוהבים את האנשים בישראל שהם יותר פתוחים מההולנדים, את מזג האוויר ואת סגנון החיים כאן. הכול חי ופעיל גם בשעות הערב"
המוזיקה שלנו: "שנינו למדנו באקדמיה למוזיקה קלאסית, אבל כבר כשנפגשנו ידענו שאנחנו רוצים לעשות יחד מוזיקה יהודית, גם בגלל הרקע המשפחתי של בובי וגם כי אני מחוברת לנושא השואה. מאז שהייתי קטנה התעניינתי בכך. אני ובובי חקרנו בארכיונים ובעדויות של ניצולים, וגילינו שגם בזמן השואה נכתבה מוזיקה. למשל, היה מלחין הולנדי יהודי בשם רוב הלבוט שנשלח למחנה ריכוז. הוא מת ממש לפני שחרור המחנה, אבל מחברת השירים שלו שרדה. כתבנו לאחרונה ספר שמציג את השירים שלו ואנחנו שומרים על קשר עם משפחתו שמתגוררת בחיפה.
"מאז שהקמנו את Duo NIHZ הופענו ביותר מ־2,000 קונצרטים ביותר מ־35 מדינות והוצאנו מעל 20 תקליטורים ו־DVD עם מוזיקת כלייזמרים ושירים ביידיש. אומרים שהיידיש הולכת ונעלמת מהעולם, אבל הרבה אנשים מרגישים חיבור אליה. כמעט בכל הופעה – בין אם בישראל ובין אם באירופה – אנשים ניגשים אלינו ואומרים שההופעה הזכירה להם את סבא וסבתא שלהם".
דווקא עכשיו: "אנחנו מופיעים הרבה באירופה תחת אבטחה משטרתית בגלל האנטישמיות שגואה שם מאז 7 באוקטובר. אנחנו מרגישים שדווקא עכשיו חשוב לשיר מוזיקה יהודית. בחודש הבא נופיע בפסטיבל 'ימי מוזיקה יהודית' (26־28 במאי במחלקה למוזיקה של אוניברסיטת בר־אילן). הפסטיבל ייתן במה למוזיקה של קהילות שנפגעו או הוכחדו בשואה, למלחינים שנספו וליצירה חדשה בעקבות 7 באוקטובר".
השאלון:
איזה הרגל הולנדי הישראלים צריכים לאמץ?
"להכין גבינה איכותית".
למה לא תצליחי להתרגל כאן?
"לפקקים בתל אביב".
למה את הכי מתגעגעת בהולנד?
"למשפחה".
מה המקום האהוב עלייך בישראל?
"עין גדי".
