סיפורה של גילי כהן, בת 24 מהרצליה, רווקה, מאמנת ומנטורית לתחרויות פרופורציה:
"שלוש פעמים זכיתי במקום הראשון בתחרות 'מיס ביקיני' בישראל ופעמיים בתחרויות בעולם, עד שהבנתי שאני רוצה לעזור לנשים ללמוד לעשות את זה. אני יודעת מה החיבור לגוף נתן לי, ולכן אני רוצה לספר לאחרות את סיפור חיי.
בנעוריי הייתי מרדנית. לא הסתדרתי עם ההורים, ישנתי בפארקים. בעצה אחת עם הרווחה עברתי מבאר שבע לפנימייה של נוער בסיכון במרכז הארץ, אבל גם שם לא היה לי טוב. הסתובבתי בתחושה של הישרדות ושל מלחמה.
"לצערי היום אני לא בקשר עם ההורים שלי. אני מקיפה את עצמי באנשים שמעצימים אותי"
בגיל 17, אחרי שנתיים בפנימייה, חזרתי לבאר שבע. בינתיים הוריי התגרשו, ואחרי תקופה קצרה אצל אמא שלי עברתי לגור לבד בשכונה ד׳ בעיר והתחלתי לעבוד כקופאית ב'רמי לוי' כדי לפרנס את עצמי. במקביל למדתי לבגרויות באופן אקסטרני. לצערי היום אני לא בקשר עם ההורים שלי. אני מקיפה את עצמי באנשים שמעצימים אותי וזה המחיר שאני משלמת כדי לא להיות מושפעת לרעה ולשמור על מיינדסט מנצח.
המהפך בחיי קרה בגיל 18. עברתי לגור בתל אביב, עשיתי שירות לאומי בבנק הדם, הוכרתי כבת שירות לאומי בודדה והתחלתי לרקוד על עמוד. בגיל 20 לקחתי הלוואה מהבנק, פתחתי סטודיו לריקוד והפכתי לעוסקת מורשה. בהמשך הייתי כשנתיים בת הזוג של סמיון גרפמן (מהתוכנית "הצינור". אמ"ר) והוא תמך בכל מה שעשיתי ובתחרויות ריקוד על עמוד שהשתתפתי בהן.
2 צפייה בגלריה
"התחום הזה מלמד אותך להתהלך בעולם בגו זקוף ובחיוך"
(צילום: Diana Meir spyme production)
יום אחד סיפרה לי אחת התלמידות שלי על תחרות 'מיס ביקיני' לפיתוח הגוף לנשים בישראל. הוקסמתי. אחר כך שמעתי על עוד שתי תחרויות, 'פיט מודל' ו'מיס אנג׳ל', והבנתי שבגלל מבנה הגוף שלי, שהוא ארוך וצר, אני יכולה להצליח בתחרות כזו בישראל וגם בחו״ל. זו תחרות שעושים בה פוזינג - את מציגה בעצם את הגוף שלך, כמו בתחרות יופי. ב'פיט מודל' את לובשת שמלה ובגד גוף, וב'מיס אנג׳ל' את צועדת בחולצת בטן ותחתונים עם כנפיים של מלאך, כמו המלאכיות של 'ויקטוריה'ס סיקרט'. יש לך רבע שעה להציג את עצמך על הבמה מבחינת שרירים ופרופורציות, וכולן עושות את אותן הפוזות. יש גם כוריאוגרפיה קצרה של ריקוד. הקריטריונים לתחרות הן לפי גובה וגיל, ולכן כל אחת יכולה להירשם ולהשתתף בכל שלב של חייה. כדי לנצח את צריכה להיות בנראות טובה ועם תצוגה טובה: איך את הולכת, עומדת וזזה על במה. יכול להיות שמישהי נראית מדהים, אבל לא יודעת לעשות Posing.
תוך שנה מרגע שנכנסתי לחדר הכושר כדי לבנות את השרירים, זכיתי במקום השלישי ב'מיס אנג'ל' העולמית בפולין. זה היה באמצע אוקטובר 2023, ואנשים אמרו לי, ׳איך את מעיזה להתעסק בעצמך כשיש מלחמה?׳. עניתי: 'מה יעזור למלחמה אם אני לא אשתתף בתחרות שהתכוננתי אליה כל כך הרבה?'
"אני אוכלת אוכל משעמם, כל יום אותו דבר: חלבונים רזים ונקיים, ברוקולי ומלפפון, אורז מלא או שיבולת שועל רק בימים של אימוני כוח"
היום אני מתאמנת לבד, ארבע פעמים בשבוע אימוני כוח בחדר כושר, תמיד בשעות הבוקר. כל אימון נמשך בין שעה לשעתיים וחצי. אני אוכלת אוכל משעמם, כל יום אותו דבר: חלבונים רזים ונקיים, ברוקולי ומלפפון ובימים של אימוני כוח גם פחמימות מורכבות כמו אורז מלא או שיבולת שועל. כשאני רוצה לפנק את עצמי הגילטי פלז'ר שלי הוא גלידה. אני גם לוקחת את כל התוספים האפשריים.
האם התחרויות האלה הן החפצה? בעיניי זו העצמה. נשים בוחרות להשתתף בזה. זה מפעל שלוקח נשים, גם אמהות, ומשנה להן את החיים לטובה. הן יוצאות למסע של השגת יעדים אישיים. כשאת מציבה לעצמך מטרה ועומדת בה, הערך העצמי שלך עולה.
היום אני מכינה נשים לתחרויות כאלה. בספטמבר תושק בארץ תחרות 'מיס אנג׳ל' הראשונה מטעם איגוד MCR לפיתוח הגוף. פתחתי תוכנית לנשים שרוצות להתחרות בקטגוריה הזאת וזקוקות למישהי כמוני שתאמין בהן ותעזור בביורוקרטיה של הרישום לתחרויות בארץ ובחו״ל".
שורה תחתונה: "הייתי ילדת פנימיות והגעתי לתחרויות בבמות גדולות. התחום הזה מלמד אותך להתהלך בעולם בגו זקוף ובחיוך. העצה שלי לאחרות היא: תשקיעו בעצמכן. איך שתתנהגי לעצמך, זה מה שישתקף בעולם. הכול מתחיל ונגמר במה שקורה לך בפנים".
