"האלבום החדש שהוציא תובל, לזכרו של אחיו יותם, מרגש ומחזק אותי", אומרת איריס חיים, אמם של השניים. "אחרי שיותם נהרג, תובל התרסק ולא ניגן כמה חודשים. לא היינו בטוחים שהוא יתאושש. ואז בעזרת המוזיקה הוא התחיל לקבל כוחות. ראיתי איך הוא תופר ואוסף את החלקים של עצמו ויוצר את השירים, כשחלק מהמילים הגיעו אליו בכלל מיותם בתהליך של תקשור. בשיר 'טייגר' תובל שילב את הקול של יותם, שאומר 'אני פייטר, לא סתם קראתי לעצמי טייגר'. כשיותם היה קטן הוא התחפש בכל פורים לנמר. בכל השירים באלבום נמצאת רוחו של יותם, ומשתתפים בו אמנים כמו ברי סחרוף, שי צברי וגם הלהקה של תובל, 'פולקעס'".
איזה שיר מהאלבום את הכי אוהבת?
"את 'כנפי רוח', למילים של הרב קוק, שתובל והלהקה שרים עם ברי סחרוף. השיר, שמתחיל במילים 'בן אדם, עלה למעלה עלה', היה הראשון מהאלבום שיצא והוא הרים את תובל ממקום נמוך מאוד".
איך בן קיבוץ של השומר הצעיר הגיע לרב קוק?
"במקצועי אני אחות מלווה לחולים סופניים, ולפני כמה שנים, כשלמדתי ליווי רוחני במכון שכטר למדעי היהדות, גיליתי את השיר הזה והתחברתי אליו מאוד, במיוחד בהקשר של יותם. יותם נולד עם מום במעי הגס ועבר ילדות מורכבת. כאדם בוגר הוא התמודד עם חרדה, דיכאון ואנורקסיה, סבל מפוסט־טראומה והפרעת אישיות גבולית. הרבה פעמים שלחתי לו כל מיני שירים מחזקים, וזה היה אחד מהם".
"ראיתי איך הוא תובל תופר את החלקים של עצמו ויוצר את השירים, כשחלק מהמילים הגיעו אליו בכלל מיותם בתהליך של תקשור"
באילו נסיבות יותם נחטף?
"בשבת ההיא בבוקר הוא היה בביתו שבכפר עזה. אני גרתי אז בקיבוץ אור הנר, דיברתי איתו כל הבוקר, אבל אף אחד מאיתנו לא קלט מה קורה. משעה עשר הוא התחיל לשלוח הודעות מפחידות, ששורפים בתים ושזה הסוף. ב־10:44 קיבלנו ממנו הודעה אחרונה שהכול נשרף בחוץ והוא לא יודע מה לעשות. תובל היה בירושלים, ונויה, אחותו, הייתה בצפון. הם ניסו להזעיק את המשטרה והצבא, אבל היה כאוס גדול. רק אחרי שלושה שבועות הודיעו לנו רשמית שהוא חי ושבוי בעזה".
כבר בהתחלה בחרתם לא להיות חלק ממטה החטופים.
"לא התחברנו לדרך של מטה המשפחות ולא השתתפנו בהפגנות. לא האשמנו אף אחד, רצינו מאוד להישאר מעל המקום הכועס כדי להעצים את יותם".
איך הודיעו לך שהוא נהרג?
"נציגי צה"ל הגיעו אלינו ביום שישי בערב, ולא האמנו למשמע אוזנינו. עד היום אני לא מעכלת את האירוע".
איריס (59), פרודה ואם לשלושה (33, 29, 23), מתגוררת כיום באופן זמני במבשרת, פועלת להנצחתו ולהתמודדות עם האסון. "כשאומרים לי שאני נותנת כוח, שאני מצליחה לאחד בין קצוות ולהנמיך את הלהבות, זה נותן גם לי כוח" היא מסבירה. "גם האמונה נותנת לי כוח. למרות שאני חילונית, העובדה שאני יודעת שיש משהו מעליי שנמצא איתי, מחזקת אותי. גם הידיעה שיותם נהרג כאדם חופשי, שהוא עזב את העולם לא כקורבן מושפל, מחזקת אותי".
"לא התחברנו לדרך של מטה המשפחות ולא השתתפנו בהפגנות. רצינו מאוד להישאר מעל המקום הכועס כדי להעצים את יותם"
למה הקמת את עמותת "חיי יותם"?
"כשיותם נהרג היה ברור שנעשה משהו שקשור למורשת שלו כמי שהוכיח לכולם שאין דבר כזה מתמודד נפש, יש רק גיבור נפש. את התמיכה שהוא ואנחנו לא תמיד קיבלנו, אני רוצה לתת לאחרים. מטרת העמותה היא לתת למתמודדי נפש פלטפורמה להתפתח דרך מוזיקה וספורט. בחודשים האחרונים יצאנו בגיוס תרומות כדי לפתוח בית ספר בעוטף שייקרא 'בית ספר למוסיקה ונפש'".
מדוע החלטת להביא נכד מזרעו של יותם?
"זה סוג של מילוי צוואה. יותם מאוד רצה ילדים, רצוי שיהיו ג'ינג'ים, הוא דיבר על זה כל הזמן. אני רוצה המשכיות לחיים שנגדעו, לבן שאיננו, רוצה משהו מוחשי מיותם. המילה אושר כרגע לא קיימת עבורי, אולי מעט צחוק או שמחה. אני מאמינה שמה שיוכל להחזיר לי את האושר יהיה נכד מיותם".
