עוד ועוד מחקרים מצביעים על היתרונות הבריאותיים של ההנקה – עבור התינוק וגם עבור האם. הנה 12 ממצאים מדעיים מפתיעים שכדאי להכיר:

1. שיפור מובהק במבנה המוח

מחקרים עדכניים, למשל זה שפורסם בכתב העת המדעי NeuroImage, שביצעו הדמיות מוחיות (MRI) בתינוקות לאורך זמן, גילו כי הנקה בלעדית תורמת באופן ישיר לבנייה מהירה ואיכותית יותר של מעטפת המיאלין ב"חומר הלבן" של המוח.
מדובר באזור האחראי על מהירות העברת האותות, המידע והתקשורת בין תאי העצב. המחקר, שנערך בארצות הברית ועקב אחרי מאות תינוקות משלב הלידה ועד הילדות, מראה שיפור מובהק במבנה המוח באזורים הקשורים לשפה, לוויסות רגשי ולתפקודים קוגניטיביים מתקדמים.

2. שיפור הישגים אקדמיים ויכולות שפה

מחקר רחב היקף ופורץ דרך שנערך באנגליה, במסגרת פרויקט ALSPAC (הידוע גם בשמו "ילדי שנות ה־90") באוניברסיטת בריסטול, עקב אחר למעלה מ־14 אלף תינוקות ואמהות מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות.
הממצאים חד־משמעיים - קיים קשר ישיר בין משך ההנקה ובין הישגים בלימודים ויכולות ביטוי חברתיות. לפי נתוני המחקר, ילדים שינקו במשך חצי שנה לפחות הציגו יכולות גבוהות ב־39% להצלחה בבחינות הארציות במתמטיקה ובאנגלית בגילאי 8 ו־15, בהשוואה לאלה שלא ינקו וכן נרשמה התפתחות שפתית־חברתית טובה יותר כבר בגיל 9.

3. מניעת השמנה עתידית

אחד הכיוונים המרתקים ביותר במדע כיום נקרא "תכנות מטבולי". חלב האם מכיל הורמונים כמו לפטין ואדיפונקטין, אשר משפיעים ישירות על הדרך שבה גוף התינוק מייצר תאי שומן ומגיב לאינסולין.
נמצא כי כל חודש נוסף של הנקה בלעדית מפחית את הסיכון לעודף משקל או להשמנת יתר ב־11% בשנתיים הראשונות לחיים. ההגנה המטבולית הזו נשמרת גם עשורים קדימה.

4. חומת מגן מפני אלרגיות

חלב אם עשיר ברכיבי סוכר מיוחדים שנקראים HMOs (אוליגוסכרידים). התינוק עצמו לא מסוגל לעכל אותם, והם נועדו למטרה אחת: להזין ולשגשג את החיידקים הידידותיים במעי שלו (המיקרוביום).
מדובר במחקר אירופי רחב היקף שפורסם בכתב העת המדעי Nutrients, שעקב בקפידה אחר כ־1,200 אמהות ותינוקות מרגע הלידה. הממצאים מראים כי צריכה גבוהה של רכיבים אלו בחודשי החיים הראשונים קשורה ישירות לירידה דרמטית בשכיחות של מחלות אלרגיות ואסתמה אצל ילדים בני חמש שהשתתפו במחקר.
מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי הנקה בלעדית במשך ארבעה חודשים לפחות מפחיתה ב־72% את הסיכון לאשפוז עקב זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות

5. הגנה מפני וירוסים בדרכי הנשימה

מדענים הצליחו לפצח את המנגנון המדויק שבו חלב אם מגן על התינוק מזיהומים: רכיבי HMO (המוזכרים בסעיף הקודם) פועלים בגוף כמלכודות דמה. וירוסים ובקטריות שנכנסים למערכת של התינוק נצמדים בטעות לרכיבים אלה במקום לדופנות המעי שלו, ומפונים מגופו בלי לגרום הדבקה.
מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי הנקה בלעדית במשך ארבעה חודשים לפחות מפחיתה ב־72% את הסיכון לאשפוז עקב זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות, למשל, בעקבות וירוס ה־RSV בשנת החיים הראשונה. נגיף זה שכיח ומידבק מאוד, רוב התינוקות עד גיל שנתיים יידבקו בו, והוא גורם מרכזי לברונכיוליטיס (דלקת הסימפונות הקטנות).

6. חלב מגדרי, שמתאים את עצמו למין היילוד

מתברר שגוף האם יודע לזהות את מין היילוד ומתאים אליו את הרכב החלב ביולוגית כדי לתמוך בקצבי גדילה שונים. מחקרים עדכניים (לדוגמה, זה שפורסם בכתב העת המדעי American Journal of Human Biology) חשפו כי חלב המיוצר עבור בנים מכיל בממוצע כ־25% יותר שומן ואנרגיה, בעוד שחלב המיוצר עבור בנות עשיר ומרוכז יותר בסידן (לבניית השלד) ובנוגדנים ספציפיים.

7. חלב סירקדי, שמתאים את עצמו לשעות היום והלילה

מחקרים בתחום השעון הביולוגי מראים כי הרכב חלב האם משתנה בין שעות היום ללילה, כדי לסייע לתינוק להסתגל למחזוריות היממה. חלב אם שנשאב או נצרך בהנקה בשעות החשיכה מכיל פי ארבעה עד פי חמישה יותר מלטונין (הורמון השינה) לעומת חלב יום. חלב לילה זה מסייע לתינוק לפתח את השעון הביולוגי הפנימי שלו מוקדם יותר ומפחית באופן מובהק התעוררויות לילה.

8. ויסות רגשי והפחתת סטרס

בזמן היניקה מופעלת מערכת הורמונלית הדדית משותפת לאם ולתינוק. הפרשת הורמון האוקסיטוצין (הורמון האהבה) והורמון ה־CCK (המופרש במעי הדק ותפקידו לווסת את תהליך העיכול ולייצר תחושת שובע) בזמן הנקה מפחיתה בצורה חדה את רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס) אצל התינוק. הנתונים נאספו במסגרת מחקר אורך מקיף באוסטרליה שפורסם בכתב העת המדעי Human Development, שעקב אחר כ־2,500 צמדים של אמהות ותינוקות.
המדענים הוכיחו כי תחושת השלווה הפיזיולוגית הזו בשלבים מוקדמים של החיים יוצרת חיווט עצבי, שמוביל למדדי דופק יציבים יותר ולוויסות רגשי מפותח יותר במצבי לחץ בגיל הגן.
נמצא כי הנקה ממושכת קשורה לשיפור משמעותי במדדי התנהגות, הפחתה ניכרת בהתקפי זעם ויכולת הסתגלות חברתית גבוהה יותר

9. הפחתת התקפי זעם

מחקר לאומי נרחב שנערך ביפן והקיף מסה חסרת תקדים של למעלה מעשרת אלפים ילדים ואמהות, בדק את השפעות ההנקה לטווח ארוך על התנהגות הילד במרקם החברתי והמשפחתי (תוך נטרול משתנים סוציו־אקונומיים).
נמצא כי הנקה ממושכת (של בין שישה ל־12 חודשים) קשורה לשיפור משמעותי במדדי התנהגות, הפחתה ניכרת בהתקפי זעם ויכולת הסתגלות חברתית גבוהה יותר של ילדים בהגיעם לגיל חמש.

10. מניעת אלרגיות למזון

חלב האם מכיל נוגדנים מסוג IgA, אשר עוטפים את חלבוני המזון שהאם אוכלת (כמו בוטנים, ביצים או שומשום), ומציגים אותם למערכת החיסון של התינוק בצורה מבוקרת ובטוחה. התגלית מבוססת על מחקרי מעקב קליניים שנעשו בארצות הברית, וכללו דגימות של למעלה מ־1,500 זוגות של אמהות ותינוקות. השילוב הזה מייצר "סובלנות חיסונית" במעי, נימקו החוקרים, שעבודתם פורסמה ב־The Journal of Allergy and Clinical Immunology, והוסיפו כי הוא מפחית עד 40% את הסיכון שהתינוק יפתח אלרגיות קשות למזונות אלו בילדותו.

11. עליית מדדי ה־IQ בבגרות

סקירות מדעיות מקיפות, שסיכמו עשורים של מחקרי השוואה (תוך שקלול רמת ההשכלה והרקע של ההורים), מראות כי הנקה ממושכת קשורה באופן עקבי לתוספת של 2.6 עד 3 נקודות במדד ה־IQ הכללי של הילד, מה שמשפיע לטובה על תפקודים ניהוליים ויכולות פתרון בעיות בבגרותו.
נשים שהיניקו במצטבר לאורך חייהן במשך 12 חודשים או יותר, נהנו מסיכון נמוך ב־12% לפתח מחלות לב וכלי דם

12. איפוס הלב וכלי הדם של האם

הנקה אינה תורמת רק לתינוק, אלא מהווה שלב ביולוגי קריטי לבריאות האם. במהלך ההיריון הגוף צובר שומנים ומציף את כלי הדם; ההנקה פועלת כ"כפתור איפוס" מטבולי, שמנקה ומאזן את השומנים האלה.
מסקנה זו מבוססת על מטא־אנליזה בינלאומית שפורסמה בכתב העת American Heart Association, וכללה נתונים רפואיים של למעלה מ־1.2 מיליון נשים ברחבי העולם. הממצאים הראו כי נשים שהיניקו במצטבר לאורך חייהן במשך 12 חודשים או יותר, נהנו מסיכון נמוך ב־12% לפתח מחלות לב וכלי דם ומסיכון נמוך ב־14% לפתח מחלת לב כלילית.
זה לא "הכול או כלום"
השורה התחתונה היא תמיד הנוחות שלך, השקט הנפשי שלך, הרצון וכמובן גם היכולת. לא כולן יכולות להיניק. הנתונים המדעיים מראים בבירור שזה ממש לא משחק של "הכול או כלום" - גם הנקה חלקית, משולבת או קצרת מועד היא מבורכת, מעניקה לתינוק יתרונות עצומים ועושה עבודה נפלאה.
  • הכותבת היא דיאטנית קלינית