מתי בפעם האחרונה ראיתן את רינה מצליח וניצה שאול מתמנגלות באירוע אחד עם נלי תגר, לירז צ'רכי, סיוון טלמור ונועה כהן? מדובר ככל הנראה בקוקטייל שרק במאי כמו ערן ריקליס מסוגל לרקוח.
כל אלה ועוד רבים אחרים הגיעו ל"סינמה סיטי" גלילות כדי לצפות בסרטו החדש של ריקליס, "לקרוא את לוליטה בטהרן". הפרמיירה החגיגית נערכה בחסות מגזין "לאשה" ו"סרטי יונייטד קינג", מפיקת ומפיצת הסרט, ונפתחה במופע מיוחד של לירז צ'רכי, ששיריה בפרסית משולבים בפסקול הסרט.
צפו באירוע השקת הסרט
(כתבת וידאו: אביב ויינברגר)
הסרט הוא עיבוד לספר הזיכרונות של הסופרת האיראנית אזאר נפאסי, הנושא את אותו שם. הוא מביא את סיפורן של נשים צעירות באיראן שלאחר המהפכה האיסלמית, המנהלות מועדון קריאה חתרני בו הן קוראות ספרים מערביים עם תכנים אסורים, כמו "לוליטה" של ולדימיר נבוקוב או ספריה של ג'יין אוסטן. בסרט משחקות שחקניות ממוצא איראני, וגם שחקנית ישראלית אחת - ריטה.
13 צפייה בגלריה
מימין: עורכת "לאשה" קרינה שטוטלנד, הבמאי ערן ריקליס ולירון אדרי, מנהלת ההפצה של סרטי יונייטד קינג
(צילום: טל שחר)
מסתבר שהנושא של הסרט – חבורת נשים סודית – אינו זר לאורחות שהגיעו לפרמיירה. "גם לי יש קבוצה של נשים, חברות שלי מכיתה ה'", מספרת השחקנית ניצה שאול. "אנחנו 16 בנות, נפגשות כל השנים האלה ולא מכניסות בחור אחד לדבר הזה. זו קבוצת תמיכה, זה אושר".
נשמע רועש.
"יש הרבה רעש, אבל זו תמיד חגיגה מקסימה".
"יש לי פרלמנט חברות ואנחנו עושות פעילויות סטוקינג", צוחקת השחקנית נועה כהן (22) שמככבת בימים אלו בסרט בנטפליקס לצד אנתוני הופקינס. "אם מישהי אומרת 'ראיתי מישהו חתיך בבריכת גורדון', אנחנו פותחות טלפונים ומתחילות לגלול עד שאנחנו מוצאות אותו. אנחנו יכולות להיות בשב"כ, זה כישרון".
"חברויות בין נשים - יש בהן אלמנט סודי וגבר לא יבין זאת", מוסיפה השחקנית ענת ברזילי. "אני מאוד אישה של חברות, כל החיים שלי זה חברות, מהילדות ועד היום".
לירז צ'רכי, בת להורים שהיגרו מטהרן ודוברת השפה הפרסית, מספרת: "אני מקליטה אלבומים בחשאי עם נשים מאיראן, ובסרט נשים נפגשות בחשאי כדאי לקרוא ספרות. האג'נדה היא אותה אג'נדה. החברות שלי מאיראן מגיעות להופעות שלי באופן אנונימי, זו החבורה הכי סודית שלי. יצירה היא דבר מופלא ושווה להסתכן בשבילה".
אסור לוותר
בימים בהם שלטי חוצות בישראל קוראים לנשים להתלבש בצניעות כי זה "הכי יפה ככה", קשה שלא לעשות השוואות בין מה שקרה באיראן הרחוקה למה שקורה ממש כאן, מתחת לאף שלנו. "יש לי זכות ללבוש מה שאני רוצה. אני לא אומרת לגבר מה לעשות עם השיער שלו, לדוגמה. שכל אחד יתרכז באיך הוא רוצה להציג את הגוף שלו לעולם", אומרת השחקנית והקומיקאית נלי תגר. "גם אנחנו יכולות לעשות שלטים 'אתה הכי יפה כשהשיער שלך לא דליל'".
"אסור לוותר", מוסיפה ניצה שאול, "אנחנו נשים ואנחנו הרוב בעולם. אנחנו צריכות לעמוד על הרגליים האחוריות גם בשבילינו וגם בשביל כל מי שנמצא במקום נחות. יש לי חשבון גדול עם אנשים שהם שני דורות לפניי, וגם הדור שלי - לא עשינו מספיק".
"אנחנו חייבות להיות ערניות לזה", חורצת ענת ברזילי. "צעירות הרבה פעמים לא מתייחסות לזה ברצינות - אז שטויות, פה לא נשיר, בואו נכבד. לא! כל הזמן צריך להיות על המשמר, כי אתה לא יודע איזה דבר יוביל לעוד דבר".
"אני עוקבת תמיד אחרי מה שנשים עושות בעולם", אומרת מצליח, "וכל פעם כשאני רואה ניצנים של מאבק לחופש – אגב, זה מאוד בולט בחברה הערבית אצלנו - זה מחמם לי את הלב. אני הגעתי מתוניסיה, שכבר לפני שנים היה לנשים בה יותר חופש מבכל מדינה ערבית אחרת. אז אני מאוד מודעת לזה".
איזה מסר היית רוצה שאנשים ייקחו מהסרט הזה?
"אני רוצה שאנשים ידעו שהמלחמה למען שוויון זכויות והזדמנויות לנשים עוד לא הושלמה. אסור לנו לחשוב שבגלל שיש כמה הישגים אז הגענו לשוויון - ממש ממש לא".
