"אבל שכחת קבוצה שלמה: את הגרושים בלי הילדים", אמרה לי מכרה אחרי שקראה את הטור האחרון שעסק בסטטוסים שהחברה מתקשה לעכל: רווקות מאוחרת, גרושים פלוס, אלמנות. עניתי לה בלי לחשוב יותר מדי: "נו, אבל הם לא באמת גרושים. זה בדיוק כמו רווקים שגרו כמה שנים עם בני זוג". ואוי ואבוי, על איזה מוקש דרכתי.
מתברר שיש קבוצה לא קטנה של "גרושים בלי ילדים" שממש לא אוהבים את הזלזול שמופנה אליהם מצד מועדון "הגרושים פלוס", אלה שממהרים להגדיר אותם כרווקים בתחפושת ולמזער את כל מה שהם עברו, אלה שמאמינים שאם לא נשארת עם תיקי גן כפולים, לוח תורנויות חגים ומאבקי מזונות, את בסך הכול רווקה שעשית עם האקס מסיבה גדולה עם בורקס.
וכן. גם לי עד כה הייתה תחושה שגרושים בלי ילדים הם סוג של "מחלקת ביזנס". נכון, הם טסו בסוף לאותו יעד כמונו - לפרידה - אבל בלי התורים המעצבנים לשירותים, בלי בכי של תינוקות כשאת מתה לישון, ובעיקר: בלי שרירים שממשיכים להיות מכווצים הרבה זמן אחרי שאת נוחתת. מה שנקרא: לא באמת חווית את הטרילוגיה המלאה. במקסימום יש לך אקס עם חותמת נוטריון.
אבל מתברר שזה לא כזה שחור־לבן. או איך שאותה מכרה הגדירה: בעיקר אפור. ואה, רוב הזמן שם לא סבבה. "גרושים עם ילדים לפחות הצליחו להגשים חלק גדול מהחלום", הסבירה. "הקימו משפחה עם הפרטנר שאיתו התחתנו. אבל אצל גרושים בלי, זה עוד נקטע לפני השיא. גם הם הגיעו עד החופה עם חלום גדול, אהבה גדולה, מחויבות גדולה. אלא שאחרי הפרידה הם נשארים בלי כלום. מצד אחד זה חופש מוחלט, מצד שני גם מחיקה מוחלטת. אין שום סיבה אמיתית להמשיך לפגוש את מי שהיה פעם האדם הכי קרוב אלייך בעולם. הוא נעלם כמו קעקוע שמוחקים בלייזר, משאיר רק צלקת דהויה. ואת מוצאת את עצמך עם אלבום חתונה וסרט שאין בו כל שימוש. אפילו לא משהו להראות לילדים, כי אין ילדים. והבונוס? מבוכה לא קטנה מול כל מי שהוזמן למסיבה ההיא: החברים, הדודים, הקולגות. כולם השקיעו ערב, כסף, ברכות, ובסוף לא קיבלו שום תשואה. וכן, כבר שמעת את אחת הדודות לוחשת שהיא לא מתכוונת להביא צ'ק לחתונה הבאה שלך. היא לא "קרן השקעות".
גם "גרוש בלי" שאני מכירה סיפר שהסטטוס שלו מתגלה כשטח הפקר, בעיקר בדייטים. הגרושות עם הילדים לא רואות בו מועמד אטרקטיבי. הן מעדיפות גבר שכבר עבר את הטראומה של מזרנים מתנפחים וימי הורים, כי לרוב אין להן חשק להביא עוד ילדים או לעמוד בלחץ של "בואי נעשה תינוק עכשיו". לעומתן, כשהוא מספר לרווקות שהיה נשוי בעבר, הרבה פעמים הוא רואה את הבעת הפנים שלהן משתנה, כאילו אמר: "יש לי קונדילומה". מבחינתן, הוא כבר "שרף" את החבילה הרומנטית שעליה פנטזו בערך מגיל שבע: הוא כבר כרע ברך, כבר הגיש טבעת, כבר עמד מתחת לחופה. והן רוצות טיוטה נקייה. מישהו שיחלוק איתן את זה בפעם הראשונה. לא לככב במופע: "חתונת הריבאונד".
אז כן. לא משנה עם או בלי. ברגע שהתגרשת, בהחלט כל אחד זכאי להיכנס ל"מועדון". רק בואו נזכור: גם ככה לא מדובר כאן באיזה מועדון ספא יוקרתי. יותר חדר כושר עם ניאון מקולקל: עולה כסף, כואב לא מעט ולא ברור אם בסוף תצאי ממנו חזקה יותר או תפוסה שוב.
