דצמבר 1953, דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון והמיתולוגי של מדינת ישראל הצעירה מפתיע את הזירה הפוליטית, מודיע על פרישה מתפקידו ועוקר עם רעייתו פולה לקיבוץ צעיר, זעיר ומבודד בלב הר הנגב – שדה בוקר שמו, שבאותם ימים לא היו בו יותר מאשר קומץ צריפי עץ דלים. כמה קטן היה המקום? באספת הקיבוץ שאישרה את קבלתם של דוד ופולה בן גוריון כחברים נכחו שבעה אנשים בלבד. כולם, אגב, הצביעו בעד.
מה עשה בן גוריון במשק שבלב הר הנגב? עבד בדיר העיזים הקטן, אבל בעיקר ניסה לחנך את הדור הצעיר במדינת ישראל להתיישב בנגב, לחיות כחלוצים ו"להפריח את השממה", כפי שכינו זאת בימים ההם.
בן גוריון הלך לעולמו בשנת 1973, ולא זכה לחזות בהגשמת חזונו. הנגב עדיין אינו מיושב כמו גוש דן, אבל חלוצים יש פה, ובהחלט אפשר לומר שפה ושם מפריחים את השממה: מקימים חוות, מאכלסים יישובים, נוטעים כרמים, מטפחים עדרי צאן ומייצרים גבינות ויין. מי האמין בשנות ה־50 הרחוקות שבנגב יפעלו יותר מ־30 יקבים ושיינות האזור יזכו במדליות ובפרסים גם בשווקים בחו"ל?
לרגל חג השבועות, קפצנו לבקר ולטעום.
10:00, חוות קורנמל: חלב עיזים, נוף מדבר
חוות קורנמל הוקמה בשנת 1997 על ידי ענת ודניאל קורנמל, על גבעה הצופה לנוף רמת הנגב, לא הרחק מצומת טללים. זו הייתה חוות הבודדים הראשונה שעלתה על קרקע הנגב, חלק מתוכנית בשם "דרך היין", שבאותן שנים רק התגלגלה בין ניירות עבודה של כמה משוגעים לדבר. אבל בני הזוג דניאל, בגיבוי ראש המועצה האזורית המיתולוגי של רמת הנגב, שמואל ריפמן, קמו ועשו, התיישבו ונטעו רגל באדמת המדבר.
חלפו כמעט 28 שנה, וקורנמל היא תחנת חובה לרבים מהנוסעים בין מרכז הארץ להר הנגב, לערבה ולאילת. לצד דיר עיזים ומחלבה־מגבנה הקימו בני הזוג וארבעת ילדיהם מסעדה המתבססת על תנובת המחלבה, מאפים, לחמים ופיצות שמכין הצוות במקום וגם יינות ובירה, רובם מתוצרת היקבים והמבשלות בנגב. אם מחפשים מקום הפועל בשיטת Farm to Table –, "מהשדה שבחווה לצלחת במסעדה" - שעיקרו גישה שלפיה אוכלים את מה שהסביבה הקרובה מייצרת ומספקת ולא חומרי גלם הנאספים ומשונעים מכל קצווי תבל בהליכים יקרים ובזבזניים שגם גורמים לזיהום הסביבה, קורנמל פועלת בדיוק כך: התפריט כולל את מה שמפיקות העיזים. אם אין מספיק חלב, לא מגישים את כל סוגי הגבינות.
מה טעמנו? צלחת גבינות נהדרות ובהן "הגר", "הגר בעלי גפן", "כתם", "פטה", "עדנה" ו"עדי" (שימו לב, מגישים ממה שיש במלאי, ולא בכל רגע נתון קיימות כל הגבינות) וסלסילת לחם שאור מתוצרת הבית. לא ויתרנו על כוס יין רוזה של יקב "מבורך" מהיישוב מיתר (יש גם לבן וגם יינות מיקבי שדה בוקר ורמת נגב ובירה של "שפירא"), וסיימנו עם כנאפה שבאחריות היא הטעימה ביותר בין באר שבע לאילת. המלצת המקום היא "לאכול מיד כשיוצא מהתנור – אל תבזבזו זמן על צילומים", אבל אי אפשר היה להתאפק, צילמנו ושלחנו לחברים. שיקנאו.
חוות קורנמל, לצד כביש מספר 40, כ־2 ק"מ ממזרח לצומת טללים. פתוח: שלישי-ראשון, 10:00 עד 17:00־17:30 (ביום שני סגור). טל': 08-6555140.
12:00, שדה בוקר: יקב, קפה וצריף בן גוריון
צבי רמק נולד בקליפורניה, למד אגרונומיה ועלה לישראל בגיל 22, כדי להיות חקלאי בקיבוץ. בשנת 1999 הקים את יקב שדה בוקר, הראשון מבין יקבי הנגב (כיום פעילים בנגב למעלה מ־30 יקבים), אחרי שהשתלם בייננות במשך כשנה באזור היין "נאפה ואלי" בקליפורניה.
היקב בשדה בוקר קטן, ורוב תוצרתו, פחות מ־6,000 בקבוקים בשנה, משווקת ב"פולה קפה", בית קפה המשמש גם כמרכז מבקרים של היקב וממוקם בכניסה למתחם צריף בן גוריון ובסמוך לחניית מלון "ישרוטל קדמא".
רמק הוא איש שיחה אופטימי, וגם כשהוא מקטר על הביורוקרטיה המתישה בישראל הוא עושה זאת בחיוך, תוך מזיגת יין נדיבה. במרכז המבקרים הקטן אפשר ליהנות מדיל משתלם במיוחד: טעימת חמישה סוגי יין ב־55 שקל בלבד, מחיר שתמצאו רק בנגב. היינות של רמק עשויים מזני מלבק, קברנה סוביניון, מרלו ושיראז. מעניין מכולם הוא "צין", בלנד אדום של כמה זנים.
יקב שדה בוקר, פתוח: ראשון-חמישי ושבת, 16:00-10:00; שישי, 14:00-10:00. טל': 050-7579212. טיפ: חדרי השירותים הצמודים ליקב ול"פולה קפה" הם הנקיים ביותר בנגב.
14:00, מצפה רמון: כרם, קטיף עצמי וקפה־מסעדה
כשלושה ק"מ מצפון למצפה רמון, סמוך לבה"ד 1 ולצומת הכבישים 40 ו־171, ממוקמת "נועם במדבר", חוות האירוח של משפחת הררי. המקום החל כחווה חקלאית שבה נטעו זיתים, ענבים, רימונים ופירות נשירים (נקטרינות ותפוחי עץ), ובמהרה עבר להתמקד באירוח: באוהלי חאן המתאימים לקבוצות ולמשפחות גדולות, באוהלים למשפחות, בצימרים ובמתחם גלמפינג.
מגיעים למקום כל סוגי המטיילים: אופנוענים וג'יפאים, משפחות שמחפשות מקום להתכנסות ולמפגש, ונערכים בו גם ימי גיבוש, חתונות וכדומה.אם הגעתם – אל תחמיצו את מרכז המבקרים הקטן, שמציע את יינות הבית (שמיוצרים בשת"פ עם יקב גלאי מהיישוב ניר עקיבא שבצפון הנגב), שמן זית המופק מכרמי החווה וקונפיטורות מצוינות שמייצרת אם המשפחה, איריס. אפשר גם לתאם קטיף עצמי במטעי החווה: נקטרינות בטעם חלומי, תפוחי עץ ורימונים – בהתאם לעונת השנה.
פתוח: בעיקרון, החנות מיועדת למתארחים בחווה, אבל אם אתם עוברים בסביבה, שווה לנסות את מזלכם ולתאם ביקור ופעילות. טל': 054-2440120 (דרור הררי).
אם כבר הגעתם למצפה רמון: "קפה קיבוץ" הממוקם בכניסה לרובע הבשמים הוא מקום מתאים לסיים בו יום טיול ברמת הנגב. חלל המקום מרווח וממוזג, התפריט כולל ארוחות בוקר (12:00-7:30), טוסטים וסלטים (כל היום), ארוחות צהריים – פסטות, קישים ודגים (18:00-12:30) ויש גם מנות ילדים.
קפה קיבוץ, מיקום: רחוב הר עודד 5 מצפה רמון. פתוח: ראשון-חמישי, 18:00-7:30; שישי, עד 15:00; בשבת סגור. טל': 050-6062652.
16:00, עבדת: העיר הנבטית, שעת שקיעה בכרם המורשת
כורמי הנגב והייננים הפועלים בו שאבו השראה מהנבּטים – העם הקדום שחי בנגב בין המאות השלישית והשביעית לספירה, ונודע בזכות שליטתו בדרכי המסחר בין חצי האי ערב לשוקי אירופה וגם בידע הרב שצבר על אודות חקלאות במדבר.
עיקר התמחותם של הנבּטים הייתה בייצור יין. כדי חרס שיוצרו בערי הנבטים בנגב וככל הנראה מולאו ביין, נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בערים לחופי הים התיכון ואפילו באנגליה ובסקוטלנד. בין שרידי עבדת – העיר המרכזית בנתיב הסחר הנבטי - נמצאו חמש גיתות לדריכת ענבים ושני יקבים, ולהערכת מומחים – סביב העיר היו נטועים אלפי דונמים של כרמים.
פרויקט מחקרי מעניין שהובילו אוניברסיטאות תל אביב וחיפה לצד גופים נוספים זיהה ושחזר זנים קדומים של ענבים שהיו נטועים בכרמים הנבטיים, והוביל לנטיעה של כרם מורשת על בסיס הזנים הקדומים, למרגלות תל עבדת.
ליאור שווימר, ארכיאולוג וממונה מורשת ברשות הטבע והגנים הוביל אותנו בשביל הגיתות המוליך ממבואת הכניסה של הגן הלאומי אל הכרם. נטעו אותו בשיטות שהיו נהוגות בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד ונלמדו מתוך מסכת "כלאים" במשנה. שווימר הצביע על ההצלחה: "הכרם ניטע בספטמבר 2023 והגפנים משגשגות ובריאות, וכל זאת בהשקיה בלבד, מה שמוכיח שהחקלאות הנבטית בהחלט עבדה".
למתעניינים, לצד ביקור באתר העיר אפשר לראות מקרוב גם את חלקת הכרם ולהתרשם מהגפנים. עכשיו, רגע לפני הקיץ, הן בשיא לבלובן. בעתיד מתכננים החוקרים להפיק יין מענבי הכרם, ולשלב את הזנים הללו בתעשיית היין בנגב.
עבדת, פתוח כל יום, 17:00–8:00 (ו' עד 16:00). טל': 08-6551511.
כדאי לבקר גם פה:
חוות נאות. הגשמת חלום של מקימי החווה, לאה וגדי נחימוב, שהחלו בקטן בשנת 2003 וכיום חולשים על דיר עיזים חולבות, מחלבה, חנות מכר, ביסטרו עם תפריט גבינות המשתנה מדי יום (פתוח: 16:30-9:00), מתחם אירוח עם בקתות מבודדות לזוגות ולמשפחות ומתחם "צעיר" בשם "צוותא", שבו מיטות זוגיות בתוך צינורות בטון ממוזגים. מיקום: לצד כביש 40, כ־4 ק"מ ממזרח לצומת טללים. טל': 054-6864347.
כרמי עבדת. חווה אקולוגית המתבססת על יקב ובית קפה־מסעדה ("מונה"), אירוח בצימרים מיוחדים וסיורים וטעימות במרכז המבקרים של היקב. מיקום: לצד כביש 40, כ־10 ק"מ מדרום לשדה בוקר. פתוח למבקרים ביקב ובבית הקפה בשני-שבת, מ־9:00 עד 16:30. בסופי שבוע מומלץ להזמין מקומות מראש. טל': 052-2705328. ey-avdat.co.il
יקב ננה. כרמים המשתרעים על שטח של כ־100 דונם, לצד כביש 171 המוביל מבה"ד 1 מערבה – לאזור ההר הגבוה של רמת הנגב. הכורם ערן (ננה) רז התאים לאזור הגידול המדברי זני ענבים שהאקלים המקומי עושה להם טוב ובהם ברברה, גרנאש, מלבק, סמיון, שנין בלאן ושרדונה, והייננית דנה ברי מפיקה מהם יינות מצוינים.
אפשר להגיע לטעימות ולקניות בתיאום מראש, בימים ראשון, חמישי ושישי, בין 11:00 ל־15:00. טעימת ארבעה יינות לצד פלטת גבינות, לחמים ומטבלים עולה 140 שקל לאדם, ואפשר גם לטעום כוסות יין באופן עצמאי. טל': 050-9969625.
יקב רמת נגב. היקב הגדול בנגב (כחצי מיליון בקבוקים בשנה) ממוקם במושב קדש ברנע, בקצה המערבי של רמת הנגב. בעלי היקב, נירה ואלון צדוק והבנים יוגב וגלעד, התחילו בשנת 1997 עם כרם קטן והעסק גדל וצמח.
אפשר לתאם ביקור וטעימות במרכז המבקרים, בימים ראשון-שישי (היקב כשר, סגור בשבתות ובחגים). טל': 08-6555849.
