ב-2 במארס החליטה ישראל לעצור כל סיוע ומזון לרצועת עזה. בניסיון לתחקר את החלטת הקבינט הרת האסון הזו, שוחחתי עם מקבלי החלטות, אנשי מערכת הביטחון וקצינים, בעבר ובהווה. המצב בעזה, כדי להסיר ספק, היה קשה גם לפני ההחלטה שנתקבלה בראשית מארס, אך מנגנונים הומניטריים עבדו ואף התחזקו כתוצאה מהפסקת האש. הרבה סיוע ואוכל נכנסו לרצועה.
2 צפייה בגלריה
תושבי עזה עם שקי קמח על הגב. "ידענו שהמצב מחריף", אמר גורם בכיר
(צילום: BASHAR TALEB / AFP, BASHAR TALEB / AFP)
תיעוד: חמושים על משאיות הסיוע בדיר אל-בלח
אך החל ממארס, ישראל נקטה שלושה צעדים גדולים: היא סיימה את הפסקת האש, יצאה למבצע מרכבות גדעון בניסיון ללחוץ את חמאס לעסקת חטופים בתנאיה שלה, והחליטה לקחת שליטה מעשית בסיוע ובמזון שעובר לרצועת עזה.
מראשית אפריל החלו מדדים של מערכת הביטחון עצמה להמחיש מצוקה גוברת בעזה, וזה הצטרף לאזהרות של ארגוני הסיוע. הגישה הכללית כלפי אלוף רסאן עליאן, מתאם הפעולות בשטחים, הייתה ש"הוא סתם מרים דגלים אדומים, אבל במקביל אומר שאין עוד רעב", כפי שאמר לי שר אחד. שר אחר העיר שהיה זלזול בהערכות של צה"ל לגבי הרצועה.
"תמיד ידענו שזה על הקצה", אמר לי גורם בכיר, "וצחקו על רסאן עליאן. ידענו שהמצב חריף". הממשלה לא רצתה ברעב המוני בעזה, ולו רק משום שידעה שזה יתהפך על ישראל. אך היא ידעה שעזה קרובה למצב של רעב, והמשיכה ללכת על חבל דק שסיכן אוכלוסייה שלמה באסון הומניטרי. זה לא נעשה מתוך שיקולים אסטרטגיים, בעיקר מתוך חשש פוליטי מבן גביר, סמוטריץ' ודעת הקהל.
בסוף יוני ובראשית יולי האיחוד האירופי כבר מאיים על ישראל במפורש בהשעיית הסכם האסוציאציה – והכל בגלל המצב המחריף ברצועה. זה לא מחלחל לשיח הציבורי בישראל בכלל. התחושה הכללית היא שהסיפור הוא העסקה; תכף תהיה הפסקת אש והכל ייפתח ממילא.
ועדת החקירה שקום-תקום יום אחד תצטרך לבדוק כיצד צעדה ישראל בעיניים פקוחות ל-7 באוקטובר, ואז צעדה למשבר הומניטרי ברצועה ולמפולת מדינית. ממשל ביידן הזהיר שוב ושוב את ממשלת נתניהו. ממשל טראמפ הזהיר את ישראל בראשית מאי מהמצב בעזה. נתניהו בזבז זמן, לא קיבל החלטות, נרתע מהימין הקיצוני, עשה פליק-פלאקים ופניות פרסה. כל הדרך להישג היסטורי מדיני לחמאס, ארגון טרור מתועב, שנהנה הנאה גדולה מהסבל של בני עמו – ולו רק אם זה יפגע בישראל, בישראלים ובחטופים שלנו שסובלים במנהרותיו. ההישג של חמאס כואב ומשמעותי, אבל חשובה יותר המציאות ברצועת עזה, וסבלם של חפים מפשע. וכל ילד, למשל, הוא חף מפשע.
הטור והתחקיר המלא - היום ב"ידיעות אחרונות" במוסף לשבת וב-+ynet
