תוכנית הסיוע החדשה שמקדמות ישראל וארה"ב לפלסטינים ברצועת עזה נתקלת בעיכובים של הרגע האחרון, וארבעת מתחמי חלוקת המזון שמתוכננים לפעול במסגרתה – תחת אבטחה אמריקנית והגנה מרחוק של חיילי צה"ל – לא ייפתחו היום (שבת) כמתוכנן, אלא ביום שני הקרוב. ברקע לכך ניצבת הביקורת הרבה של ארגוני סיוע בין-לאומיים, שרבים מהם מסרבים לשתף פעולה עם השיטה החדשה שנועדה למנוע את נפילת הסיוע לידי חמאס, וכעת מדווח העיתון "וושינגטון פוסט" פרטים חדשים על האופן שבו נולדה התוכנית, כשכבר בהתחלה חששו יוזמיה מאי-שיתוף פעולה של ארגוני הסיוע.
תיעוד שהופץ הבוקר מביזת משאית סיוע ליד חאן יונס
הכותרת
מה באמת קורה בעזה? כך זה נראה במדינות ערב
21:52
בכתבת תחקיר נרחבת, שמבוססת לפי העיתון האמריקני על ריאיונות עם שורה של גורמי ביטחון ישראליים וגורמים אחרים, וכן בחינה של "מאות עמודים" של מסמכים סודיים, נטען למהלך מכוון שמטרתו להסתיר למעשה את הקשר של ישראל ל"קרן ההומניטרית לעזה" (Gaza Humanitarian Foundation, המוכרת בראשי התיבות GHF), שזוכה לגיבוי אמריקני ותנהל את חלוקת הסיוע בשיטה החדשה. בעיתון מדווחים גם על "מחלוקת עמוקה" בתוך צה"ל ומערכת הביטחון הישראלית בנוגע לשיטה הזו. גורם צבאי ישראלי לשעבר אף צוטט בדיווח כמי שטוען שישנם קצינים בצה"ל ש"רוצים שהתוכנית תיכשל" ומעדיפים לשמור על השיטה הנוכחית, שבה הסיוע מועבר על-ידי האו"ם וארגונים בין-לאומיים אחרים.
שאלת הסיוע לעזה, נזכיר, מהווה נקודת מחלוקת מרכזית בישראל ומחוצה לה לאורך המלחמה. עם קריסת הפסקת האש ועסקת החטופים בתחילת מרץ הודיעה הממשלה על הפסקת כל הזרמת הסיוע לעזה, בניסיון ללחוץ על חמאס, אבל בשבועות האחרונים גבר הלחץ הבין-לאומי – גם מצד ארה"ב – על ישראל עצמה, בעקבות הדיווחים על מצוקת רעב המונית בעזה. הלחץ הפך לצונאמי מדיני בימים האחרונים, וראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ, אחרי 11 שבועות של מה שתואר בעולם כ"מצור" מוחלט, לחדש את הסיוע באופן מיידי – בינתיים בדרך הישנה וללא הפיקוח שימנע את בזיזת הסיוע שכעת כבר מתרחשת שוב לפי הדיווחים.
במסגרת השיטה החדשה שיישומה אמור להתחיל ביום שני, קרן ה-GHF תנהל את החלוקה תחת אבטחה ישירה של אמריקנים, בהם כאלו ששירתו בעבר בצבא ארה"ב. תחילה יפעלו ארבעה מרכזי חלוקה – שלושה דרומית לציר מורג המפריד בין חאן יונס לרפיח ואחד נוסף ליד ציר נצרים ומחנות המרכז – וכל אחד מהם אמור לספק סיוע ל-300,000 איש. התקווה היא להקים בהמשך מרכזים נוספים כדי לספק מזון לכל 2.1 מיליון העזתים ברצועה.
6 צפייה בגלריה
צונאמי מדיני נגד ישראל בצל מראות הרעב בעזה. ילדים נאבקים על מקום בתור לחלוקת מזון בחאן יונס, אתמול
(צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)
הרעיון שבמוקד התוכנית החדשה הוא שהמזון יועבר באופן ישיר לעזתים, שיקבלו כל אחד חבילת מזון עבור משפחה שלמה, במקום חלוקה כאוטית יותר שבה נטען כי סיוע רב נופל לידי חמאס – שמוכר אותו אחר כך במחירים מופקעים כדי לתמוך ביכולתו של ארגון הטרור לשלם לפעיליו, למשול ברצועה ולהילחם בצה"ל. השאיפה הישראלית היא שלצד ניתוק האוכלוסייה העזתית מהתלות שלה בחמאס, השיטה הזו תעודד את העזתים לרדת דרומה לאזורים ההומניטריים – שם יוכלו להשיג מזון.
ב-9 במאי חשף רשמית שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, את התוכנית – והציג אותה כיוזמה אמריקנית ללא מעורבות ישראל, שאמורה רק לספק הגנה מרחוק לאותם מתחמים. בדיווח כעת ב"פוסט" צוין, מפי אחד הגורמים ששוחחו עם העיתון, שבימים האחרונים סוכם כי חיילי צה"ל יוצבו במרחק של עד 300 מטר ממרכזי החלוקה.
"איש הקשר" הישראלי
ההכרזה על הקמת ה-GHF, הרשומה כארגון ללא מטרות רווח בשווייץ, נעשתה ב-14 במאי – אבל לפי הדיווח כעת היוזמה נולדה הרבה לפני כן. אף שהדבר לא נכתב במפורש בתחקיר, ניכר כי העיתון רומז לכך שמקור התוכנית הוא בישראל, ובדיווח מודגש כי כבר בסוף 2023 החלו במתאם פעולות הממשלה בשטחים, היחידה בצה"ל שאחראית על תיאום העברת הסיוע לעזה, ליזום את תוכנית "הבועות ההומניטריות" ששר הביטחון לשעבר יואב גלנט קידם בזמנו. התוכנית קידמה את הרעיון של תיחום האזרחים העזתים באזורים בטוחים מחוץ למוקדי הלחימה.
לפי שישה גורמים ישראליים ואמריקניים, אף שהתכנון המוקדם הובל על-ידי צה"ל – בדיונים לקחו חלק מרכזי שני אנשי עסקים ישראלים מתחום ההייטק. אחד מהם, כך נטען ב"פוסט", הוא לירן טנקמן, יזם וקצין מודיעין במיל'. לפי הדיווח הוא קידם הצעה של פיתוח מערכות זיהוי ביומטריות מחוץ למרכזי החלוקה, כחלק מהבידוק של הפלסטינים המגיעים אליהם. היזם השני, כך לפי הדיווח, הוא איש העסקים הישראלי-אמריקני מייקל אייזנברג: "הוא טען כי רשתות חלוקת הסיוע הקיימות של האו"ם מזינות את חמאס ונדרשות לשינוי כולל", נכתב בדיווח. לפי ה"פוסט", גם אייזנברג וגם טנקמן לא ענו לפניות העיתון לקבלת תגובה.
בתחקיר נכתב כי באמצע 2024 שיתפו גורמים ישראליים את התוכניות שלהם עם קבוצה של אמריקנים מחברות ייעוץ פרטיות בהובלתו של פיל ריילי – קצין CIA לשעבר שבין היתר כיהן כראש הסניף של סוכנות הביון באפגניסטן. חמישה גורמים ישראליים ואמריקניים אמרו ל"פוסט" כי החברה של ריילי לקחה לידיה את האחריות על תכנון היוזמה וקבעה שחברה חדשה בהובלת ריילי, Safe Reach Solutions, היא זו שתספק את הסיוע והלוגיסטיקה למתחמי החלוקה. טנקמן, כך נטען, שימש לעיתים קרובות כגורם המתווך בין האמריקנים לגורמים הישראליים.
הלחץ מטראמפ "לספק משהו"
ב"פוסט" חושפים מסמך סודי בן 189 עמודים שלטענתם חיברו יוזמי התוכנית כבר בנובמבר אשתקד, ובו הזהירו מהתנגדות מצד האו"ם והארגונים הבין-לאומיים השונים שמספקים כיום את הסיוע. לפי העיתון, במסמך נכתב בין היתר שלמרות "שותפות חזקה" עם גורמי ביטחון ישראליים, על קרן הסיוע החדשה להימנע ממצב שבו יראו בה בעולם כ"בובה של ממשלת ישראל". במסמך נכתב כי עליה להיות מוכנה לספק תשובות משכנעות לשאלה "כיצד עמותה ללא מטרת רווח שאף אחד לא שמע עליה קיבלה אישורים מיוחדים מממשלת ישראל". עוד נכתב במסמך כי תדמית של שליטה ישראלית בקרן "תמנע" שיתוף פעולה עימה.
6 צפייה בגלריה
השליח וויטקוף, מסמך ההקמה של הקרן והעזתים ברצועה - שישראל מקווה שינועו שוב דרומה
(צילום: REUTERS/Ramadan Abed, Mandel NGAN / AFP)
ב"פוסט" טוענים כי במסמכים שהגיעו לידי העיתון הוכן גם "דף מסרים" שמטרתו לענות על האשמות נגד ה-GHF, כגון השוואה אפשרית בין מתחמי חלוקת הסיוע והמרכזים ההומניטריים שאליהם יופנו העזתים ל"מחנות ריכוז" (התשובה עצמה לטענה הזו לא נכללה בדיווח). המתכננים כתבו במסמכים כי חשוב להבטיח לעזתים שהם יוכלו לחזור לבתיהם כאשר הדבר יהיה בטוח, ואף גיבשו רשימה של משפיענים ערבים באינסטגרם וברשת X (טוויטר לשעבר), שה-GHF תוכל לקדם בעזרתם קמפיין תמיכה ברשתות.
כדי לגבש תמיכה דיפלומטית, התוכנית הציעה ל-GHF לחזר אחר מדינות מערביות כמו גרמניה ו"לשכנע את צרפת לא להתערב פוליטית בעזה ובפעולותיה של ה-GHF בשנה הבאה". אבל התמיכה מהעולם לא הגיעה. להפך, האו"ם וארגוני הסיוע לא הצטרפו ליוזמה החדשה, וגינו את מה שטענו כי מהווה הפרה של עקרון העצמאות של פעילי הסיוע ההומניטרי. הם גם האשימו שהיוזמה תקדם את הפיכת חלוקת הסיוע ל"נשק" בידי ישראל במלחמה מול חמאס. באו"ם טוענים עוד כי התוכנית אינה מספקת, ולא תפתור את מצוקת הרעב ברצועה.
לפי הדיווח, גם בקרב יוזמי התוכנית הייתה התנגדות ל"מודל הצבאי" שהוצע, וחמישה גורמים המעורבים בגיבוש התוכנית טענו כי חשו לא בנוח מההצעה לבידוק ביומטרי של העזתים ומהעובדה שמתחמי החלוקה יוקמו תחילה רק בחלק הדרומי של הרצועה. זאת, באופן שידרוש מאזרחים לצעוד שעות כדי להגיע אליהם. "אתה חייב לשאול: האם בעצם המעורבות (בתוכנית) אתה מאפשר לישראל לדחוף את האוכלוסייה דרומה?", תהה אחד הגורמים. לדבריו, ארגונים הומניטריים רבים מעוניינים לסייע בחלוקת המזון, אבל חוששים שהשיטה החדשה מפירה את עקרונותיהם: "לגרום לארגונים ההומניטריים להסכים לאבטחה פרטית עם רובים – כמובן שזה דבר שקשה למכור אותו".
בתחקיר צוטטו גורמים שטענו כי "מאחורי הקלעים" של הקמת הקרן היה בלבול רב ו"כאוס". לדבריהם ה-GHF הגזימה בהודעותיה על תמיכה שקיבלה מגורמים שונים, וכדוגמה לכך כותבים ב"פוסט" כי גורמים ישראליים וגורמים שקרובים ל-GHF "הפיצו שמועה" שארגונים כמו "המטבח העולמי המרכזי" והאו"ם עצמו הצטרפו ליוזמה – אך אלו מיהרו להכחיש זאת. בחודש שעבר נערכו לפי העיתון מפגשים עם גורמי סיוע בעולם כדי לענות על חששותיהם, וגורם באו"ם אמר כי במפגש שנערך בתל אביב ב-14 במאי הודו שני גורמים בכירים המעורבים ביוזמה – בהם אריה לייטסטון, אחד מעוזריו של השליח האמריקני סטיב וויטקוף – כי "אין להם תוכנית" וכי הם נתונים ל"לחץ מהנשיא (טראמפ) לספק משהו".
"התורם הסודי" והקרע לכאורה בצה"ל
ב"פוסט" כותבים גם כי ישנן שאלות בנוגע למימון קרן הסיוע: איחוד האמירויות, כך לפי הדיווח, צוינה במסמכי הגיבוש של הקרן כתורמת מרכזית ל-GHF, אבל זו סירבה עד כה לסייע לה. בנוסף, בשבוע האחרון פרסמו שורה של מדינות מאירופה ומאסיה, בהן תורמות פוטנציאליות כמו בריטניה והאיחוד האירופי – הודעה שמותחת ביקורת על התוכנית של ה-GHF. בתגובה, דובר מטעם ה-GHF אמר ל"פוסט" כי הקרן כבר הצליחה לגייס 100 מיליון דולר מתורם חשאי, וכי מדובר ב"הישג משמעותי" עבור מה שהדובר תיאר כמאמץ "להביא מזון לפיותיהם של אנשים רעבים".
ב-GHF אומרים גם כי הם לוחצים על ישראל לאשר הקמה של מתחמי חלוקה חדשים, כדי לספק מזון לעזתים בכל רחבי הרצועה. "אין הגבלה על כמות האתרים שה-GHF תוכל לפתוח, או על מיקומם", מסר דובר הקרן, "אנחנו מצפים לפתוח ארבעה אתרים בסוף החודש ומתכננים אתרים נוספים ברחבי עזה". הדובר מסר עוד כי מסמכי התכנון שחשף ה"פוסט" לא משקפים בהכרח את התוכניות הנוכחיות של הקרן, והוא הדגיש בהקשר זה כי הקרן לא שוקלת להקים מתחמי אכלוס לעזתים או לערוך בידוק לאלו שיגיעו לקבל את הסיוע ההומניטרי (כלומר: אין גם כוונה לבידוק ביומטרי).
6 צפייה בגלריה
משאית סיוע נכנסת לעזה במעבר כרם שלום, ביום חמישי. נתניהו נכנע ללחץ הבין-לאומי, ובינתיים המזון נכנס בדרך הישנה
(צילום: Jack GUEZ / AFP)
בתחקיר של ה"פוסט" נטען כאמור גם למחלוקת בתוך מערכת הביטחון הישראלית בנוגע לשיטה החדשה. גורמים בצה"ל אמרו לעיתון כי מאז השנה שעברה יש "מחלוקת עמוקה" בצבא בנוגע לדרך הראויה לפעול בעזה, כשברקע הוויכוח הפומבי גם בדרג המדיני באשר לשאלה אם לכבוש את הרצועה באופן שיחייב הטלת משטר צבאי וסיפוק צורכיהם של האזרחים על-ידי חיילי צה"ל – או מציאת פתרון אחר שבו ישראל תוכל להמשיך לשלוט בשטח, בעוד האחריות על האזרחים תועבר לגורם אחר.
גורמים המעורים בפרטים טענו כי ממש במחצית החודש הנוכחי, כלומר בסביבות השבוע שעבר, הרמטכ"ל אייל זמיר הודה בשיחות סגורות שהוא לא יודע בדיוק מה תהיה חלוקת האחריות בין צה"ל לבין הקבלנים האמריקנים שיפעילו את מתחמי החלוקה. בימים האחרונים, כך לפי הדיווח, סוכם כאמור בין צה"ל ל-GHF שחיילי צה"ל, שיהיו אחראים על ההגנה ההיקפית למתחמים, יוצבו במרחק של עד 300 מטר מהם.
גורם צבאי ישראלי לשעבר, שהיה מעורב בגיבוש התוכנית, האשים שקצינים בצה"ל רוצים שהיוזמה תיכשל. "למרבה הצער, יש אנשים בצה"ל שלא רוצים שזה יעבוד ומעוניינים במקום זאת במצב הנוכחי כמו שהוא", אמר אותו גורם, בהתייחסות לשיטת החלוקה בחסות האו"ם. "אבל האנשים האלה צריכים להבין – זו התוכנית. זה הוחלט על-ידי הקבינט".
ועדיין, יש מי שבטוח שהתוכנית עתידה להיכשל. ראש אמ"ן לשעבר והאלוף במיל' תמיר היימן, כיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אמר ל"פוסט" כי הדרישה מהעזתים לצעוד מרחקים ארוכים למרכזי החלוקה ולאסוף חבילות מזון במשקל של 18 ק"ג, כמה פעמים בשבוע, "תעבוד – אולי – במגרש גולף, אבל לא בעזה". הוא גם הביע התנגדות להצעה להקים מרכזים חדשים שבהם תרוכז האוכלוסייה העזתית. "מעבר לסוגיה ההומניטרית, לסוגיה המוסרית, רק הלוגיסטיקה של העברת האנשים למקום קבוע – מדובר בהעברת כמות ענקית של אנשים שכבר הועברו כמה פעמים. זה לא יעבוד".
על רקע הקשיים והביקורת, הערב דווח בסוכנות הידיעות AP כי ישראל עשויה לשנות את הגישה שקובעת כי הסיוע יסופק אך ורק על-ידי הקרן ההומניטרית החדשה, וכי ארגוני הסיוע שחילקו עד כה סיוע ברצועה יוכלו להיות מעורבים בחלוקת הסיוע שאינו מזון: סיוע רפואי, מוצרי היגיינה או סיפוק מחסות בטוחים. חלוקת המזון, עם זאת, תעבור לידי ה-GHF. מדובר בשינוי גישה – שכן עד כה דווח כי הקרן תהיה אחראית על חלוקת כל הסיוע.
