על רקע הטלת הסנקציות הכלכליות של בריטניה על התנחלויות ביהודה ושומרון, הודיע הערב (שלישי) שר החוץ גדעון סער על שורה של צעדי תגובה: סגירת הוקנסוליה הבריטית בירושלים, סילוק הנציגים הבריטים מהמפקדה בקריית גת, הפסקת הפעילות הבריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ברמאללה, ומניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור בריטים המעורבים בפעילות אנטישמית ואנטי-ישראלית ושוללים את עצם קיומה של ישראל.
סער
(צילום: רפי בן חקון)
"בריטניה יזמה והובילה את המהלך הנוכחי - היא תכננה אותו זמן רב מראש", אמר סער. "אך גם נגד מדינות אחרות ננקוט באמצעי תגובה לפי שיקול דעתנו. המסר לכל ממשלה שפוגעת בנו: מי שפועל נגד ישראל - ישראל תפגע בו והוא יאבד מההשפעה והרלוונטיות שלו. צעדים נגד ישראל לא ישארו ללא תגובה".
בפתח דבריו הסביר השר סער כי ההחלטה הבריטית נעשתה "מטעמים פוליטיים פנימיים לקראת ועידת הלייבור שמתכנסת החודש". לדבריו, "המהלך הבריטי מעוות מוסרית ומהווה התערבות בוטה בענייניה של מדינה ריבונית. לעם היהודי יש זכות לחיות בכל רחבי ארץ ישראל לא פחות מאשר לבריטים בבריטניה או לצרפתים בצרפת. הקשר והזכות של העם היהודי לארץ הזאת מתועדים באופן הנרחב ביותר מכל עם אחר בהיסטוריה הנאושית".
עוד אמר שר החוץ כי הצעד של ממשלת הלייבור "אבסורדי במיוחד" נוכח העובדה שלפני יותר מ-100 שנה הצהרת בלפור הכירה באופן רשמי בזכותו ההיסטורית של העם היהודי להקים את ביתו בארץ ישראל - כולל באזור יהודה ושומרון. "זה נכלל במנדט הבריטי", אמר השר. "חרם על מוצרים מיו"ש זה פרקטיקה בזויה שפוגעת בציבור יצרני ושומר חוק. סנקציות על שירותים הן מתועבות.
"החלטת ממשלת הלייבור מהווה התערבות ברגל זה במערכת בחירות של מדינה ריבונית", הוסיף. "זה ניסיון בוטה ובלתי מקובל של מדינה זרה להשפיע על הבחירות. אבל הציבור מתנגד באופן גורף להקמת מדינה פלסטינית דבר שממשלת הלייבור מנסה לכפות על ישראל. אחרי כל מה שראינו, אחר ויתורים שראינו בהסכמי אוסלו, הקמת הרש"פ, הנסיגה החד-צדדית מעזה, האינתיפאדה השנייה, ה-7 באוקטובר - הציבור הישראלי דוחה בשתי ידיים הקמת מדינת טרור ג'יאהדיסטית בלב ארץ ישראל".
עוד אמר סער כי "הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא סכסוך עתיק יומין. לרוע המזל הפלסטינים תמיד דחו הצעות לפתרון ומעולם לא התרחקו מהטרור וההסתה. סכסוך זה לא ייפתר בהצהרות מלונדון ופריז. גישה אנטי-ישראלית רק מרחיקה אותנו מהפתרון במקום לקרבו".
זמן קצר אחרי הצהרת סער, אמר מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו: "אנחנו לא הולכים לעשות מה שבריטניה עשתה היום בנוגע לגדה המערבית, אבל אין לי שום תגובה על כך". לדבריו, ארה"ב לא רוצה לראות "שום דבר מערער יציבות" שקורה כרגע ביהודה ושומרון.
אירוע סגירת הקונסוליה בירושלים הוא הגדול ביותר. תוך 30 יום הנציגות צריכה להיסגר והתעודות הדיפלומטיות של עובדיה יישללו. בנוגע לסילוק נציגי בריטניה מהמפקדה בקריית גת, ישראל כבר הודיעה להם לא להגיע לשם. כולם דיפלומטים ואנשי צבא, תוך שבוע הם נדרשים לאזור ולעזוב.
גם הנציגים הבריטים שפועלים ברמאללה יידרשו לעזוב תוך שבוע. מדובר על 15 קצינים במעמד דיפלומטי שיפסיקו את פעילותם ויצאו מישראל. הבריטים רוממו את הנושא הפלסטיני ואת פתרון שתי המדינות, אבל צעדי התגובה של ישראל יפגעו בכל אחת מהזירות החשובות להם: אין קונסוליה, אין נציגות במפקדה בקריית גת, ואין אימון למשטרה הפלסטינית ברמאללה.
בישראל ישקלו צעדי המשך אם הסנקציות יופעלו. המחסנית מלאה בכמה אפשרויות, אף על פי שאין מוטיבציה לכך. המסר מירושלים ללונדון ברור: לא נחטוף סטירה ונגיש את הלחי השנייה.
"האלימות חמורה, הקיצונים השתגעו לגמרי"
בתוך כך, בריטניה הכריזה היום גם על סנקציות נגד חמישה "מתנחלים אלימים": בן ציון גופשטיין, מאיר מרדכי אטינגר, אליאב ליבי, ברוך מרזל ואביחי סוויסה. הסנקציות נגד כל החמישה כוללות מניעת כניסה לבריטניה והקפאת רכוש. אליאב ליבי הוא אביו של דוד ליבי שנפל בעזה. בנימוק להחלטה לסנקציות נגדו הסביר גורם בריטי כי יש עילות סבירות לחשוד שהוא מעורב כמשמעותו בתקנות הסנקציות הגלובליות על זכויות אדם 2020.
לדבריו, ההחלטה התקבלה על סמך העילה הבאה: ליבי אחראי ו/או היה אחראי, עוסק, הקל, הסתה או סיפק תמיכה לפעילות המהווה פגיעה חמורה בזכותם של אנשים לא להיות נתונים ליחס או ענישה אכזריים, לא אנושיים או משפילים. באופן ספציפי, לדבריו, ליבי היה מעורב באיום ובהנצחת מעשי תוקפנות ואלימות נגד פלסטינים.
גורם בריטי בכיר אמר ל-ynet כי "שר החוץ הבריטי חש שהאלימות כל כך חמורה מאז המלחמה באיראן שכל הפוקוס באיראן - הקיצונים השתגעו לגמרי". לדבריו, "יותר מ-2,200 פלסטינים נעקרו מבתיהם מאז ינואר השנה. חצי השנה האחרונה הייתה רעה מאוד".
הוא הוסיף כי מבחינת ממשלת בריטניה ושאר הממשלות - אי-אפשר להתעלם. "הם הרגישו שהם חייבים לעשות משהו. הם מבינים שיש בחירות שמגיעות בקרוב וזה עיתוי רגיש, אבל לא רצו לחכות עוד חודשיים-שלושה. רצו להיות מאוד ברורים", אמר הגורם הבכיר. "חשוב להבין ששר החוץ מתכנן להביא חקיקה חדשה. אין צעדים היום. זה ייקח 6-9 חודשים ליישם את זה".
עוד הסביר הגורם הבכיר כי הסנקציות שעליהם הכריזו הם על מוצרים ולא על שירותים, למעט פרסומות להתנחלויות. "היו כמה ירידים בלונדון שם קידמו מכירת בתים בהתנחלויות. הממשלה תאסור את זה בתקנות", אמר. על צעדי התגובה של ישראל, הוסיף: "נכנסים למכה תמורת מכה - וזה לא מועיל לאף אחד.
"יחסי ישראל-בריטניה חזקים", הדגיש. "שר החוץ לא רוצה BDS, אלא יחסים טובים בין אם זה חילופי מודיעין, עסקים, טכנולוגיה וכד. כל זה יימשך. אחד הפקטורים שנטפל בהם זה למנוע פגיעה בסחר עם ישראל של תוך הקו הירוק. לכן זה ייקח כמה חודשים לחוקק כי זה מאוד מסובך. נעשה הכול שזה יהיה ברור ולא יצור בלבול. אנו מחוייבים ליחסים עם מדינת ישראל והעם בישראל".
באשר לטענה שההתנהלות הבריטית תעזור לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', אמר כי בבריטניה הבינו כי זו נקודה בעייתית. "אנחנו לא רוצים להשפיע על הבחירות, אבל האלטרנטיבה לא לעשות כלום - לא באה בחשבון".
