בצל הביקורות הקשות בעולם, וההאשמות שלפיהן ישראל מרעיבה באופן מכוון את תושבי רצועת עזה, בדובר צה"ל החליטו להכניס כתבים לחלקו העזתי של מעבר כרם שלום - כך שיראו בעיניהם את הסחורה הרבה שממתינה שם ואף אחד לא מגיע לאסוף. בצבא אומרים כי המשאיות לא נאספות בגלל דרישות האו"ם ומחלוקות הארגון עם ישראל.
אכן, ישנם מצבורי אוכל וסיוע הומניטרי רבים בשטחי החלוקה, והם הולכים ומצטברים. ואולם, ספק אם התמונות מכרם שלום ישכנעו את העולם - בצל המחדל המתמשך של ישראל בסוגיית הסיוע לעזה - והן בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. יש לציין כי צה״ל אפשר גישה לכתבים לצפות במשאיות, אך לא לנקודות הסיוע עצמן.
גורמים ביטחוניים מסרו כי במהלך השבועות האחרונים הופעל לחץ מצד האיחוד האירופי להגברת הכנסת הסיוע לעזה, ודנו שם באפשרות של הטלת סנקציות על ישראל. בעקבות כך, הוחלט לאחר דיוני הקבינט לפתוח את הנתיב הירדני והמצרי להכנסת משאיות. לצד זאת הוחלט על הכנסת מכליות דלק למרכזים חיוניים של האו"ם, כמו גם על פתיחת מעבר זיקים שנפתח לפני כשבועיים לאחר שהיה סגור במשך שבועיים, בעקבות תיעוד החמושים שהתנפלו על המשאיות והחלטת הדרג המדיני לסגור אותו באופן זמני.
"אנחנו עושים הערכות מצב מתמשכות לגבי הסיוע ההומינטרי ברצועת עזה על מנת לספק לתושבים את המענה הראוי", הסביר גורם ביטחוני בכיר. "האו"ם פועל בצורה מגמתית לפגוע בחלוקת הסיוע לתושבי הרצועה, וברצונו להשיב את שיטת החלוקה הישנה דרך אנשי חמאס. אנחנן ערים לתמונות הקשות שיוצאות מהרצועה, אך ישראל היא לא הגורם לכך".
עד כה, במעברים זיקים וכרם שלום הצטברו כ-800 משאיות שממתינות לאיסוף. בהתאם להנחיית הדרג המדיני, נזכיר, הוכנסו ביום רביעי כ-70 משאיות סיוע הומניטרי של ארגוני הסיוע והאו״ם - שמכילות בעיקר מזון - דרך מעבר זיקים לאזור צפון הרצועה, ודרך מעבר כרם שלום לדרומה. מתוך כלל המשאיות, החלו ארגוני האו"ם לאסוף כ-150 מהן. בינתיים, ישנם הררי מזון, ציוד היגיינה, מזון לתינוקות וציוד רפואי במעבר כרם שלום שלא נאספים לתוך הרצועה.
המשאיות בכרם שלום
(צילום: דוברות מתפ"ש )
תמונת המצב כרגע היא שהמשאיות ממתינות בצד הפלסטיני של המעברים לאיסוף והפצה מצד האו"ם, שם דורשים מישראל כמה דרישות לגבי איסוף והפצת הסיוע: החלפת צירי הגישה למעבר כרם שלום; יבוא של ציוד לוגיסטי נדרש (חלקי חילוף למשאיות, מכשירי קשר וכו׳); הבטחת הבטיחות של העובדים (לאור מקרה הירי לעבר רכבי ארגון בינלאומיים); ואבטחת שיירות הסיוע על ידי חמולות.
על אף הטענות, ישראל ביצעה מספר פעולות ובהן פתיחת הצירים והמעברים, לרבות המעברים לצפון הרצועה (כרם שלום, זיקים, מעבר 147 ומעבר 96); הגדלת שעות האיסוף עבור ארגוני הסיוע; פתיחת צירי גישה חדשים (בתוך עזה) למעבר כרם שלום; היענות לבקשתם לציוד לוגיסטי - עשרות משאיות ריקות, חלקי חילוף, מכשירי קשר וכו׳; הכנסת סיוע באמצעות נתיבים נוספים - נמל אשדוד, נתיב ירדני ומצרי להכנסת סיוע; ואיסור על אבטחת שיירות הסיוע על ידי חמולות המזוהות עם חמאס.
במקביל להכנסת המשאיות לדרום וצפון הרצועה, נזכיר, מפעילה קרן הסיוע האמריקנית (GHF) ארבעה מרכזי חלוקה בדרום ומרכז הרצועה, בהם מחולקות עשרות אלפי חבילות לתשבים העזתים - במטרה לנטרל את השתלטות חמאס על הסיוע. העבודה במרכזי החלוקה לא הולכת חלק, וכבר היו מספר מקרים שבהם נהרגו פלסטינים. כמו כן, חמאס מנסה לפגוע במרכזי החלוקה, ורק אתמול ביצע שיגור רקטי לעבר אחד מהם באזור ציר מורג.
בימים האחרונים נזכיר, גובר משמעותית הלחץ הבינלאומי על ישראל בעקבות מראות של ילדים רעבים ברצועת עזה, מראות שמשודרים ומסוקרים בהרחבה על ידי התקשורת הבינלאומית. עדות ללחץ הגובר הייתה ההודעה של 25 מדינות, בהן מדינות ידידותיות בדרך כלל לישראל כמו בריטניה, ובה דרשו ממנה לסיים את המלחמה והזהירו שמודל הסיוע הישראלי, באמצעות הקרן האמריקנית GHF, מסוכן ומביא את הסבל של העזתים ל"עומקים חדשים".
באו"ם טוענים כי למעשה רוב אוכלוסיית עזה נמצאת כעת בסכנת רעב, או כלשון מזכ"ל הארגון אנטוניו גוטרש - "הרעב דופק על כל דלת בעזה". משרד הבריאות בעזה, שנתון לשליטת חמאס אך הודעותיו מצוטטות גם הן בהבלטה בתקשורת הבינלאומית, טוען ש-70,000 ילדים בעזה כבר מראים סימנים של תת-תזונה, והיום הוא טען כי עד כה - מתחילת המלחמה - מתו מרעב 113 בני אדם, בהם שניים ביממה האחרונה.
בצה"ל טענו שלשום כי לפי כל הסימנים, המעקבים והבדיקות היומיות שנערכים ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים בשטחי הרצועה, אין תופעת רעב ברצועה - אבל מעזה מגיעות שלל עדויות על משבר אמיתי, וניכר כי בעולם כלל לא מקבלים את ההכחשות הישראליות. "אנחנו מנסים לשרוד על בסיס שעתי, אפילו לא יומי", צוטטה למשל ב-BBC עובדת סיוע פלסטינית בשם טהאני שהאדה. "אפילו דברים פשוטים כמו בישול או מקלחת הפכו למותרות", אמרה, וציינה כי כעת לעתים קרובות היא נאלצת לעבוד בלי לאכול. "אני פשוט ממשיכה כי אני חייבת. יש לי תינוק. הוא בן שמונה חודשים. הוא לא יודע מה הטעם של פרי".
