בעקבות הסדרת הארכת השירות, חיילים רבים גילו יום אחד כי גם אחרי שנה וחצי של לחימה קשה הם ייאלצו להישאר ארבעה חודשים נוספים בצבא. "יום אחד פשוט הודיעו לי שאני ממשיך בשירות סדיר", שיתף בשיחה עם ynet סמל-ראשון א', לוחם בחטיבת הנח"ל, שאמור היה להשתחרר ביום חמישי האחרון.
להפתעת א', ביום השחרור התברר לו כי הוא ימשיך לשרת ארבעה חודשים נוספים. "הדירקטיבה מאחורי זה היא להמשיך להתייחס אלינו כסדירים – מבחינת כל המעטפת שאנחנו מקבלים. הסדרי נסיעות, שירותי רפואה, ענישה, דיגום, יציאות הביתה. עכשיו אני סוגר שוב 21 יום בבסיס, זה לא יציאות של מילואימניק", שיתף.
כפי שנחשף ב-ynet, בשל המחסור בכוחות לוחמים בצה"ל, באגף כוח האדם עיגנו בימים האחרונים את "פקודת 77", על שם הקוד המטכ"לי להשארת לוחמים בצבא בתום שירותם הסדיר. המשמעות היא שמעתה ועד להקלה במצב הביטחוני, שינוי חוק השירות או גיוס ממקורות כוח אדם נוספים, כל לוחם סדיר ימשיך לארבעה חודשי מילואים נוספים תחת צו 8 פתוח - ויקבל חופשת שחרור רק בתום שלוש שנים.
לדברי סמ"ר א', בעקבות ההחלטה הוא וחבריו נותרו חסרי מוטיבציה לשרת. "המורל נמוך, כולנו רוצים כבר לסיים. אני הייתי בעזה חצי שנה, רוב החברים שלי היו מתחילת התמרון עד סוף המשימה – 14 חודשים. איך זה היחס שהמדינה נותנת ללוחמים שלה, מה אנחנו אמורים לעשות עם עצמנו? אנשים עובדים כל-כך קשה ומרגישים מנוצלים".
הוא שיתף גם בתחושות שחווה כלוחם לאורך המלחמה, ועל הקשיים שכרוכים בכך. "זה מרגיש שלא סופרים אותי. יש אנשים שיושבים ומקבלים החלטות, וזה שיש לי חיים משלי לא מטריד אותם בכלל. הם יקבלו החלטות מהכיסאות שלהם, ממרום מעמדם. הם הרי לא מרגישים את ההשלכות, אז קל להם לקבל החלטות כאלו דורסניות".
ההחלטה לחייב במילואים כוללת בתוכה גם העלאה של המשכורת שתעמוד על 8,000 שקלים. סמ"ר א' התייחס גם לסוגיה זו, ואמר: "בסוף זה כסף שיכולתי לעשות במלצרות. זה מקל באופן מסוים, הידיעה שאצא לאזרחות עם משהו. אבל הייתי מעדיף לקום בבוקר ולעשות לבד את החישובים שלי, שלא ימשיכו להשתמש בי. הרגעים שזה באמת מרגיש כמו ניצול של כוח אדם".
"כבר יש צו מילואים נוסף השנה"
סמ"ר א' אמר כי גם אחרי שישתחרר, בתום הצו הפתוח, יצטרך שוב להתייצב למילואים. "מפמפמים לנו כל הזמן – אתה חייל עד גיל 45. בפרקטיקה, גם כשנצא מהצבא לאזרחות, תמיד יהיה צו 8 שישלוף אותנו מהחיים גם כשאנחנו לא מוכנים".
הוא קשר בין ההחלטה האחרונה להחלטה שלא לגייס חרדים, וטען: "מה שהחרדים עושים לנו זה בגדר התעללות. עוד 21, עוד חודש בעזה, זה לא נגמר, מרגיש כמו ניצול מגעיל וציני. איפה נשמע דבר כזה? אני כבר לא יודע על מי אני כועס יותר - המדינה שמאפשרת את זה, החרדים שיוזמים את זה או אנחנו שמשתפים עם זה פעולה.
"אין איך להסביר את התחושה שאתה יושב בעזה, מקשיב לרדיו ושומע את דובר הליכוד שאומר שהחרדים צריכים לראות איך הליכוד מקריב עבורם הרבה. אתה מרגיש נבגד כשאתה שומע את זה. תחושות מאוד קשות", שיתף.
סמ"ר א' התייחס גם למצוקת כוח האדם בצבא, ואמר: "כשאני יוצא מעזה ועולה לתורנות מטבח – זו הוכחה שלא חסרים רק לוחמים, חסרים חיילים, בהמון תפקידים. זו הוכחה לחוסר יכולת של הצבא לעמוד במשימות שלו, שלא נוגעות רק ללחימה. אם לוחם נדרש לעלות לתורנות מטבח או כשלוחם נשלח לבסיס אחר בגדר 'תורן למגוון משימות' במשך חודש – זו הוכחה שיש כוח אדם שנדרש וכרגע אין".
הכותרת
מה צה"ל עושה בעזה ואיך תיראה הלחימה בשבועות הקרובים | יואב זיתון
31:00
סמ"ר א' הוא לא היחיד שמרגיש את אותן תחושות קשות ביחס לצבא. סמ"ר ש', ששירת כלוחם שריון 14 חודשים כשפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, שיתף גם הוא בקושי. "ב-100 הימים הראשונים היו מסות של משימות, כאוס מוחלט. המחויבויות שהיו לנו כמו שהכרנו אותן - הוכפלו בכמויות שקשה בכלל לתפוס אותן. העבודה שהייתה לנו הרגישה כמו צונאמי. אתה נדרש לזה כל הזמן, מאימון לאימון עד לשטחי כינוס ולהיכנס לרצועה".
סמ"ר ש' היה אמור להשתחרר ב-9 באפריל, אך כמו רבים התבשר ששירותו יוארך. "כמה שבועות לפני אמרו לנו שייתכן שלא יאריכו לנו את השירות, אבל ידענו שזה כן מה שיקרה. אני מרגיש שהכול מונח על הכתפיים שלי. אם אלך – מי יעשה את העבודה? זה מתסכל. כשאני יוצא הביתה, יש כל-כך הרבה סביבי, וכשאני חוזר לצבא, אנחנו מספר בודד של אנשים.
"אין הרבה אנשים שנקלעו לסיטואציה הזו, רק החברים שלי שהאריכו גם להם את השירות – מבינים את זה. אין לי את הזכות להתעקש שישחררו אותי – כי מי ייכנס במקומי לטנק? אני מסתכל ימינה ושמאלה ואין מי שיעשה בשטח את התפקיד שלי", סיפר.
תאריך השחרור המיועד של סמ"ר ש' הוא 9 באוגוסט, אך אחריו ישובץ לשירות מילואים. "כבר יש צו להמשך השנה. מקווה שלפחות לסבב הראשון לא יקראו לי, שייתנו לי רגע להתאפס".
ההנחיה לא רוחבית, החיילים מחפשים תירוצים
קצין צה"ל שמשרת כעשור ופיקד לאורך המלחמה על מאות לוחמים שיתף כי ההחלטה על הארכת השירות מלווה אותו מפרוץ המלחמה, וכי יש בה אתגרים רבים. "המחסור בכוח אדם חייב אותנו להשאיר את הלוחמים כסדירים. מצד שני, החבר'ה שלקראת שחרור היו חייבים רגע התרעננות, הפוגה מהתקופה הזו. הם עברו שנה של לחימה רצופה, וראינו שלוחמים מתחילים לחתור לתפקידים שאינם לוחמה כי הם כבר שחוקים. זה פגע מאוד במורל".
לדבריו, ההנחיה הובילה לתחושה של חוסר הוגנות בקרב הלוחמים ופגעה במוטיבציה שלהם. "בהתחלה ההנחיה הזו בוצעה באופן לא סדור, ביחידה אחת שחררו את הלוחמים ובאחרת לא. החבר'ה האלו שנלחמו והיו מעולים לאורך כל השירות שלהם, בסוף מסיימים את השירות במצב הפוך מאיך שהיו רוצים. זה גם פוגע במפקדים בשטח שצריכים להתמודד עם זה.
"הלוחמים ערים לזה שהנטל לא מתחלק בחברה בצורה שוויונית. הם נדרשים לשירות ממושך יותר, כשאחרים לא נדרשים לשירות כלל. אם היה מרגיש איזשהו מהלך רחב יותר, שהוא לא רק 'על הגב שלהם', אז היה לו יותר קל להירתם. ברור לנו שצריך להילחם וצריך צבא חזק, אבל לא באופן כזה שסותם רק חור נקודתי".
הוא הוסיף כי "גם עכשיו, ההנחיה היא לא רוחבית – המג"ד יכול להחליט את מי לשחרר. יש מפקדים שבוחרים שלא להשאיר את החיילים בסדיר, ואז הם מתחילים לסרוח. כל אחד עם הבעיות שלו – כאבים פיזיים, אתגרים מנטליים. כך המג"ד נאלץ להתמודד עם כמה לוחמים שמשפיעים על כל הגדוד. אני מכיר לוחמים שסיימו שנה של לחימה מעולה, אנשים מעולים, שלא נתנו להם את חופשת השחרור שלהם, ונכנסו למצב מנטלי לא טוב, אחרים נכנסו לכלא".
הוא אמר כי "אם ההנחיה הזו לא מצליחה לקבל תוקף חוקי דרך הכנסת, כמו שהצבא מבקש, כי הפוליטיקאים החרדים לא מאפשרים זאת ולא מצליחים לאכוף חוק של גיוס לחרדים שיישאו גם הם בנטל השירות - אז אין סיבה ערכית אחת טובה להצדיק מהלך חד-צדדי כזה. אי-אפשר להמשיך לשרוף חלקות בשטח של הציבור המשרת ולצפות שהוא ייתן יותר. המורל הצבאי נפגע באופן משמעותי, והרצון להמשיך לשרת ובטח בעמדות הלוחמה נפגע. זו פצצה מתקתקת".
הקצין התייחס גם ללחימה ברצועת עזה כיום, והסביר: "התחושה בשטח היא שחייבים את הלוחמים. בצה"ל חסרים אלפי לוחמים. אבל עכשיו כשהמלחמה לא עצימה, לוחמים חושבים שיכולים להסתדר בלעדיהם. תחושת הדחיפות היא אחרת מהתחושה שהייתה לפני שנה".
הוא ציין כי המצב הפוליטי משפיע גם הוא על הלוחמים. "המצב הפוליטי במדינה לא נעלם מהעיניים של הלוחמים. באופן מובהק, הם מרגישים שתוקפים את מערכת הביטחון וכבר אין קונצנזוס בפעילות של הלוחמים, כמו שהיה בתחילת המלחמה. אלו עוד יותר מחמירים את התחושות הקשות", אמר.
מסלול עוקף חקיקה
מוקדם יותר אתמול (ראשון), הפיצה תנועת "אמא ערה" שמאגדת אימהות ללוחמים מכתב נגד "מסלול עוקף חקיקה" להארכת שירות לסדירים ומילואימניקים.
במכתב נכתב: "תנועת 'אמא ערה' יחד עם חיילי סדיר המסיימים וסיימו את שירותם בשבועות הקרובים, פותחים הבוקר במהלך משפטי נגד נוהל 'עיכוב שחרור' והארכת שירות סדיר באמצעות צווי מילואים – נוהל שמהווה עקיפה בוטה של חוות דעת משפטית וניסיון ליצור 'מסלול עוקף חקיקה'. המכתבים המשוגרים ברגעים אלה ליועמ"שית, לשר הביטחון, יו"ר ועדת החוץ והביטחון והרמטכ"ל מהווים את השלב הראשון בדרך להגשת עתירה דחופה לבג"ץ".
הדיון בוועדת החוץ והביטחון, בשבוע שעבר
(צילום: ערוץ כנסת )
במסגרת העתירה המתוכננת ובצעד חריג, חיילי סדיר הסכימו לשמש כעותרים יחד עם תנועת "אמא ערה", כדי להדגיש את הפגיעה האישית והישירה שגורם נוהל עיכוב השחרור.
ההבטחות - והחוקים שתקועים עד להסכם עם החרדים
בעוד שלוחמי מילואים רבים נמצאים בין זימון ראשון לשני ובין רצף סבבים שסופו לא נראה באופק, הפתרונות שנועדו להקל על העומס מתקשים להתממש. בחודש יוני הקרוב תחלוף שנה מאז שעבר בקריאה ראשונה החוק להעלאת גיל הפטור ממילואים, שנועד להגדיל את מעגל המשרתים, אך מאז לא חלה התקדמות. גם חוק נוסף להארכת השירות הסדיר אושר בקריאה ראשונה בלבד - אך נותר תקוע.
קידום החוקים נעצר לאחר שיו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין הודיע כי לא יקדם הצעות חוק המכבידות על הציבור המשרת מבלי לפתור את סוגיית גיוס החרדים. במקביל, נמשכים כמעט מדי שבוע דיונים בוועדה על חוק הפטור מגיוס החדש, שמטרתו להסדיר את מעמד בחורי הישיבות. נכון לעכשיו, לא ברור מתי יושלם גיבוש ההצעה.
בדיון האחרון אמר אדלשטיין כי "בעוד שבוע-שבועיים נהיה שם", וכי הצוות המשפטי יתחיל לגבש טיוטת חוק על בסיס ההבנות בוועדה. עם זאת, הוא הדגיש שלא יוכל להתחייב למועד סופי. משרד הביטחון ציין כי מטרת החוק היא להגיע להסכמות עם הרבנים, דבר שעורר ביקורת מצד ח"כים שהזהירו כי צה"ל סובל ממחסור חמור בכוח אדם.
בנוסף, עלו בכנסת יוזמות להטבות למשרתי מילואים, כמו חוק יסוד המשרת שמקדם ח"כ אוהד טל. החוק מבקש לעגן מעמד חוקתי למשרתים ולהעניק להם הקלות במכרזים ורכישת קרקעות. גם הצעות דומות של ח"כים מהליכוד אושרו רק בקריאה טרומית. הדיונים בנושא נמשכים, אך גורמי הייעוץ המשפטי מזהירים מקשיים חוקתיים ביצירת מעמד שכזה.
פורסם לראשונה: 22:31, 27.04.25
