שר הביטחון לשעבר יואב גלנט אמר אחר הצהריים (יום חמישי) בכנס דגן במכללה האקדמית נתניה כי אם ישראל תנסה להביא למיטוט שלטון חמאס לפני שתשיב את 59 החטופים - לא יהיה את מי להשיב מרצועת עזה בסיום המלחמה.
גלנט בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה
(צילום: המכללה האקדמית נתניה)
לדברי גלנט, "השלמת שתיים ממטרות המלחמה עומדת בינינו לבין הניצחון - השבת החטופים ופירוק שלטון חמאס. אלו יתאפשרו רק באמצעות החלטות מדיניות של ממשלת ישראל, הנשענות על ההצלחה הצבאית הכבירה של צה"ל ומערכת הביטחון. את שתי מטרות המלחמה הללו ניתן להשיג רק בסדר אחד - תחילה השבת החטופים ואחר כך מיטוט שלטון חמאס".
גלנט, שזכה לתשואות על דבריו, הדגיש כי "אם נפעל בסדר הפוך לא יהיה את מי להשיב". לאחר מכן, אמר כי "כשאני מדבר על החלפת שלטון חמאס, אני מתכוון למתנגדי חמאס מתוך רצועת עזה בתמיכת מדינות ערביות שאינן עוינות את מדינת ישראל. אני לא מתכוון לשלטון צבאי ישראלי באמצעות לוחמי צה"ל".
לצד זאת, אמר גלנט כי "הפעלת כוח צבאי יוצרת את התנאים להשבת החטופים, ולכן חידוש האש על-ידי צה"ל הוא המהלך הנכון. ללא הפעלת לחץ צבאי, לא נשיג דבר מחמאס. בדיוק כפי שקבעתי בימים הראשונים של המלחמה - משא ומתן רק תחת אש. זה היה נכון אז וזה נכון גם היום".
אך גלנט הדגיש שגם אם הפעלת הכוח הצבאי היא הבסיס לכל הישג מול חמאס - צבאי או מדיני - היא אינה "תכלית הכול". לדבריו, "הכרעה צבאית ניתן להשיג בכוח. ניצחון במלחמה – שמשמעותו השגת המטרות שנקבעו - מחייב החלטות מדיניות מורכבות, הנשענות על ההישג הצבאי".
גלנט אמר כי המטרה של הממשלה בשליחת הלוחמים לשדה הקרב ברצועת עזה צריכה להיות "בראש ובראשונה כדי ליצור את התנאים להחזרת החטופים". הוא הדגיש כי "צה"ל ומפקדיו יצליחו גם הפעם להשיג את התנאים הנדרשים שיאפשרו לממשלה לקבל החלטה מדינית נכונה, שתשיב את החטופים הביתה". אלא שלדבריו, "אני לא בטוח כי הצורך הלאומי והמוסרי להציב את החטופים בראש סדר העדיפויות הלאומי יגבר על השיקול הפוליטי. זה לא קרה לאורך כל חודשי קיץ 2024. החטופים, המשפחות ועם ישראל כולו שילמו על כך מחיר כבד".
"השבת החטופים היא משימה דחופה, זמנם קצוב והם סובלים בכל רגע", אמר. "מדובר על הבנים, האחים והאבות של כולנו. השבתם פירושה הצלת חיי אדם ומתן מענה למחויבות המדינה, לחייליה ואזרחיה. זהו נושא ערכי, זו מורשת העם היהודי, זוהי רוח צה"ל וזו מטרת מלחמה מוצהרת. אם לא נשיב את החטופים בקרוב ייסגר חלון ההזדמנויות וייאבד הסיכוי. זה יהיה אות קין על מצחם של מקבלי ההחלטות בפרט ועל החברה הישראלית כולה בכלל".
גלנט התייחס גם לחידוש חוקי המהפכה המשפטית, ואמר כי "עם תחילת כהונתי כשר הביטחון, התרעתי כי בעקבות המחלוקת הפנימית והעימותים הקשים בתוכנו, מזהים אויבינו נקודת תורפה היסטורית בחוסן הישראלי. אמרתי שהם רואים בה הזדמנות, ודנים באופן בו רצוי לנצל אותה לראייתם".
לדבריו, "לאורך שלושת החודשים הראשונים של שנת 2023, נידון הנושא פעמים רבות בין ראש הממשלה לביני, בפגישות אישיות ובדיונים ביטחוניים מצומצמים עם צמרת מערכת הביטחון. שלשום, 25 במרץ, מלאו שנתיים לנאום אותו נשאתי כאשר חשתי כי זו האפשרות האחרונה לעצור את ההידרדרות הביטחונית המסוכנת, המתרחשת לנגד עינינו. ציינתי כי המציאות בפניה אנו ניצבים המהווה סכנה ברורה, מוחשית ומיידית לביטחון ישראל".
"המלחמה גבתה מאיתנו מחיר כבד, אך היום מצבנו הביטחוני טוב לאין ערוך", אמר. "עם זאת, האויב לא נטש את שאיפותיו להשמיד את מדינת ישראל ולפגוע באזרחיה. פיצול וחולשה פנימית בחברה הישראלית – יהוו זרז לאיומים חיצוניים מתחדשים".
גלנט קרא גם להעברת חוק גיוס שיביא לשילוב החרדים בצה"ל: "המציאות בה גיוסם של חרדים הוא בעיה חברתית ופוליטית בלבד, התחלפה באמת פשוטה וקשה: מאחר שכל נער יהודי רביעי בישראל הוא חרדי, הימנעותו של ציבור זה משירות בצה״ל, גוזרת הארכה ניכרת של שירות המילואים על כל שאר האוכלוסייה. זה היה נכון לאורך כל תקופת המלחמה, ומציאות זו תמשיך ותלווה אותנו בשנים הבאות, אם הנשיאה בנטל הביטחון תהיה נחלתו של חלק מעם ישראל בלבד".
