מרץ המשוגע, כך מכונה חודש מרץ, בעיקר בגלל מזג האוויר ההפכך המאפיין אותו. לצערנו הרב, חודש מרץ 2025 ייזכר בהיסטוריה השלטונית-חוקתית של ישראל כאחד החודשים הקשים ו"המשוגעים" בתולדות המדינה. לראשונה בהיסטוריה, בהפרש של פחות מ-72 שעות, ממשלת ישראל תקבל החלטה על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה לאחר שכבר קיבלה החלטה על פיטורי ראש השב"כ. אז לאן ממשיכים מכאן?
הליך פיטורי ראש השב"כ
אמש (חמישי) הממשלה התכנסה והחליטה לאמץ את הצעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי תופסק כהונתו של ראש השב"כ רונן בר.
עתירות לבג"ץ כנגד כוונתו של רה"מ לפטר את ראש השב"כ הוגשו עוד בתחילת השבוע, ונדחו על סף שכן טרם התקבלה החלטה סופית של הממשלה, ולכן מבחינה משפטית היו אלה "עתירות מוקדמות". כעת, מיד לאחר קבלת ההחלטה הסופית של הממשלה, השופטת התורנית בבג"צ, גילה כנפי-שטייניץ, הוציאה צו ארעי שלפיו יוקפאו פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר עד להחלטה נוספת בנושא, וביקשה לקבל עד ליום 24.3.2025 את עמדת כלל הגורמים בנושא הבקשה לצו ביניים עד הכרעה בעתירה, וככל הנראה תינתן בשבוע הכרעה בצו הביניים עד הדיון בעתירה.
מה תהיה עמדת ראש השב"כ בבג"ץ ומי ייצג אותו בעתירה?
ראש השב"כ רונן בר הוא המשיב בעתירות, שכן הן עוסקת בעניינו ובעבודתו. בר כתב במכתבו לממשלה טרם פיטוריו כך: "את עמדתי המפורטת, הן ביחס לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה והן ביחס למניעים העומדים מאחוריה אציג בפורום המתאים, בהתאם לחוק ולמה שייקבע על ידי הגורמים המשפטיים המוסמכים וכן בפני אזרחי ישראל".
נוכח דברים אלה יש לשער כי בר ייקח כעת ייצוג משפטי עצמאי שאינו של השירות, ובאופן חסר תקדים הוא יגיש את עמדתו לבג"ץ ויפרוס את כלל טיעוניו כנגד רה"מ. למעשה בר ככל הנראה יהפוך בפועל לאחד העותרים כנגד החלטת הממשלה להדיחו.
לא מן הנמנע כי בר יבקש להציג בפני שופטי בג"ץ מידע בדלתיים סגורות, בייחוד על סוגיות הקשורות לחקירת פרשת קטאר-גייט, נוכח העובדה כי בר כתב במכתבו כי ההדחה קשורה לדעתו למהלכי חקירה משמעותיים מתקיימים בימים אלה
לא מן הנמנע כי בר יבקש להציג בפני שופטי בג"ץ מידע בדלתיים סגורות, בייחוד על סוגיות הקשורות לחקירת פרשת קטאר-גייט, נוכח העובדה כי בר כתב במכתבו כי ההדחה קשורה לדעתו למהלכי חקירה משמעותיים מתקיימים בימים אלה.
מה הסוגיות המשפטיות העומדות לדיון בפני בג"ץ?
אין מחלוקת שהממשלה מוסמכת לפטר את ראש השב"כ. בניגוד ליועמ"שית ראש שב"כ אינו שומר סף, אלא ראש ארגון ביון הכפוף לממשלה ומונחה על ידי ראש הממשלה. הסוגיות שיעלו בעתירה אינן נוגעות לסמכות אלא לעילת הפיטורים ולפרוצדורה הנדרשת.
בכל הנוגע לפרוצדורה הנדרשת בג"ץ יצטרך להכריע האם נכונה עמדת היועמ"שית לפיה על הממשלה, טרם קבלת החלטת הפיטורים, להיוועץ בוועדה הוועדה המייעצת לעניין מינויים לתפקידים בכירים. אם שופטי בג"ץ יסברו שצודקת היועמ"שית, וישנה סבירות לא מבוטלת שכך יקרה, אזי יעדיפו השופטים שלא לדון לגוף הטענות של העותרים ובר, ויפסקו כי ההחלטה מאמש בטלה, וכי יש להשיב את ההליך לדיון בפני הוועדה המייעצת, ורק לאחר מכן ישוב הדיון בפיטורים לממשלה על בסיס ההמלצה של הוועדה המייעצת.
לגופם של דברים ישנן שתי סוגיות מרכזיות: ראשית, האם רה"מ מצוי בניגוד עניינים ופועל משיקולים זרים חמורים, כמו שנטען על ידי ראש השב"כ, ובמצב דברים זה לא יכול רה"מ לפעול לפיטורים של ראש הגוף האמון על חקירה העוסקת בסביבתו של נתניהו או שמא אין תימוכין בעבודות לניגוד עניינים ושיקולים זרים.
שנית, ייבחן האם ישנו בסיס עובדתי מוצק לטענות של רה"מ כנגד בר ותפקודו או שמא מדובר בטענות "כלליות, לקוניות ולא מבוססות המסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת" הכהונה, כפי שטוען בר. כך למשל, לפני כשנה בג"ץ ביטל את החלטת השרים שלמה קרעי ודודי אמסלם לפטר את יו"ר הדואר מישאל וקנין, שכן היא התבססה על "תשתית עובדתית רעועה" שלא מצדיקה פיטורים.
מה יקרה אם הממשלה לא תציית לפסיקת בג"ץ?
אי ציות לפסיקה של בית משפט יכולה ללבוש צורות וגוונים שונים, ותלויה בנוסח הצו השיפוטי. המקרה המובהק הוא צו שיפוטי אופרטיבי, כגון הצו השיפוטי שהורה לשר המשפטים לכנס עד מועד מסוים את הועדה לבחירת שופטים לשם בחירת נשיא בית המשפט העליון. שר המשפטים קיים לבסוף את הצו, וככל שלא היה מקיים אותו היה יכול בית המשפט לאכוף את קיומו של הצו באמצעות פקודת ביזיון בית המשפט על ידי קנס ואף במקרי קיצון מאסר של השר.
ישנה טענה שפקודת ביזיון בית המשפט אינה חלה על שרים נוכח חוק חסינות חברי כנסת. ואולם, טענה זו אינה מדויקת. שרים נהנים מחסינות מהותית רק על מה שהם עושים כמחוקקים בכנסת, ולא בתפקידם ברשות המבצעת כשרים. מכל מקום החסינות המוענקת לחברי כנסת אינה מוחלטת. לא כל התבטאות או פעולה מוגנת. פעולה מתוכננת מראש להפרת צו שיפוטי אינה חלק מתפקיד של חבר הכנסת.
צורה אחרת של אי ציות היא "עקיפה" של הצו השיפוטי. כך למשל, אם ייצא צו בג"ץ המבטל את הפיטורים של בר, יישאר בר בתפקידו, אך יכול רה"מ להתעלם ממנו, לא להזמינו לדיונים ולא לשתף עמו כל פעולה, ולפעול, למשל, רק מול סגנו. כמובן שמצב זה יציב דילמה בלתי אפשרית לסגנו של ראש השב"כ, שייאלץ לבחור בין המשך עבודה מול רה"מ לטובת קידום משימות השב"כ, ומתן יד לעקיפת צו שיפוטי, לבין עבודה עם הממונה הישיר עליו, ראש שב"כ, וכיבוד הצו השיפוטי. מציאות קשה ביותר שעל כולנו לקוות שלא נגיע אליה, וכי החלטות בית המשפט יכובדו במלואן.
ד"ר מתן גוטמןצילום: שלומי יוסףיותר קשה למנוע פעולות עקיפות שמפרות צו שיפוטי, שכן פקודת הביזיון חלה רק על הפרה ברורה של צו אופרטיבי. במצב בו ישנן ניסינות עקיפה יש צורך לשוב כל פעם לבית המשפט לשם בחינה האם אכן מדובר בעקיפה של הצו או לא.
כיצד ישפיעו פיטורי היועמ"שית?
בניגוד לפיטורי ראש השב"כ, אין מחלוקת שטרם פיטוריה של היועמ"שית יש להביא את ההצעה לדיון בוועדת האיתור שהמליצה על המינוי של היועמ"שית. על הוועדה יהיה לקיים הליך סדור ולתת ליועמ"שית זכות טיעון על שלל הטענות של השר יריב לוין. גם ועדה זו היא בראשות הנשיא בדימוס גרוניס. על כן, החלטת הממשלה ביום א' להביע אי אמון ביועמ"שית תהיה רק תחילתה של דרך ארוכה מאוד עד קבלת החלטה סופית, ובזמן הקרוב היועמ"שית נשארת בתפקידה.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין, הפרשן המשפטי של אולפן ynet ומומחה למשפט חוקתי ומינהלי אוניברסיטת רייכמן.
