במפלגות החרדיות קיבלו בזעם את החלטתו הערב (שלישי) של השופט נעם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, לאסור שימוש ביישומונים למעקב מצד נציגי מפלגות בקלפי אחר נתוני הצבעה, ודיווח עליהם למפלגות במהלך יום הבחירות. "לא בכדי בחר היו"ר בהחלטה המנותקת הזאת שפוגעת באופן ישיר במפלגות החרדיות, התחושה שלנו היא שיש כאן רצון לגנוב את הבחירות", תקפו גורמים באגודת ישראל. בש"ס מסרו: "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".
עוד לפני שבליכוד השתמשו באפליקציית אלקטור כדי לעקוב אחרי אחוזי ההצבעה, בסיעות החרדיות הקימו בימי הבחירות מוקדי מעקב של ממש שבדקו לא רק את האחוזים, אלא פילחו נתונים לפי כל חסידות וחסידות, שכונה, ועיר מגורים שבה יש ריכוז חרדי, בדגש על חסידי. נציג ועדת הקלפי, שלו אין טלפון חכם עם אפליקציות אלא מכשיר "כשר", מתקשר אחרי כל מצביע ומצביע שנכנס לחדר ההצבעה למוקד המרכזי של המפלגה, ומעדכן מי המצביע שהגיע עד כה.
במטה המפלגות, מפלחים כל העת ביום הבוחר באילו חסידויות נרשמו אחוזי הצבעה גבוהים, באילו ערים, ומי הקהילות שרשמו מספרים נמוכים יותר. בשעות אחר הצהריים ראשי המפלגה וחברי הכנסת מנהלים שיחות עם פעילי המפלגה בכל חסידות ובכל שכונה, ואיפה שהמצב דרוש סיוע - אף שולחים את הבכירים לאותה עיר וקהילה עם נתון הצבעה נמוך. זאת במטרה להמריץ את המצביעים שם, לבדוק אם יש קושי מסוים ולפתור אותו יחד עם העסקנים שבאותה הנקודה.
באתר המפלגה ניתן לעקוב מכל מקום לאורך היום, אחרי החסידויות והקהילות השונות. נציין כי אגודת ישראל מורכבת מחסידויות שונות, חלקן מגיעות קרוב ל-100% הצבעה, ואחרות במספרים נמוכים. כל אלה נבדקות ביום הבחירות ומשמשות גם מדד לקשר למפלגה ונבחריה לאורך הכהונה.
עתירה לבג"ץ או חקיקה עוקפת בפגרה?
בהחלטתו קבע השופט סולברג כי העברת מידע על עצם ההצבעה ועל נסיבותיה, ובהן שעת ההצבעה וסוג הקלפי (קלפיות בבתי חולים או קלפיות לאנשים מוגבלים בניידות, למשל) מהווה פגיעה בפרטיות, ואינה מותרת לפי הוראות חוק הגנת הפרטיות. עוד נקבע כי דיני הבחירות אינם מסמיכים את נציגי המפלגות להעביר מידע זה לצורך פעילות מפלגתית, ובהיעדר הסמכה מפורשת - העברת המידע אסורה.
קלפי בבני ברק
(צילום: AP)
לדבריו מדובר בפעולות לא חוקיות, ומי שעובר עליהן עלול לעמוד בסנקציות פליליות ואזרחיות לרבות קנסות משמעותיים שיכולה להטיל הרשות להגנת הפרטיות. גם מי שהעבירו את הפרטים שלו יכול לתבוע בגין הפרת פרטיות.
ההחלטה ניתנה בעקבות פנייה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, שלעמדתו הצטרפה גם הקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב. בפנייה נטען כי הנוהג פוגע בזכות לפרטיות ובחשאיות הבחירות.
גם בליכוד, משתמשת ותיקה באפליקציית אלקטור שמאפשרת למשקיפים מטעם המפלגה לתעד אילו בוחרים כבר הגיעו להצביע, ולדווח על כך למפלגה, זעמו על החלטת סולברג. שר התקשורת שלמה קרעי תקף: "נדמה שהשופט סולברג חושב שוועדת הבחירות היא עוד אולם של בג"ץ, שבו אפשר לשנות את כללי המשחק במשיכת קולמוס. ההחלטה פוגעת ביכולת של כלל המפלגות להמריץ מצביעים ובפרט מצביעי ימין שלא מאוגדים במטות קפלן. עכשיו ברור על איזה 'טוהר בחירות' באה לשמור מיארה. לא נאפשר להחלטה המופרכת הזו להיות מיושמת בשטח. נשיג את המידע בכל דרך שתעמוד לרשותנו".
בקואליציה מקיימים דיונים כיצד להתגבר על ההחלטה, וגורמים בליכוד אמרו כי "בוחנים כל מיני דרכים". במפלגה שוקלים גם לעתור לבג"ץ נגדה. אחת האפשרויות שנבחנות היא תהליך חקיקה כדי לעקוף את סולברג, חרף פגרת הכנסת. גורמים משפטיים בכנסת אמרו שהחקיקה תתאפשר רק בצירוף התנאים הבאים ביחד: הצעת חוק ממשלתית, והסכמה רחבה מול האופוזיציה גם על ההסדר וגם על סדרי הדיון. זאת מכיוון שמדובר בחקיקה במהלך פגרת הבחירות, שעוסקת בנושא הבחירות.
