אחרי שאתמול (רביעי) פרסמו מפא"ת במשרד הביטחון, חיל האוויר וחברת רפאל כי במהלך מלחמת "חרבות ברזל" בוצעו לראשונה עשרות יירוטים בעזרת מערכות הלייזר, צה"ל מפרסם נתונים נוספים על המערכת הטכנולוגית פורצת הדרך. "זה עולם תוכן חדש לחלוטין, וצריך להבין אותו כדי להביא אותו לכדי מיצוי", אמר רב-סרן ג', שהיה אחראי להטמעת המערכת בצבא. "הדיוק של הטכנולוגיה מאפשר לפגוע בצורה מאוד מדויקת באיומי האויב".
תיעוד מערכות הלייזר במהלך המלחמה
(צילום: רענן בן צור, דובר צה"ל)
לפי צה"ל, הכניסה של המערכת לפעילות נעשתה לאחר תהליכי תחקור, למידה והפקת לקחים לחיזוק המענה המבצעי שנעשו בחיל האוויר. לפיכך, הוקם במהלך המלחמה הגדוד הטקטי של מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר, ולוחמי הגדוד נפרסו במרחב הצפון ויירטו יותר מ-35 כטב"מים של חיזבאללה ששוגרו מלבנון. מתחילת המלחמה, חיל האוויר - על כלל מערכות ההגנה האווירית (הגנ"א) - יירט קרוב לאלף כטב"מים מכל הזירות.
רב-סרן ג', ששירת בעבר כמפקד סוללה, מפקד השלמת קצונה ומפקד מסלול הכשרות לוחמים במערך ההגנה האווירית בחיל האוויר, הוא מי שהוביל את הקליטה וההטמעה של הלייזר במלחמה, וכעת מפקד על התחום בחיל. "בהתחלה הובלנו הליך מבוקר, לצד מהנדסי התעשייה שהיו איתנו בשטח, מה שאִפשר לנו ללמוד את הטכנולוגיה החדשה. הייתה למידה תוך כדי תנועה", סיפר ל-ynet.
על תחילת הפעילות של המערכת והובלתה לאורך ימי המלחמה שיתף רס"ן ג': "פעלנו בימים העצימים ביותר של המלחמה, שמי שזוכר ראינו פה כלי טיס משוטטים (כטב״מים עוינים - ג"ג) ברחבי המדינה והתרעות אחת אחרי השנייה. הכניסה של המערכת לפעילות שיפרה משמעותית את המענה של חיל האוויר בהגנה מהקרקע. לוחמי ההגנ"א לא רק שביטלו את היירוטים בפועל והצילו חיים של בני אדם - אלא גם חסכו כניסה של אלפי תושבים למקלטים".
הרס"ן הסביר כי תגובת המערכת, שלעיתים מיירטת את המטרות העוינות עוד מחוץ לשטח הארץ או בקו שטח אויב, חוסכת את האזעקות ביישובי העורף וכלי טיס עוינים שמשוטטים בשטח האווירי של ישראל. בנוסף הדגיש את חשיבות שילוב המערכות השונות, שמעניקות הגנה אווירית שאומנם לעולם אינה הרמטית, אבל היא מקיפה ויעילה יותר.
הצוות הראשון שקיבל עליו את המשימה החשובה הורכב מאנשי מילואים בעלי ניסיון במערכות ההגנה האווירית הקיימות - כיפת ברזל, קלע דוד ופטריוט. "צבר של אנשים איכותיים שליקטנו למשימה הזו. הטכנולוגיה מתקדמת מאוד, אבל היא לא פועלת באופן אוטומטי. בקצה יש אדם שמפעיל אותה, מקבל החלטות באפס זמן ותחת אש", אמר ג'.
לדבריו, "בתחילת הדרך המילואימניקים התייצבו ועצרו את החיים שלהם לשנה, כדי ללמוד את המערכת והרבה פעמים גם להשפיע על הטכנולוגיה עצמה והתפעול שלה בשטח. לצידם אנשי התעשייה הביטחונית, בעיקר רפאל, שהיו איתנו בשטח במקומות מאוימים תחת אש - ואִפשרו לשכלל את המערכת בפרק זמן קצר".
כיום, מי שמוביל את הפעלת המערכת אלה עשרות חיילים בסדיר, שמתגייסים למערך ההגנה האווירית ומוסללים לתפעול מערכות הלייזר. אורך ההכשרה דומה ליתר המסלולים במערך, שמתמקד בלמידת הטכנולוגיה החדישה והמתקדמת. "זה עולם תוכן חדש לחלוטין. צריך להבין אותו, להביא לכדי מיצוי. יש לא מעט עבודה בלמידת האויב במטרה לפעול כנגדו", ציין ג'.
באשר ליתרונות הבולטים של המערכת החדישה מנה הרס"ן ג׳ היבטים מרכזיים, ובהם הכלכלי: "זו מחסנית שלא נגמרת. בשונה ממשגר שיש עליו טילים - אפשר להפעיל את הטכנולוגיה של הלייזר, מבוסס החשמל, לכאורה עד אינסוף. היכולת מאפשרת להפעיל מערכת בלי צורך באספקה ותחמושת".
ההיבט המקצועי, לדבריו, נוגע לדיוק הפגיעה ולמהירות התגובה: "המערכת מאפשרת לבצע פעולה מאוד מהירה, אלומת אור ממוקדת שיוצאת לאוויר לעבר המטרה העוינת שאליה מכוונים, כשהמהירות היא פקטור משמעותי בתגובה, והדיוק של הטכנולוגיה מאפשר לפגוע בצורה מאוד מדויקת באיומי האויב".
האיומים שלהם המערכת נותנת כיום מענה נוגעים לכלי טיס עוינים. בעתיד צפויות התפתחויות שעליהן ג' לא יכול היה להרחיב. ואומנם, הוא שיתף כי מערכת "מגן אור", שצפויה להיכנס בקרוב למבצוע בצה"ל, תיתן מענה לאיומי תלול מסלול - רקטות וטילים.
בהודעה אתמול נמסר כי מערכות היירוט החדשות מבוססות על פריצות דרך טכנולוגיות שהושגו במשך עשרות שנים, כשמערכות הלייזר משלימות כשכבת הגנה נוספת של מערכות נשק אנרגיה המפותחות במשרד הביטחון, לצד מערכת "מגן אור" שצפויה להימסר לצה"ל השנה.
