ועדת השרים לענייני חקיקה תדון היום (ראשון) בהצעת חוק נוספת לפיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה: מדובר ביוזמה של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לפיצול הסמכות לשלושה נושאי תפקיד - וזאת בשונה מהצעת החוק של השר גדעון סער וח"כ מישל בוסקילה (הימין הממלכתי), המבקשים לחלק את האחריות לשניים.
גם הצעת החוק הזו מנוגדת לחוות דעתה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה, אחרי שההצעה של סער וח"כ בוסקילה אושרה בוועדת השרים במאי ולא קודמה לבסוף. הדיון היום יתקיים ערב החלטת בג"ץ אם להוציא צו ביניים המונע את כינוסה מחר של ועדת השרים להדחתה. ההערכה היא שאם תצליח הממשלה בניסיונה להדיח את היועמ"שית, יוחלט גם על חקיקה לפיצול התפקיד.
לפי ההצעה של ח"כ רוטמן כך יחולקו סמכויות התפקיד: 1. היועץ המשפטי לממשלה יתמקד במתן ייעוץ משפטי לממשלה ולשריה, ויסייע להם לממש את מדיניותם. 2. התובע הכללי יעמוד בראש התביעה הפלילית כגוף עצמאי, ויפעל ללא תלות בשיקולים פוליטיים או מוסדיים. 3. מייצג המדינה בערכאות יהיה אחראי על ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים.
החוק קובע את דרכי המינוי, תנאי הכשירות, משך הכהונה והסמכויות של כל אחד מבעלי התפקידים, תוך הבטחת עצמאותם המקצועית מחד, ופיקוח מנהלי נאות מאידך. בדברי ההסבר להצעה צוין שהצורך בהפרדה נובע מניגודי עניינים מוסדיים ומובנים בין התפקידים של היועץ.
"היועץ המשפטי לממשלה, מעצם תפקידו, אמור לייעץ לממשלה ולסייע לה להגשים את מדיניותה במסגרת החוק", נכתב. "תפקיד זה מחייב עבודה צמודה עם שרי הממשלה ויצירת יחסי אמון עימם. במקביל, בתפקידו כראש התביעה הכללית, עליו לקבל החלטות על חקירה והעמדה לדין של מי שחשודים שביצעו עבירות פליליות, לרבות אותם שרים ונבחרי ציבור – דבר היוצר ניגוד עניינים מובנה".
לדברי רוטמן קיים ניגוד עניינים גם בין ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים ומנהליים (שם אמון היועמ"ש על אינטרסים ספציפיים של ממשלה נבחרת), לבין ייצוג המדינה בהליכים פליליים (שם הוא אחראי לאינטרס הציבורי הכללי ללא תלות בעמדת הממשלה).
רוטמן: "ההפרדה המוצעת תאפשר לכל אחד מבעלי התפקידים להתמקד בתחום מומחיותו, תמנע ניגודי עניינים מוסדיים ותחזק את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק. בנוסף, היא תסדיר בחקיקה ראשית את חלוקת הסמכויות, מה שלא נעשה עד כה".
הצעת חוק פיטורי בכירים
בהצעת חוק נפיצה אחרת שתעלה לדיון, גם היא בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, מבקש ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) לאפשר הפסקת כהונה של נושאי משרה בכירים שהשלימו שני שליש מכהונתם – כגון רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש המוסד וראש אגף התקציבים באוצר - בתקופת הראשונית של כהונת כל ממשלה.
בדברי ההסבר נכתב: "הצעת חוק זו נועדה להסדיר את סמכותה של ממשלה חדשה שנבחרה להפסיק את כהונתם של נושאי בכירים במערכת הביטחון, המשפט והאוצר במהלך 100 הימים הראשונים לכהונתה, תוך שמירה על עיקרון הרציפות המוסדית.
"מטרתה לאפשר לממשלה חדשה לבצע שינויים פרסונליים בתפקידי מפתח כך שתוכל ליישם את מדיניותה בצורה מיטבית, תוך שמירה על האיזונים הנדרשים באמצעות קבלת אישור הכנסת ברוב חבריה להעברה מתפקיד של נושא המשרה. הצעת החוק מבקשת לאזן בין הצורך של ממשלה חדשה להתאים את המערכת למדיניותה לבין הצורך בשמירה על יציבות מוסדית וכיבוד החלטות שהתקבלו כדין".
