יש לסם הזה כמה שמות. שמות רחוב, שמות מעבדה, ושמות אחרים שמסתובבים בעולם. הוא מוכר יותר בשם "קפטגון", אבל בישראל הוא "הרוויח" שם אכזרי במיוחד - "הסם של הנוחבות" - שכן לפני שיצאו לטבח הרצחני, נודע שמחבלי חמאס השתמשו בו. במשך שנים נתפסו משלוחים שלו במעברי הגבול, אך הם יועדו בעיקר לרצועת עזה - ובישראל ידעו היטב לאיזו מטרה. אלא שכעת, וכמעט מתחת לרדאר, הוא החל להיות מופץ גם בישראל עצמה - בין השאר תחת השם "ממסי", כסם מסיבות, ומבלי שהמשתמשים בו יודעים במה מדובר.
תפיסת מעבדות ומפעלים בסוריה
הסם הזה, שההשפעות הפסיכדליות שלו דומות להרבה סמי פיצוציות מסוכנים, מוברח לרוב ממדינות מוסלמיות, מחלחל לרחובות, ולאט לאט גם פוגע במשתמשים בו - בעיקר בגלל התופעות האכזריות שהוא אולי מביא אליהן. "הסם עצמו לא חדש", מסביר לנו גורם מומחה בתחום מרקע ביטחוני. "השם המעבדתי שלו זה פנטילין. 'קפטגון' זה רק אחד מהשמות המסחריים. הסם עצמו פותח בתחילת שנות ה-60, כתרופה לטיפול בחוסר ריכוז של ילדים. הוא מפחית עייפות ותיאבון, מעלה את רמת הביטחון העצמי ובכללי מגדיל את יכולת התפקוד של הבן אדם - עד כדי כך שבשנות ה-90 חלק מהספורטאים האולימפיים השתמשו בו כדי לשפר יכולות ספורטיביות, למרות שזה לא היה חוקי".
לדבריו, באמצע שנות ה-80 החלו לזהות בעולם כי פוטנציאל ההתמכרות לקפטגון גבוה מאוד, והוא נאסר לשימוש. "הבינו שהוא ממכר בצורה מאוד חזקה גם ביחס לשאר הסמים המוכרים יותר", הוא מסביר. "כשהוא הוצא מהחוק, הוא החל לזלוג לרחובות בצורה לא-חוקית וקיבל את השם 'קוקאין לעניים'. חומר ממריץ סינתטי, שהרבה יותר זול מהקוק. הוא עולה פחות מחצי מחיר כי מייצרים אותו במעבדות בלי-תנאים. זה, יחד עם יכולת שיווק גבוהה, מביא אותו לרחוב".
"תחליפים הם תמיד מסוכנים"
ד"ר אוריאל ברטלר, קצין בדרגת פקד ומומחה ממעבדת הסמים הארצית של המשטרה, אומר כי הקפטגון שמייצרים בשוק השחור הוא מזויף, ולא דומה לתרופה שהייתה משווקת לפני שנאסרה - ולכן גם מסוכן. "הרכיב הפעיל שלו הוא אמפטמין – סם ממריץ פעיל שנמצא בפקודת הסמים", אומר ברטלר. "אנחנו רואים עשרות אלפי טבליות ממנו במהלך השנה". מבחינתו, מה שמייחד את הקפטגון מסמים אחרים שמכילים אמפטמין הוא החריטה על הכדור – שני חצאי ירח בצד אחד, קו מאחור.
"הסם שווק בין השאר לארגוני טרור, שכן הוא מגדיל את היכולות הפיזיות של המחבלים ומפחית את הצורך בשינה, אוכל וריכוז. הוא גם מאפשר להם להילחם יותר זמן, ולהתגבר על פחד וכאב. "זה הופך את המחבלים לחזקים יותר", מסביר המומחה
בשנים האחרונות, מקום הייצור המרכזי של הסם היה סוריה ולבנון. תחת משטר אסד הפכה סוריה למעשה למעצמת קפטגון של ממש, שמגלגלת לפחות 5 מיליארד דולר בשנה בניצוחו של אחיו של הרודן - מאהר אסד, שפיקד על הדיוויזיה הרביעית של הצבא הסורי. הסם שווק בין השאר לארגוני טרור, שכן הוא מגדיל את היכולות הפיזיות של המחבלים ומפחית את הצורך בשינה, אוכל וריכוז. הוא גם מאפשר להם להילחם יותר זמן, ולהתגבר על פחד וכאב. "זה הופך את המחבלים לחזקים יותר", מסביר המומחה, ונותן כדוגמה את הסמים שנתפסו על מחבל דאעש בפיגועים בפריז ב-2015. "ההשפעה היא לטווח הקצר, כמובן, אבל משמעותית. ראינו את זה ב-7 באוקטובר".
לדבריו, הקפטגון חדר לישראל עוד לפני 7 באוקטובר 2023, "בעיקר לחברה הערבית, מזרח ירושלים ואזור הדרום בשבטים הבדואיים". בנוסף, הוברחו כמויות גדולות ממנו לרצועת עזה, שם הוא שימש בין היתר את חופרי מנהרות הטרור - ובהמשך, כאמור, גם את מחבלי הנוחבה. אלא שאחרי הפלת אסד, המשטר החדש בסוריה פתח במלחמת חורמה נגד הפצת הקפטגון, וחלק מהמפעלים נסגרו או הושמדו. "כשהצוהר שם התחיל להיסגר, החלו לזלוג לארץ בתקופה האחרונה גם החומרים של הקפטגון - מגשר אלנבי ומגבולות מסוכנים אחרים", אומר הגורם הביטחוני.

גורם במשטרה אומר כי הוא אכן מזהה עלייה בהברחות, אך מדגיש קודם כי "מבחינתנו, הקפטגון מוכר לנו כבר לפחות 20 שנים – כי אולי ברחוב יש משמעות לסלנג, אם קוראים לסם 'פופרס' או 'סם אונס', אבל בפקודת הסמים לא תמצאו את השמות האלה. במקום זה, הפקודה מתייחסים לרכיבים כימיים כאלה ואחרים, כמו האמפטמין".
"אנחנו כן רואים יותר חדירות לארץ של חומרים שברחוב הם נקראים 'קפטגון'", הוא מחדד לאחר מכן. "החומרים הללו מגיעים לרוב מגבולות מצרים וירדן, וכמו כל הסמים אנחנו לא יודעים תמיד מה תמהיל הרכיבים המדויק שיש בהם – ואם מעורבים בהם גם חומרים אחרים. יבוא בן אדם לבית חולים, יתאשפז במצב חמור ויגיד שהוא לקח קפטגון – אבל במעבדה אי אפשר לאשר אם זה קפטגון או משהו שמותג ככה. מה שכן, תחליפים הם תמיד מסוכנים. והתחליפים שמהם מייצרים 'קפטגון', מעידים שהוא אכן מסוכן יותר מסמים אחרים".
גורם במשטרה: "מבחינתנו, הקפטגון מוכר לנו כבר לפחות 20 שנים – כי אולי ברחוב יש משמעות לסלנג, אם קוראים לסם 'פופרס' או 'סם אונס', אבל בפקודת הסמים לא תמצאו את השמות האלה. במקום זה, הפקודה מתייחסים לרכיבים כימיים כאלה ואחרים, כמו האמפטמין"
ר', עובד ביטחון נוסף, מספר שהוא נתקל בקפטגון בהברחות שתפס בגבול. "זו עדיין לא תופעה של כמויות גדולות שמנסים להבריח בכל דרך", הוא אומר. "זה עוד לא לא משהו שנראה קיצוני, אבל כן זה סם ששמענו עליו וקיימים ניסיונות להכניס אותו דרך מעברי הגבול - ובדרכים די יצירתיות".
לדבריו, "רוב המבריחים מסתירים את הסם בחלקים של כלי רכב, כמו קורות או תאים נסתרים. מצאו למשל עשרות אלפי כדורי קפטגון שהוסלקו בקורות של טנדרים. בנוסף, המבריחים מחביאים כדורים בכל מיני חלקים בגוף, גם במקומות מוצנעים מאוד. אבל זה הכמויות הקטנות יותר".
והינה כמה דוגמאות שניתן לפרסם: כך למשל, בדצמבר 2023, פלסטיניות מדהיישה ניסו להכניס כ-4 ק"ג מהסם בשקיות דרך מעבר אלנבי, ונתפסו במהלך חיפוש שערכו בודקות המכס על גופן. בדצמבר 2020, תפסו במעבר ניצנה ניוסות הברחה של יותר מ-75 אלף כדורי "קפטגון", שהיו מיועדים ליבואן פלסטיני ברצועת עזה, לצד כאלף ק"ג טבק. הכדורים הוסלקו בתוך צינורות פלסטיק שהוסתרו בתוך גלילי בד. תפיסות אחרונות אירעו במעבר כרם שלום, בין היתר בעקבי נעלי נשים במהלך בדיקת מטען שהגיע מטורקיה. במקרה אחר ב-2020 נתפסו במעבר ניצנה כ-400 אלף כדורי קפטגון שיועדו לרצועת עזה, במשלוח "תמים" שיועד לכאורה ליבואן פלסטיני.
"יצאתי להירגע"
את הסם לוקחים בדרך כלל ככדור שתוך דקות מתמוסס בקיבה, ואז ההשפעה שלו מתחילה להופיע. על פי עדויות, הוא מזיק יותר מקוקאין, כי ההשפעה שלו גורמת בין השאר גם לאכזריות, חוסר התחשבות, אגרסביות או ריכוז קיצוני. הוא גם יותר חזק באפקטיביות המהירה שלו. בבתי חולים בישראל נתקלו לאחרונה בתופעות לוואי חמורות אצל מי שחשבו שהשתמשו בסם מסיבות, אך בפועל נטלו קפטגון. הסיבה לכך היא, כאמור, שלא באמת ניתן לדעת מה מכיל הסם שנמכר - כפי שמעיד המקרה של ד'.
את הסם לוקחים בדרך כלל ככדור שתוך דקות מתמוסס בקיבה, ואז ההשפעה שלו מתחילה. על פי עדויות, הוא מזיק יותר מקוקאין, כי ההשפעה שלו גורמת בין השאר גם לאכזריות, אגרסביות או ריכוז קיצוני
"אני משתמש בסמים כבר הרבה שנים, בעיקר עם חברים" מספר ד' ממרכז הארץ, בן 32. "סמי מסיבות, קוק, אקסטה, דוקטור ועוד. שמעתי בפעם הראשונה את השם קפטגון לפני כמה חודשים, כשיצאתי למועדון והדילר הקבוע שלנו הביא לנו 'אקסטות מיוחדות'. ככה הוא קרא לזה. אנחנו הרפתקנים, אז סמכנו עליו וניסינו".
ד' אומר כי "סמים זה ממילא לא דבר בריא, אז לא באמת הפחיד אותנו מה יהיה ההשלכות. ובאמת, ההשפעה של הסם הזה הייתה שונה משל הממריצים האחרים שאנחנו רגילים לקחת. אקסטה בדרך כלל 'עולה' (משפיעה; ל"א) תוך חצי שעה-שעה, אבל מה שהדילר נתן לנו מיד התחיל להשפיע. זה היה מעין שילוב של ממריץ כמו קוק, אבל חזק כמו אקסטה. משהו שונה בתחושה".
לדבריו, "הרגיש לי בגוף שאני לא מתחבר לתחושה שהוא מספק. זה היה משהו לא רגוע, נתן תחושה שצריך לפרוק אנרגיות חזקות שמצטברות. הרבה מהחברים שלי הרגישו דומה, וחלק אחר לא הרגישו שוני בכלל ונהנו. אני אישית יצאתי מהמועדון עם עוד חבר, כי לא רציתי לפרוק את האנרגיה של הסם במועדון. לא הרגשתי טוב עם זה ויצאתי להירגע למעלה עד שתוך בערך שעה ההרגשה עברה לגמרי".
6 צפייה בגלריה


"לא הפך את מחבלי חמאס ליותר אלימים ממה שהם ממילא". מעבדת קפטגון שנתפסה בסוריה
(צילום: AAREF WATAD / AFP)
"אחר כך, מבירור שעשיתי לבד, הבנתי שיש סם רחוב חדש שזלג למועדונים ונקרא קפטגון", אומר ד'. "כשקראתי עליו, זה הפחיד אותי. מאז אני לא נוגע במשהו שאני לא בטוח במאה אחוז מה הוא. יש לי חברים טובים שנפגעו ב-7 באוקטובר, ומפחיד אותי לחשוב שנכנס לי לגוף משהו שקשור לאותם אנשים שביצעו את זה".
יש ממה לדאוג?
אורי מרנץ, יוצר הסרט "מלך החגיגת", בטוח שכולם מגזימים - וכי הסם הזה רחוק מלהתפשט ברחובות תל אביב ולכבוש את המדינה. לדבריו, לנוטלי הסם אין כל דרך לדעת אם הם נוטלים קפטגון או משהו אחר, ולא ברור עד כמה מה שנכנס לישראל הוא אכן אותו הסם שלקחו מחבלי הנוחבה.
לצד זאת, הוא אומר כי "הקפטגון הוא לא סם יותר או פחות גרוע מממריצים אחרים, שבאופן כללים הם לא סמים חיוביים", הוא טוען, וגם מפחית בחשיבות שהיה לקפטגון בזוועות ה-7/10. "הקפטגון אולי עזר למחבלים להיות יותר עירניים, אבל הוא לא שינה את התודעה שלהם ולא הפך אותם ליותר אלימים ממה שהם ממילא".
היקף התפוצה של הקפטגון בישראל אכן עדיין לא ברור, וכך גם היקף הזינוק בהברחותיו ארצה. סגנית-ניצב ראש מעבדת הסמים הארצית, ד"ר אביבה דלריצ'ה-כרמון, מתארת כי בשנה שעברה אמנם הייתה תפיסה גדולה של אמפטמין - כ-50 אלף תבליות - אך כשהיא נשאלת אילו סמים תופסת המשטרה יותר השנה, היא מתארת דווקא בעיקר הברחות קטמין, "שמגיע גם כטבליות, אבל לרוב כאבקה. יש עלייה גדולה גם בקוקאין, ב-MDMA, מתאמפטמין בטבליות, סם אונס".