לשכת ראש הממשלה הודיעה בצהריים (רביעי) כי מנכ"ל משרד החוץ, עדן בר טל, ישמש ממלא-מקום נציב שירות המדינה מאחר שהחזיק בסמכויות הנציב בחודשים האחרונים. להודעת לשכת ראש הממשלה צורפה מתקפה על בג"ץ, ובה נטען, בצל הפסיקה, כי "כעת הולך בג"ץ צעד רחוק יותר. הוא פועל כרשות מחוקקת, מבטל פסק דין קודם שלו, ומפרש חוק בניגוד מוחלט ללשונו ולכוונת המחוקק", לשון הלשכה.
עוד נאמר בהודעת הלשכה כי "זה כשנה, בעיצומה של מלחמה רב זירתית, מנסה הממשלה למנות נציב שירות מדינה קבוע בדרך שמונו נציבי שירות המדינה עד היום - אך הייעוץ המשפטי לממשלה, בגיבוי בג"ץ, מונע זאת. הממשלה תתמוך בהצעות החוק שהוגשו ושנועדו להשיב את המצב לקדמותו, כפי שקבע המחוקק במפורש, ולהפסיק את הפגיעה בשירות המדינה".
לפני יומיים בג"ץ הפך פסק דין קודם מלפני 14 שנה, וביטל את החלטות הממשלה שקבעו את אופן מינוי נציב שירות המדינה. נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית קבע אז כי הנציב הוא שומר סף, ויש לקיים הליך שבמסגרתו ועדה תבחר עבור הממשלה מועמד מתאים לתפקיד.
לפי פסק הדין החדש, מתווה הבחירה של הממשלה לוקה בשיקולים זרים ובחוסר סבירות. השופט נעם סולברג, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, מתח ביקורת בדעת מיעוט על השופט עמית, וציין כי הפסיקה מנוגדת להוראות החוק והופכת פסיקה קודמת ללא הצדקה.
השופטים האקטיביסטים, נשיא בית המשפט העליון עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, ביטלו את החלטות הממשלה, וקבעו כי הן נגועות בשיקולים זרים ובחוסר סבירות. השופט השמרן סולברג נותר כאמור בדעת מיעוט לדחיית העתירות.
"השירות הציבורי מחדד את הצורך בבחירת האדם המתאים ביותר לתפקיד הנציב", כתב השופט עמית בפסק הדין. "קשה לראות כיצד תכלית זו מושגת באמצעות הליך מינוי שאינו תחרותי, ואשר נסמך כולו על המלצת ראש הממשלה על מועמד ספציפי שהקריטריונים לבחירתו לא הוגדרו וממילא לא פורסמו". השופט עמית הוסיף כי אף שאין חולק על סמכות הממשלה למנות נציב, הרי ש"טענה בדבר הצורך ליתן לממשלה שיקול דעת מוחלט (או כמעט מוחלט) בעת מינוי הנציב, אך ורק על סמך רצונה לקדם באמצעותו 'מדיניות' עלומה שעל טיבה לא הובא כל פירוט – היא טענה שמעוררת לכל הפחות אי-נוחות".
השופט עמית הסביר כי חל שינוי מאז שנת 2022, ומתח ביקורת חריפה על הממשלה הנוכחית: "על השחיקה והדריסה העקבית של נורמות ציבוריוֹת-מנהליוֹת-ממלכתיוֹת, שהיו מושכלות יסוד מאז קום המדינה, ניתן ללמוד מהליכים שנדונו בבית משפט זה בשנים האחרונות בסוגיות שעד לאחרונה ניתן היה 'להניח כי במשטר דמוקרטי תקין פשוט לא יקרו'".
בלי נציב המדינה נותרה משותקת
בתחילת אפריל קבע בג"ץ כי עו"ד רואי כחלון, שהיה אז ממלא המקום, לא יוכל להמשיך בתפקידו מעבר לשלושה חודשים - התקופה שנקצבה לו בינואר בהחלטת ביניים. אף שלא מונה אז מחליף קבוע, ולמרות שנתניהו ביקש להאריך את כהונתו בשל נסיבות חריגות, השופטים סירבו לבחון פתרון ביניים. המשמעות - שירות המדינה נותר ללא נציב כלל.
ההשלכות לכך ניכרו, והשאירו חלל מסוכן - ללא נציב, לא היה מי שינהל את ועדות המינויים והמשמעת, יאשר חריגות או יכריע בהשגות על מכרזים. "שירות מדינה בלי נציב זה כמו צה"ל בלי רמטכ"ל", אמר גורם בכיר. הפיקוח נשמט, העובדים נותרו בלי כתובת, והמערכת כולה נכנסה להקפאה תפקודית. בפועל נוצר ואקום שאפשר חוסר אחריות, היעדר פיקוח והמשך שחיקה של אמון הציבור במערכת.
