השיטפון הבלתי נתפס של הפרשיות והפרטים הנורים עלינו מכל עבר בקצב אש, גורם לכך שרבים כבר מפסיקים לעקוב. לא פותחים טלוויזיה, אולי מאזינים לפעמים לרדיו בשעת נהיגה. זהו. לא יכולים יותר. מסתגרים ומשתבללים בפינתם, אם עדיין לא עזבו את הארץ וברחו למדינה שנדמה להם שבה יהיה להם שקט יותר.
1 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן
(צילום: Attila KISBENEDEK / AFP)
אחרים, שמנסים לעקוב בכל זאת, לא מצליחים למצוא את הידיים והרגליים. איך אפשר באמת, בתוך ים האינפורמציה, דיסאינפורמציה, הגירסאות, ואלה שסותרות, הפרשנים, ואלה שמנגד. ומעל הכל-עדיין, 59 חטופים עדיין בשבי החמאס, אלה מביניהם שחיים עדיין, שורדים בקושי, בתנאים מזוויעים, וירדו למקום נמוך יותר בסדר היום הלאומי. כי כך רוצה "המנהיג העליון", איזה כינוי נורא, כפי שקרא לו השר ניר ברקת בשידור, שחוגג את יום נישואיו עם "משענת חייו" על הדנובה, כאילו אין פה מלחמה. מה להם ולזה.
את המקום הראשון תפסה עכשיו פרשת קטאר-גייט. ובצדק. אבל גם זה מבלבל. הפרשנים באולפנים מסבירים שלפלדשטיין לא היה סיווג בטחוני. זר לא יבין זאת. כדאי לדייק ולחדד, גם למי שאינם בקיאים במים העכורים של "האקווריום" - החדרים הפנימיים של לשכת ראש הממשלה. פלדשטיין נכשל. כן, נכשל בבדיקות השב"כ לקבלת סיווג בטחוני המתיר לו להיות צמוד לנתניהו, כפי שהיה לאורך רוב המלחמה. המשמעות של זה חמורה פי כמה וכמה ממישהו ש"לא היה לו סיווג".
ולמרות שנכשל, הסתובב צמוד לראש הממשלה. מי התיר לו זאת? כיצד אפשר זאת נתניהו? האם יתכן שלא ידע? ספק גדול, וזה עוד לפני שהתברר שקיבל את משכורתו מהקטארים באמצעות לוביסט, וחבר של הלוביסט, וחבר שמביא חבר, וכולם חברים, כולם, וגם אוריך, ואיינהורן, ומי יודע מי עוד מקבלים לכאורה, כסף מהקטארים, ושם, אצל הנתניהו'ז, שהבן יקיר יאיר, הוא חברם הטוב של כל הכנופיה, וגם שידך אותם לכוורת של אבא שלו, ומעורב בכל דבר, ממש לא ידעו. שום דבר. כלום.
יש 18 ואולי פחות מנדטים של מעריצי המנהיג העליון - אלה חברי הכת. לא משנה מה הוא יעשה. כמה ילכלך באמצע מלחמה על הרמטכ"ל, על ראש השב"כ, על שר הביטחון שהוא עצמו מינה בשעתו, יואב גלנט, על גיבורי ישראל, על היוע"משית, התיזו ראשם, הייתה המלכה אומרת בסיפורי האגדה שקראנו פעם. כמה מתחשק לו להיות כזה. מטאפורית, כמובן.
אז בימינו לא ממש מתיזים ראשים, אבל הסטייל של טראמפ, של אורבן, מתאים לו. ככה הוא רוצה אותנו. כנועים. צייתנים. והוא מנהיג עליון, עושה ככל העולה על רוחו. טוב, אולי חוץ מהפגיעה מהומוסקסואלים. לא מה שחשבתם. יש לו יו"ר כנסת הומו, כנוע. צייתן. אבל, אם הכל יצליח - גם זה יגיע, אולי אצל יורשו, יריב לוין.
ויש, לפחות לפי הסקרים בחודשים האחרונים, אנשי ימין, שאינם יכולים יותר לשאת את הניתוק שלו ושל המשפחה הנהנתנית שלו. את האטימות לסבל של החטופים ומשפחותיהם, את ההשתלחות במשפחות, את האטימות וההתעלמות מתושבי העוטף, מהקיבוצים וגם מישובים שלמים בצפון שפונו ועדיין אין להם פתרונות.
לימור לבנתצילום: אוהד צויגנברגאת הפניית הגב ללוחמים שנקראים לסבב מילואים רביעי וחמישי מול הנחישות לא לגייס חרדים כי זה יפרק את הקואליציה.
זו ממשלה יהירה. אטומה. מנותקת. הם יודעים, שוועדת חקירה ממלכתית תשלח אותם הביתה. הם יודעים שבחירות עכשיו ישלחו אותם הביתה. הם יודעים שפרשת קטאר-גייט כבר מלחכת את שולי גלימתם המלכותית. הם מ פ ח ד י ם. ובצדק.
ואנחנו כאן. לא הולכים לשום מקום. נאבקים על הבית.
