ג'ייק ווד, מנכ"ל קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF) - פרויקט שאפתני וחסר תקדים שאמור לספק מזון ל-1.2 מיליון פלסטינים - הודיע הלילה (בין ראשון לשני) במפתיע על התפטרותו המיידית מהתפקיד. לטענתו, "ברור שלא ניתן ליישם את תוכנית הסיוע תוך עמידה בעקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות, הוגנות ועצמאות - עקרונות שלא אוותר עליהם".
הודעתו של ווד מגיעה בצל העיכוב בפתיחת מרכזי הסיוע בעזה בעקבות ענייני לוגיסטיקה. תחילה דווח כי חלוקת הסיוע על-ידי האמריקנים תצא לדרך ב-24 במאי, כלומר שלשום, אך בימים האחרונים תאריך היעד השתנה לאתמול - אבל גם זה לא קרה. בהצהרה מטעם מועצת המנהלים של הקרן נמסר כי למרות ההתפטרות, חלוקת המזון ברצועה תחל היום ו"תגיע ליותר ממיליון פלסטינים עד סוף השבוע".
ווד נמנע מלנקוב בשמות, אך רמז לאיומים על עצמאות הארגון ופעילות הסיוע ההומניטרי מצד ישראל – כשקרא מיד לאחר מכן לירושלים "להרחיב משמעותית את העברת הסיוע לעזה בכל האמצעים האפשריים", ולשאר הגורמים "להמשיך ולבחון דרכים חדשניות להעברת סיוע – ללא דיחוי, ללא השחתה וללא אפליה". הטענות לאיומים על עצמאות הארגון מצד ישראל באות כשברקע תחקירים בין-לאומיים, בהם זה של ה"ניו יורק טיימס" שבו נחשף כי מילואימניקים ואנשי עסקים ישראלים היו אלה שעומדים מאחורי התוכנית. קציני המילואים שהובילו את הרעיון שירתו ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים תחת פיקודו של תא"ל רומן גופמן - שלימים עלה בדרגה ומונה למזכיר הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
ווד, איש צבא לשעבר ובכיר בתחום המבצעים ההומניטריים, מונה לפני כחודשיים בלבד להובלת המאמצים של הקרן. לדבריו, הוא נענה לקריאה בעקבות משבר הרעב ברצועה. "נשבר לי הלב נוכח משבר הרעב בעזה, והרגשתי מחויב לעשות כל שביכולתי כדי להקל על הסבל", כתב בהודעת ההתפטרות.
לדבריו, כשנכנס לתפקיד הקרן הייתה "אוסף רופף של רעיונות ומושגים מצד גורמים מגוונים", והוא ביקש למסד אותה כגוף עצמאי שיפעל לצד ארגוני סיוע ותיקים בעזה. הוא טען כי גיבש תוכנית מעשית שיכולה להאכיל רעבים ולהתמודד עם חששות ביטחוניים סביב "הסטות סיוע", ולהשתלב במאמץ הבין-לאומי.
ווד סיכם ואמר כי הוא ממשיך להאמין ש"הדרך היחידה לפתרון בר-קיימא לטווח הארוך היא שחרור כל החטופים על-ידי חמאס, הפסקת הלחימה וכינון דרך לשלום, ביטחון וכבוד לכל בני האדם באזור".
בהצהרת מועצת המנהלים של הקרן נאמר כי "אנחנו מאוכזבים לגלות על התפטרותו הפתאומית של ג'ייק ווד מתפקידו כמנכ”ל הקרן. ג’ייק היה תומך נלהב בצורך לספק סיוע הומניטרי לתושבי עזה באופן בטוח, ללא עיכובים וללא הסטות מהייעוד, והוא השיג התקדמות ממשית למען הקהילה ההומניטרית כולה בזמן הקצר שבו פעל בתחום זה. העובדה שהסיוע מתחיל לטפטף חזרה לעזה היא עדות לעבודתו.
"למרבה הצער, מהרגע שבו הוכרזה הקרן, מי שמרוויחים מהמצב הקיים עסקו יותר בלהרוס את המהלך הזה מאשר לספק סיוע, מתוך פחד שמא פתרונות חדשים ויצירתיים לבעיות שקשה לפתור באמת יצליחו. אנחנו לא נרתעים. הקרן תספק גישה מעשית, מיידית ובטוחה להעברת סיוע חיוני – גישה שתבטיח את כבודם של תושבי עזה ותעמוד במלואה בעקרונות ההומניטריים של אנושיות, ניטרליות, היעדר אפליה ועצמאות. עם הזמן, אנחנו בטוחים שכולם ייווכחו בכך בעצמם".
כך זה יעבוד
שלוש נקודות חלוקה הוקמו במרחב רפיח שבדרום הרצועה, בין ציר מורג לציר פילדלפי. נקודת החלוקה הרביעית היא בין ציר נצרים למחנות המרכז, על ציר סלאח א-דין. לכל ארבע הנקודות אותם מאפיינים: מתחם החלוקה עם שתי כניסות מאותו צד, לכניסה ויציאה; כניסה אחת מהצד השני; קיר תוחם פנימי המחבר בין הכניסה והיציאה באותו הצד; וסוללות עפר התוחמות את המתחם.
השתלטות על משאיות וביזת סיוע ברצועה
תכולת חבילת סיוע הומניטרי
(צילום: מתוך טיקטוק )
נציג של משפחה עזתית יגיע למרכז החלוקה ויקבל ארגז מזון לאחר שיעבור בידוק בכניסה. החשש המרכזי הוא מתורי ענק, אבל בישראל מעריכים שמרגע שמרכזי החלוקה יחלו לפעול, תשכך הביקורת בעולם על הסיוע ההומניטרי - ביקורת שהובילה גם לעימות חסר תקדים בין הממשלה למדינות המערב. בהמשך יש כוונה להקים מרכזי חלוקה נוספים.
בארגוני הסיוע בעולם הביעו התנגדות נחרצת לתוכנית החלוקה הישראלית-אמריקנית, בטענה שהיא אינה יעילה מספיק, פוגעת בעצמאות ארגוני הסיוע הבין-לאומיים ומשמשת חלק מהפיכתם לכאורה של מזון וסיוע הומניטרי לכלים אסטרטגיים במלחמה. מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, אמר כי "כל הסיוע עד עתה שקול לטיפה בים. הצרכים גדולים והמכשולים עצומים".
שגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר, חשף בריאיון כי ישראל הייתה שותפה להקמת קרן הסיוע לעזה (GHF), זאת בשעה שבירושלים הציגו את הקרן כיוזמה אמריקנית שהונחתה מהבית הלבן כחלק מעסקת השחרור של עידן אלכסנדר. "יצרנו, יחד עם ארה"ב - בעיקר ארה"ב – חברה שמורכבת מבוגרי הכוחות המיוחדים לשעבר, שהיו מעורבים בסיוע הומניטרי של ארה"ב ברחבי העולם, לאחרונה בהאיטי, והם הקימו חברה שתפיץ את הסיוע בעזה", אמר לייטר.
בינתיים, בצל העיכובים, נמשכת החלוקה בעזה במתכונת הישנה - ואיתה הביזה והכאוס. בתיעודים ברצועה מאתמול בבוקר נראתה השתלטות על משאית סיוע וגניבת מזון.
בתוך כך, צה"ל כבר נערך - בהוראת הממשלה - להקים עוד מתחמי סיוע דומים במקומות נוספים ברצועה, שיוגדרו "מטוהרים מטרור" - כמו ברפיח הנטושה, שכוחות אוגדה 36 נמצאים בשלב האחרון של המבצע בעיר הדרומית. כמו במרכזי סיוע לפני החגים בישראל, חלוקת המזון תתנהל במתחמים - קמעונאית ולא סיטונאית. המשמעות: כל עזתי יוכל להגיע, כראש משפחה, למרכז החלוקה ולקחת ארגז מזון. זאת בניגוד לשיטה הסיטונאית הנהוגה כיום על-ידי האו"ם וארגוני הסיוע, שמתבססת על פיזור המזון לתחנות חלוקה וחנויות, דבר שהקל עד כה על חמאס לבזוז אותו.
במתחמים החדשים, ראשי המשפחה שיגיעו גם לא ייאלצו לעבור בידוק או רישום. זאת כדי לבסס אמון מול האוכלוסייה, גם אם ברור שיהיו משפחות שינסו לקחת לעצמן פעמיים ביום סיוע. ארגזי המזון פשוט יונחו על שולחנות גדולים, בדומה למבצעי חלוקה לנזקקים לפני חגים.
תכולת הארגז נקבעה בישראל בהתאם לסרגל קלורי לכל בית אב ברצועה, עם מצרכים כמו קמח, שמן, חטיפי חלבון, קופסאות שימורים, סוכר, מזון לתינוקות ואפילו פרטי מזון לאוכלוסיות מיוחדות כמו צליאקים. מרכזי החלוקה יופעלו סביב השעון, עם שרוולי המתנה בתור כדי למנוע דחיקה מסוכנת - שכבר הובילה להרוגים לפני כשנה במרכז הרצועה.
כל מתחם אמור לספק מזון לכ-300 אלף עזתים, ויופעל סביב השעון בשלוש משמרות על-ידי עובדי ארגוני סיוע - לא מהאו"ם - ועזתים מקומיים. עשרות משאיות יגיעו אל המתחמים מדי יום, והם יוקפו בסוללות אדמה גבוהות, חמושים אמריקנים - וללא כל נוכחות של חייל צה"ל, כפי שדרש הרמטכ"ל אייל זמיר. עם זאת, צה"ל יעקוב מודיעינית ומהאוויר אחר התנועה למתחמים ואחר הנעשה בהם כדי לאבטח אותם מלמעלה.
