"גורם מדיני" הדהד אמש (חמישי) תיאוריית קונספירציה, לפיה ראש השב"כ המודח רונן בר ומערכת הביטחון החזיקו מידע מוקדם על מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. "רונן בר העדיף שלא להגיע לישיבת הממשלה שעוסקת בעניינו, רק כי פחד מלתת תשובות ובעיקר מלהשיב על שאלה אחת: מדוע לאחר שידעת על מתקפת החמאס שעות רבות לפני התרחשותה, לא עשית דבר ולא התקשרת לראש הממשלה - דבר שהיה מונע את האסון?", אמר הגורם, בזמן ישיבת הממשלה שבה אושרו פיטורי בר.
לטענתו, "ממשלת ישראל, שממונה על השב״כ, איבדה כל אמון ברונן בר שממשיך להיאחז בכיסאו תוך שימוש ציני במשפחות החטופים ושימוש פוליטי פסול בתפקידו כדי לתפור חקירות סרק מופרכות. הייתה לרונן הזדמנות לפרוש בכבוד לאחר כישלונו הצורב בשבעה באוקטובר, כפי שעשה זאת הרמטכ״ל היוצא. אך אם רונן בר היה מבצע את תפקידו כפי שהוא נאחז כעת בכיסאו, לא היינו מגיעים ל-7 באוקטובר".
בשב"כ ציינו בתחקיר שלהם כי הייתה בידיהם בליל 7 באוקטובר התרעה, ברמת סמן נמוכה - שהצביעה על אפשרות לפעילות התקפית מצד חמאס. ואולם, בתחקיר נכתב כי "ההתרעה לא העידה על היקף המתקפה ומועדה".
בשב"כ ציינו כי יומיים לפני 7 באוקטובר זיהו בארגון הדלקת סימים בטלפונים ניידים של מחבלי חמאס בצפון הרצועה, והעבירו את המידע לצה"ל. "עד לבוקר 7.10 בשעה 4:30 הושמשו בהדרגה 45 סימים. לשם השוואה, וכדי להבין את הרקע שנלקח בחשבון בקבלת ההחלטות, בחג תשרי 2022 (אז, לפי אמ"ן, התברר בדיעבד שחמאס בחר להוציא את המתקפה הגדולה, אך התחרט ברגע האחרון כדי לשפר את כשירות הנוחבה) הושמשו 38 סימים, וברמדאן של 2023 הושמשו 37 סימים, ובשני מועדים אלו חמאס לא יצא למתקפה", נכתב עוד בתחקיר.
תחקיר שב"כ ציין כי כבר בשלהי 2021 הניח שב"כ לדרג המדיני הנחת עבודה שהמערכה הבאה תהיה רב-זירתית, ובהתאם לכך ערך בשעה 4:30, שעתיים לפני פרוץ המתקפה, דיון לילי עם ראשי כלל הזירות בשב"כ. "בסיכום הערכת המצב הלילית הוצפו מספר אפשרויות פעולה, וביניהן לחומרה גם הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה/חטיפה. ניתנה הנחיה למוכנות מודיעינית ומבצעית לסיכול אירוע התקפי מסוג זה. בתוך כך, גם צוות לוחמים (טקילה) שנשלח לדרום החל להיערך מול נקודות חדירה אפשריות לשטחנו, זאת כמענה אל מול אפשרות של פיגוע חדירה/חטיפה".
התחקיר שפרסם שב"כ על אודות מחדליו סביב הטבח ב-7 באוקטובר, לא הסתיר את חלקה של צמרת ארגון הביון בכישלון המודיעיני שהוביל להיעדר ההתרעה תחת כהונת בר: ממחסור בסוכנים אנושיים ברצועת עזה והסתמכויות יתר על טכנולוגיות מעקב, דרך דילול יכולות הבקרה ומנגנוני ה'איפכא מסתברא' בארגון, ועד ההסתכלות הצרה והשגויה על הסימנים המעידים שצצו ברצועה, גם על-ידי שב"כ בעצמו, בלילה שקדם לפלישה הרצחנית של חמאס.
יחד עם זאת, בשב"כ חשפו שני נדבכים קריטיים שהובילו בר וגם קודמיו לגבי המדיניות הישראלית באשר לצבא הטרור שהוקם בעזה: חמאס, לשיטת בר, לא היה מורתע בתקופה ובשנים שלפני 7 באוקטובר, וחתר כל העת למהלך התקפי גדול נגד ישראל - בניגוד לעמדת אגף המודיעין של צה"ל שאותה אימץ נתניהו כראש ממשלה. בשב"כ גם המליצו בשנים ובחודשים שקדמו למלחמה, ואף תכננו ותיקפו מחדש, מבצעים יזומים לחיסול בכירי חמאס ובהם יחיא סינוואר, אדריכל הטבח, אך המלצות אלו נדחו שוב ושוב על-ידי נתניהו.
פורסם לראשונה: 23:59, 20.03.25
