חמאס פרסם אחר הצהריים (יום שבת) סרטון ובו אות חיים נוסף מהחטוף אלקנה בוחבוט, שהוא ועוד 58 נוספים מוחזקים בגיהינום בעזה כבר 540 ימים. זהו התיעוד השני של אלקנה מהשבי, אחרי שגם ביום שני השבוע פרסם חמאס סרטון עם אות חיים ממנו, לצד החטוף יוסף חיים אוחנה. הסרטון והדברים שנאמרו בו התפרסמו באישור המשפחה. סביר להניח שלפחות חלק מהדברים הוכתבו על-ידי השובים כחלק מהטרור הפסיכולוגי של חמאס.
החטוף אלקנה בוחבוט בסרטון משבי חמאס
בסרטון הקשה לצפייה - שנערך על-ידי ארגון הטרור - נראה אלקנה זועק בבכי ומתחנן שיוציאו אותו מהשבי, כשבסוף הוא אף כורע על ברכיו ומכסה את פניו בכפות ידיו בסימן לייאוש, כשמאחוריו תמונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "בפעם השנייה, אני אסיר מספר 22. אני רוצה להגיד לך ראש הממשלה, אני ביקשתי לעשות את הסרטונים האלה. חמאס לא אמר לי לעשות את הסרטונים האלה. זו לא מלחמה פסיכולוגית. המלחמה הפסיכולוגית האמיתית שלי זה אני עם עצמי, שאני כל בוקר קם בלי הבן שלי! בלי האישה שלי! אני אומר לך זה שורט אותי, זה עושה אותי לא בסדר, אתם לא מבינים?! אני רוצה לצאת מפה! אני פונה אליכם, אל הסתדרות העובדים. נחנקתי! אני רוצה לצאת! בבקשה מכם, תעזרו לי.
"אני מתגעגע לאישה שלי, לבן שלי, לכולם, למשפחה שלי, תוציאו אותי מכאן. אני 15 שנה עובד, 15 שנה תחת המסגרת של ועד העובדים. לא ביקשתי דבר, שום דבר. אתם יודעים להגן כמו שאתם יודעים להגן על העובדים הבכירים שלכם, תדעו גם להגן עליי, להוציא אותי. עשיתם עסקה, הוצאתם חיילות, הוצאתם אנשים מבוגרים, הוצאתם צעירים, הוצאתם את כולם. מה איתנו? למה האישה שלי לבד, למה הבן שלי לא יכול להגיד אבא? למה? מה תגידו לו? ילד בן חמש עוד מעט חוגג יום הולדת. הוא לא יכול להגיד אבא, למה? בבקשה, תוציא אותי מפה, בבקשה. קשה לי, קשה לי, אני מתחנן! הסרטונים שלי, אני ביקשתי להוציא. תוציאי אותי מכאן, בבקשה. תוציאו אותי כבר", הוא זעק תוך שהוא מוחה דמעות מפניו.
"איפה הזכויות שלי? ההסתדרות, איפה הזכויות שלי? 15 שנה אני עובד תחת המסגרת שלכם. איפה הזכויות שלי? לא מגיע לי גם? כלום לא ביקשתי. אני רוצה גם. בקשה אחת, אחת, תצאו בשבילי, תצעקו את הצעקה שלי, תזעקו את הזעקה שלי, בבקשה! אני לא ביקשתי כלום. פעם אחת אני מבקש מכם הפעם, רק תוציאו אותי ותעזרו לי לצאת מפה בחיים! לא רוצה שום דבר, שום דבר. תוציאו אותי! זה מה שאני מבקש מההסתדרות, מיושב ראש הוועד, בבקשה ממך, אני לעולם לא ביקשתי כלום מאף אחד, פעם אחת אני מבקש - צאו ותעשו בשבילי. תנו לי, מגיע לי, אני גם, אני 15 שנה עובד במדינה הזאת, אני קבלן, אני עובד, תבדוק את זה, אתה יכול לבדוק את זה, בבקשה.
"אף אחד לא היה במצב שלנו, אף אחד לא במצב שאנחנו נמצאים בו. תבינו, אנחנו תחת 24 שעות של הפצצות כל יום. כל יום מפוצצים פה 24 שעות, אתם לא מבינים. עוד מספרים לנו שינסו להוציא אותנו בכוח. מי יוציא אותנו בכוח? אף אחד לא יכול להוציא אותנו בכוח. אתם לא מבינים, זה יהרוג אותנו, זה הסוף שלנו. אני פוחד למות פה כל רגע", הוסיף – ואז כרע על ברכיו: "וואי, אני בבקשה, מתחנן! תעזרו לי, תעזרו לי, מי שיכול לעזור שיעזור. בבקשה!".
גם ביום שני האחרון פרסם כאמור חמאס סרטון של אלקנה, לצד החטוף יוסף חיים אוחנה, וגם הדברים שנאמרו הוכתבו ככל הנראה, לפחות בחלקם, על-ידי השובים. "עד אתמול היה לי שם, והייתה לי זהות, והייתה לי תקווה. היום אני רק עוד מספר", אמר אלקנה בסרטון הקודם. בין היתר הוא פנה בו לשורד השבי אוהד בן עמי שעימו הוחזק ואמר: "אתה יודע כמה סבל אנחנו עוברים פה כל הזמן, אתה יודע איך זה בזמן מלחמה ואיך זה בזמן עסקה, אתה יודע, אתה יצאת לאישה שלך, לבנות שלך. אתה אמרת שכמה שבועות אחרי זה גם אני אצא לאישה שלי ולבן שלי. אני לא יצאתי עוד. תסביר להם, תסביר להם כמה קשה לי. כל יום פה קשה לי, בלי הבן שלי ובלי האישה שלי, תספר להם כמה אני סובל, אני יודע כמה זה שונה".
הסרטון הקודם מהשבי של אלקנה בוחבוט, לצד יוסף חיים אוחנה
יוסף חיים אוחנה אמר בסרטון ההוא: "אנחנו אסירים בעזה שרוצים לספר לכם על המצב שלנו. אנחנו ביקשנו והתחננו להשמיע את הקול שלנו. אז אנא מכם, תשמעו אותו. עד לפני העסקה האחרונה, עד לפני 19 בינואר, כשהמעברים היו סגורים לכל אורך המלחמה, המצב היה מאוד קשה. כמעט לא היה אוכל, ולא היה לנו מקום בטוח להיות בו, והתנאים היו קשים למחיה. והכי-הכי גרוע זה שלא ידענו אם נחיה או נמות.
"ב-18 במרץ, ממשלת ישראל החליטה לתקוף אווירית את הרצועה. מתקפה שכמעט הביאה לסוף שלנו", הוסיף אוחנה. "אני יודע שהם מספרים לכם שהם מתכוונים להחזיר אותנו הביתה, אבל שתדעו שאותה מתקפה של אתמול זה היה הרגע הקרוב ביותר לסיום שלי ושל החברים שלי. ראינו את המוות מול העיניים. וכרגע, לאחר המתקפה שהמעברים סגורים, הכול חוזר לקדמותו. האוכל עומד להיגמר, התנאים מתחילים להיות קשים ואין לנו אף מקום בטוח להיות בו. אנחנו רוצים שתדעו את זה".
אלקנה, תושב מבשרת ציון שציין החודש בשבי את יום הולדתו ה-36, נחטף ממסיבת הנובה ברעים. אלקנה היה ביום הטבח חלק מצוות ההפקה של מסיבת הנובה ובמהלך המתקפה עזר בטיפול ופינוי הפצועים. הוא ואשתו רבקה הורים לילד בן 4.
יעקב בוחבוט, אחיו של אלקנה, סיפר אחרי הסרטון הראשון שפורסם השבוע כי ניכר שאחיו במצוקה גדולה. "היה מרגש מאוד לראות אותו, אבל ברגע שההתלהבות מלראות אותו אחרי שלא ראינו ולא שמענו אותו, בשר מבשרך - פתאום שמים לב לדברים. זה לא באמת מה שאתה מכיר, זה לא האדם שאתה מכיר, לא תנועות הגוף שאתה מכיר, לא המראה, לא המימיקות. שפת הגוף שלו היא השפה, אבל הטקסט הוא לא שלו".
"הוא כן כועס, משתגע מבפנים", הוסיף האח. "הוא יודע שאין לו מה לעשות, מי שצריך לעזור לו לצאת משם זה אנחנו - אנחנו במשפחה, אנחנו החברה, אנחנו הממשלה - כולנו צריכים ביד אחת להוציא אותו משם. יש שם אדם שביום בהיר אחד נחטף. אדם שיש לו משפחה, לא רק הורים אחים וחברים, יש לו אישה וילד!".
