הם התייצבו מיד כשקראו להם, נלחמו במשך מאות ימים בחזית, השאירו את הבית והמשפחה מאחור וחלקם שילמו בחייהם - אבל מדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי) עולה כי המדינה לא דאגה מספיק לחיילי המילואים ששירתו במלחמת חרבות ברזל. "המילואימניקים התייצבו למען המדינה - המדינה חייבת להיות שם עבורם, הן בדאגה לביטחונם התעסוקתי, והן בסיוע ללימודיהם ולרווחתם", כתב המבקר מתניהו אנגלמן.
- מי הן הערים הכי "מגויסות"? - הנתונים המלאים
במהלך עשרת החודשים מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023 ועד יולי 2024 נקראו כ-318 אלף אזרחים לשירות מילואים. מבדיקת המבקר עולה כי שיעור משרתי המילואים בני 23 עד 47 בתקופה זו מקרב תושבי ישראל שאינם משתייכים לחברה הערבית היה כ-11% בלבד - כלומר אחד מכל תשעה. צוין כי זהו שיעור נמוך, המחדד את הצורך בהרחבת מעגל המשרתים בצה"ל.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על המענה למשרתי המילואים:
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור)
לפי נתוני הביטוח הלאומי כמחצית מהאזרחים שנקראו למילואים הם בני 30 ומטה, וקרוב לחמישית מהם סטודנטים, ששירתו תקופות ממושכות שלא נראו בישראל שנים רבות. התגמול ששולם לשליש ממשרתי המילואים היה שווה לתגמול המזערי - כ-311 שקל ליום בלבד (כ-9,300 שקל בחישוב חודשי). כ-30% מהמשרתים שקיבלו את התגמול המזערי הם סטודנטים. הפרופיל הדמוגרפי של משרתי המילואים מלמד כי יותר ממחציתם (כ-55%) היו רווקים, ורובם (כ-63%) ללא ילדים.
באזורי הפריפריה (נפות גולן, צפת, עכו, באר שבע, כינרת ויזרעאל) ובנפות רמלה, חדרה ויהודה ושומרון שיעור המשרתים בגילי 23 עד 47 היה 12%-28% - יותר מהשיעור הארצי, שעומד כאמור על כ-11% בלבד.
במקום הראשון נמצאת נפת גולן עם 28% ואחריה נפות עכו, צפת ויהודה ושומרון, ששיעור המשרתים בהן נע בין 15% ל-18%. השיעורים הנמוכים ביותר היו בנפת תל אביב (9.7%), נפת אשקלון (9.5%) ונפת ירושלים (7.9%).
המבקר העיר כי נוכח הצורך בהארכת שירות המילואים צפויה הכבדת העומס המוטל על כתפיה של קבוצת אוכלוסייה מצומצמת זו. על כן, שמירה על זכויותיו של איש המילואים בעבודה, כמו גם מתן תגמול הוגן על השירות, בפרט כשמדובר בפיצוי על אובדן שכר או הכנסה מעסק, או כשמדובר במי ששכרם נמוך יחסית - הם חובה מוסרית של המדינה כלפי הנושאים את נטל הביטחון על כתפיהם, וגם יש בהם צורך להבטחת המשך קיומו של מודל שירות המילואים.
עוד עולה מהדוח כי התשלומים לחיילי המילואים עלו במלחמה, אך הם צפויים לרדת בקרוב. בשנת 2023 עד פרוץ המלחמה עמד סכום התגמול המזערי היומי לפי חוק על כ-215 שקל ליום (כ-6,450 שקל ל-30 יום). בנובמבר 2023, מתוך הכרה בתרומתם המשמעותית של אנשי המילואים, והיות ששכר המינימום ליום עבודה היה גבוה יותר בכ-20% (כ-257 שקל) - תוקן חוק ביטוח לאומי ונקבע בו שלגבי מי שנקרא לשירות מילואים מ-7 באוקטובר 2023 עד סוף השנה יעלה סכום התגמול היומי לכ-300 שקל (כ-9,000 שקל ל-30 יום).
בינואר 2024 הוארך תוקף ההעלאה עד סוף אותה שנה, וסכום התגמול המזערי היומי התעדכן בהתאם לשינוי במדד המחירים לצרכן לכ-311 שקל. בינואר 2025, לאחר תום תקופת הביקורת, הוארך תוקף ההעלאה עד סוף אותה שנה. יוצא אפוא כי לפי המצב החוקי, התגמול המזערי היומי צפוי לקטון בכ-30% בתחילת 2026.
צרת התעסוקה של המילואימניקים
המבקר העלה חשש שייתכן שמעסיקים לא ירצו בעתיד לשכור מילואימניקים. מהדוח עולה כי אם תוקף התקנות בעניין שיפוי מעסיקים בגין תשלום הפרשות סוציאליות לא יוארך מעבר ל-2025, הרי שמ-2026 - או כשיסתיים שירות החירום או לא יתקיימו עוד הנסיבות המיוחדות – שוב תושת העלות הכלכלית בגין ההפרשות הסוציאליות עבור העובדים שמשרתים במילואים על מעסיקיהם.
המבקר אנגלמן העיר כי עלות זו צפויה להיות גבוהה מזו שהייתה לפני פרוץ המלחמה נוכח העלייה הצפויה במשך השירות הממוצע בשנים הבאות, והדבר יגדיל את התמריץ הכלכלי השלילי למעסיקים להעסיק משרתי מילואים.
כמו כן מצא הדוח כי נפגעה רמת הוודאות של משרתי המילואים, בני הזוג שלהם וההורים האחרים (הורות משותפת וגרושים שנאלצו לטפל בילדים לבד כשההורה השני היה במילואים) ושל המעסיקים לגבי המשך תחולת חלק מהזכויות של הראשונים בעבודה והחובות של האחרונים בנושא. אנגלמן כתב כי הפגיעה ברמת הוודאות עלולה להוות תמריץ שלילי למעסיקים לקבל לעבודה משרתי מילואים ובני זוג שלהם ולפגוע בתעסוקה שלהם.
עוד עולה מהדוח סך תגמולי המילואים ששילם ביטוח לאומי בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 עמד על 20 מיליארד שקל, לעומת כ-5.3 מיליארד ששולמו במצטבר מתחילת שנת 2020 ועד המלחמה. המבקר העיר כי לביטוח הלאומי ולצה"ל אין מנגנון בקרה משותף המאפשר מיצוי המידע שבידי כל גוף כדי להבטיח שההוצאה הציבורית בגין שירות המילואים מנוצלת באופן יעיל.
בנוסף נמצא כי לצה"ל אין מידע על השתכרות נוספת של משרתי המילואים, ולביטוח הלאומי אין מידע בדבר תקופות השירות בפועל בצה"ל. המבקר הדגיש כי הסכומים הגבוהים שהוצאו מחדדים את הצורך בהידוק הבקרה על הוצאה זו תוך שיתוף פעולה בין שני הגופים.
בסיכום הפרק נכתב כי בביקורת עלה כי קיימים פערים בהסדר הנורמטיבי לתשלום תגמול המילואים, שיש להם משמעות גדולה יותר בשירות לתקופות ממושכות, בין היתר בנוגע לסכום התגמול המזערי; לשיפוי מעסיקים על ההוצאות הסוציאליות ששילמו בגין עובדיהם; ולתשלום התגמול לעצמאים אשר הכנסתם נפגעה בתקופת השירות. לגבי חלק מהפערים בוצעו שינוי חקיקה במהלך המלחמה, אולם לפרק זמן מוגבל, ולגבי חלקם נותר ההסדר שהיה לפני המלחמה.
כך נפגעו הסטודנטים המשרתים
בדוח נוסף המתפרסם היום בדק המבקר את מענה מערכת ההשכלה הגבוהה לסטודנטים במילואים במלחמה וגם כאן נמצאו לא מעט ליקויים. בין היתר עלה כי 57% מהסטודנטים ששירתו קיבלו את התגמול המזערי של 311 שקל ליום מילואים.
בסקר שערך משרד מבקר המדינה בקרב סטודנטים משרתים נמצא כי 41% ציינו שהם אינם שבעי רצון מהסיוע שהמוסדות הציעו להם בשל היעדרותם. 45% מהמשיבים ציינו שהמענים שהוצעו להם בשנת תשפ"ד לא הצליחו לספק להם ודאות בנוגע להשלמת הלימודים.
עוד עלה מהסקר כי אין התאמה בין מרבית דרכי הסיוע האקדמי שהסטודנטים ציינו כמועילות ביותר (תגבורים ותרגולים, סיכומים כתובים של שיעורים, קורסים מרוכזים ושבוע השלמה), לבין השירותים שהוצעו להם בפועל. למשל, סטודנטים ציינו שהמוסדות מיעטו להציע תגבורים ותרגולים וסיכומים כתובים של שיעורים (31% ו-8%, בהתאמה), אף שהם היו מעוניינים בהם במידה רבה (60% ו-53%, בהתאמה).
4 צפייה בגלריה
אוניברסיטאות ומכללות ניצלו רק 124 מ-195 מיליון שקל שהוקצו להן לעזרה למילואימניקים
(צילום: שאול גולן)
בנוסף, 45% עד 72% מהסטודנטים ציינו שמידת שביעות רצונם מהמענים שנתפסו בעיניהם כמועילים ביותר - סיכומים כתובים, הקלטות של השיעורים, תרגולים ותגבורים והתאמה אישית של תכנית הלימודים - הייתה בינונית עד מועטה או כלל לא קיימת. 59% מהסטודנטים ציינו ששביעות רצונם מהקשר השוטף עם המוסדות היא בינונית עד מועטה או כלל לא קיימת.
מהדוח עולה כי בעקבות המלחמה נאלצו מאות סטודנטים משרתי מילואים לבטל את הרשמתם או להפסיק את לימודיהם לאחר שהחלו אותם. משאלון שנשלח לאוניברסיטאות והמכללות עולה כי שלושה מ-25 מוסדות לא נתנו החזר מלא של שכר הלימוד וכשליש לא החזירו דמי הרשמה לסטודנטים שביטלו את הרשמתם עקב המילואים.
מבקר המדינה העיר כי ההנחיות הנוכחיות לגבי החזר כספי בגין ביטול הרשמה או הפסקת לימודים נקבעו בדוח ועדת מלץ משנת 1996 ואומצו בהחלטת ממשלה, והן נותנות מענה למצב של ביטול הרשמה והפסקת לימודים בשגרה. צוין כי המל"ג לא קבעה הנחיות למצב הייחודי שנוצר בעקבות המלחמה, אף שקיים שוני מהותי בין סטודנט המבקש לבטל או להפסיק את לימודיו במצב רגיל לבין מי שנאלץ לעשות כן עקב שירות מילואים שהוא מבצע.
עוד נמצא בביקורת כי מוסדות הלימוד ניצלו פחות משני שלישים מהתקציב שיועד להם לצורך מתן עזרה למשרתי מילואים - 124 מיליון שקל בלבד מתקציב של 195 מיליון.
בין המוסדות השונים נמצאה שונות רבה בהשקעה הממוצעת לסטודנט משרת מילואים. באוניברסיטאות ההבדלים מגיעים ליותר מפי שניים (כ-3,800 שקל באוניברסיטה אחת לעומת כ-1,700 שקל באחרת), ובמכללות ההבדלים מגיעים עד כמעט פי ארבעה (כ-4,300 שקל מול כ-1,100 שקל).
על פי המבקר, המל"ג והוות"ת לא בחנו ולא ניתחו את דיווחי המוסדות כדי ללמוד מהם על צורכיהם, ולא הבהירו אם ההבדלים בניצול תקציבי התמיכה נובעים מסיבות כגון גודל המוסד, מספר הסטודנטים משרתי מילואים הלומדים בו ותחומי הלימוד בו, או שמא ממפערים באיכות ובהיקף של המענה שהוצע לסטודנטים.
שאלת הנשירה של מילואימניקים
לא מעט סטודנטים נשרו בשל השירות הממושך. מנתוני המל"ג מאוקטובר 2024 עולה כי בשנת התשפ"ד נשרו 1,423 משרתי מילואים שלמדו לתואר ראשון ושני (2.6% מהסטודנטים המשרתים). הנתונים שניתחה המל"ג אינם כוללים את האוניברסיטה הפתוחה בגלל מאפייניה השונים ואת אוניברסיטת בר-אילן, שלא היה לה נתונים סופיים. המל"ג ציינה כי מדובר בשיעור נשירה נמוך מזה שבקרב כלל הסטודנטים באותה השנה (5.2%), אולם יש קושי לבצע השוואה בין שתי קבוצות אלו מפני שהן אינן שוות במאפייניהן.
פרט לאיסוף נתונים אלו ופנייה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לבדיקת נתוני הנשירה, המל"ג לא אספה נתונים על סטודנטים שהקפיאו את לימודיהם או הפחיתו את מספר הקורסים שאליהם נרשמו. עלה כי אף שהמל"ג ידעה שיש שונות באופן שבו המוסדות השונים מגדירים את המונח "נשירה", ובסיווג הנתונים שהם מבצעים בהתאם להגדרה זו, היא לא פעלה לקביעת תבחינים אחידים כדי שניתן יהיה לגבש מסד עובדתי מהימן ומדויק, וגם לא ביקשה מהמוסדות לבחון את מחוללי הנשירה. המבקר ציין שבהיעדר התייחסות לסיבות הנשירה, אין אפשרות לפלח את הנתונים ולהצביע על מגמות נשירה לפי מאפיינים שונים.
בנוסף נמצא כי אף שניתן לצפות שסטודנטים רבים ימשיכו להיקרא לשירות מילואים ממושך בשנים הבאות, וחרף הצורך בגיבוש תוכנית ארוכת טווח שתתאים את המענים שיינתנו להם, המל"ג לא דנה בהקמת צוות לבחינת תיקון רוחבי וארוך טווח של כללי זכויות הסטודנט, וזאת על אף המלצת פורום החירום לעשות כן.
בסיכום הפרק כתב המבקר אנגלמן כי כעבור כמעט שנתיים של לימודים אקדמיים בצל מלחמת חרבות ברזל, על המל"ג ועל שר החינוך העומד בראשה לבצע בחינה מעמיקה של הצרכים העתידיים - הן של המוסדות והן של הסטודנטים - תוך ניתוח נתוני הביצוע בפועל של התקציב שהועבר למוסדות. זאת כדי לגבש תוכנית ארוכת טווח הנוגעת למענים שיינתנו לסטודנטים משרתי מילואים ולוודא שהמענים הניתנים להם מאפשרים את השלמת לימודיהם באופן מיטבי.
