ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אחר הצהריים (ראשון) לקדם את הצעת החוק של חבר הכנסת שמחה רוטמן שנחשפה ב-ynet, שתפקיע מנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לקבוע את הרכב השופטים בדיוני בית המשפט העליון. בהקלטות שהגיעו לידי ynet נשמע שר המשפטים יריב לוין זועם בדיון על נציגי היועמ״שית גלי בהרב-מיארה, בעקבות חוות הדעת שהגישה המשנה ליועצת המשפטית בעניין הצעת החוק. האזינו:
ההשתלחות של לוין בנציגי היועמ״שית
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לפי הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה, הרכבי השופטים בעליון ייקבעו באמצעות מחשב גם בתיקים "רגישים", שבהם עד היום נקבע ההרכב על-ידי נשיא העליון. לטענת רוטמן, הפרקטיקה הנהוגה מאפשרת לנשיאי העליון "לכוון" את תוצאות הדיונים ואת פסקי הדין.
"הצעת החוק מבקשת לקבוע שהרכב השופטים הדן בתיק מסוים בבית המשפט העליון ייקבע באופן אקראי ובלתי תלוי בגורם אנושי", מסר רוטמן. "מטרת הצעת החוק היא למנוע שליטה בתוצאת העתירה שהוגשה לבית המשפט העליון על ידי נשיא בית המשפט או גורם מטעמו עוד בטרם החל הדיון".
בחוות הדעת שהגישה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, נכתב כי הצעת החוק תחליש את מערכת המשפט. "ההצעה - על שני רכיביה - מצטרפת לשורת יוזמות חקיקה שמחלישות את מערכת המשפט ומערערות את אמון הציבור בה", נכתב בחוות הדעת. "מדובר בביטול סמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון, העומד בראש הרשות השופטת, סמכויות שהוסדרו עוד בשנת 1957, בהליך חקיקה סדור, תוך הכרה במעמדו ובתפקידו המרכזי בניהול המערכת השיפוטית".
לוין, כאמור, זעם בדיון על נציגי היועמ״שית שנכחו בו, עורכי הדין שרון אפק וגאל עזריאל. "איך שאתם מתנגדים ושומרים על סמכויות של אנשים שיש להם סמכות, תראו איך אתם כולכם מתגייסים כדי לשמור על הסמכויות של נשיא בית המשפט העליון", אמר לוין. "איפה הייתם כשלקחו לי את הסמכויות לנהל את הוועדה לבחירת שופטים? למה שם לא באתם ואמרתם שיש הסדרים שנהוגים עשרות שנים כמו שאתם אומרים כאן? ומה פתאום באים ולוקחים את הסמכות ממי שהאציל את הסמכות לאורך כל השנים ומתערבים בזה? למה לא אמרתם כלום אז? מילא לא אמרתם כלום, אמרתם הפוך, שאתם תומכים בזה. אז אני אומר, בלי להיכנס אפילו לתוך הוויכוח עצמו - לפחות תהיו קוהרנטיים. אם מותר לקחת סמכויות שעשרות שנים היו בידי שר המשפטים, אז מותר לקחת סמכויות גם מנשיא בית המשפט העליון".
עוד אמר לוין: "הבעיה היא שבאים שופטים שאין להם שום מומחיות מיוחדת ושמים את עצמם במקום השרים, במקום הממשלה, במקום הכנסת ובמקום מי שעוסקים בדברים - ומחליטים מה נראה להם סביר או לא סביר במקום אחרים, וללא שום עדיפות ושום ידע מקצועי שמאפשר להם לעשות את זה בכלל. ואני שואל, מילא סמכויות שמחייבות לשיקול דעת, בוא תלמדו אותי מה הבקרה שיש על ההחלטה של נשיא בית המשפט העליון לקבוע הרכבים?".
נציגת היועמ״שית, עו״ד עזריאל, השיבה לו: "בכל סמכות ניהולית במידת הצורך, אם מישהו רוצה לטעון כנגד הסמכות הניהולית, הוא יכול לפנות למבקר פנים, לשכת נשיא, לשכת מנהל בתי המשפט. יש המון דרכים שאפשר לפנות ולבקר ולהביע את העמדה. כשאני התייחסתי בחוות הדעת לבקרה, הבקרה הייתה שגם על מחשב אנחנו צריכים לבחון את דרך הניהול ולפקח ולבקר. וזאת הייתה ההתייחסות של בקרה״.
לוין השיב: "ואני שואל מה עם נשיא בית המשפט העליון, איזה בקרה יש עליו? הוא הרי מעל הכול, אין עליו כלום. לפי השיטה שלכם, כשהכנסת רוצה לחוקק היא לא יכולה, כשהיא רוצה להצר במידה מסוימת את הסמכויות הבלתי מוגבלות שלו לעשות כראות עיניו ללא שום בקרה - היא לא יכולה. אתם מסבירים לנו פה באריכות למה אי אפשר, ואני אומר שזה בדיוק הפוך - דווקא כשיש מישהו שאין עליו שום בקרה, שיכול לעשות ככל העולה על רוחו, אולי דווקא יש היגיון. אולי תגידו שיש מקרים חריגים, וצריך לתת להם מענה מסוים".
השר יואב בן צור מש"ס אמר בדיון: "הצעת החוק היא נכונה וראויה. בבתי המשפט חייב שהכל ייעשה על פי קביעה של מחשב ללא מגע יד אדם בשביל שלא יהיה שיקולים זרים ואישיים במינויי ההרכבים לדיונים". השר שלמה קרעי טען: "הצעת החוק ראויה. ראינו כבר את ההתנהלות האחרונה - החל מההדחה של רונן בר - הם לוקחים את הסמכות בכוח הזרוע. אנחנו מבקשים לתקן את אמון הציבור והם מתנגדים. זה יביא לריסון ולתואר המידות. זה יביא למשפט צדק, לפסיקה ליברלית. כולנו יודעים לפי ההרכב את פסק הדין".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התנגדה כאמור להצעה, ובחוות דעת שהעבירה המשנה שלה לוועדה נכתב כי היוזמה "מצטרפת לשורת יוזמות חקיקה המחלישות את מערכת המשפט ומערערת את האמון בה". לדבריה, "משקלם המצטבר של מהלכי חקיקה אלה מוביל לפגיעה קשה במנגנוני הריסון והאיזון של הכוח השלטוני ומשפיע באופן מהותי על אופיה הדמוקרטי של מדינת ישראל. מדובר במהלך חקיקה חפוז, לא מעמיק וללא עבודת מטה רצינית".
מנגד, יום ההצעה רוטמן טען כי "אנו נמצאים במציאות שבמקום בית משפט יש לנו 'בית שופטים', וכל אדם יודע לנחש את תוצאת ההליך לפי קביעת ההרכב. הדבר פוגע במראית פני הצדק ומכרסם באמון הציבור בבית המשפט. אין לכך הצדקה וקביעת הרכבים רנדומלית 'ללא מגע יד אדם' תחזק את מעמדה המקצועי של מערכת המשפט".
