בצל ההכנות לקליטת החטופים החללים ואתגר הזיהוי שיחל עם השבתם, בישראל מעריכים כי חלק מהחללים עדיין קבורים באדמה. אם חמאס לא ישתף פעולה עם תהליך ההשבה, וישראל תחשוד שהוא מסתיר את הגופות במכוון כדי לשמר אותן כקלף מיקוח, היא צפויה להטיל עליו שורה של סנקציות - בהן מניעת שיקום הרצועה, הכנסת קרוואנים, פתיחת מאפיות והכנסת ציוד אזרחי.
כוח המשימה הבינלאומי, שהקמתו נחשפה ב-ynet, ישתתף במאמצי האיתור. ישראל צפויה לספק לכוח ולנוגעים בדבר נקודות ציון מדויקות שבהן ככל הנראה קבורים החללים, ושם יבוצעו חפירות ממוקדות. באזורים אחרים ברצועה הוטלו "צווי סגירה" שימנעו את עבודות הבנייה או השיקום עד להשלמת החפירות. זאת מחשש שחטופים חללים נקברו במקום. בישראל ערוכים למהלך עם רשימה של אתרים בהם מתוכננות חפירות.
בתוך כך, סגן נשיא ארה"ב ג'יי. די. ואנס אמר בריאיון לפוקס ניוז כי הוא סבור שכלל החללים יאותרו לאחר מאמצי החיפוש והחפירות, אך הוסיף כי "את חלקם אולי לא נקבל חזרה לעולם". לדבריו, "עם קצת מאמץ נוכל לתת למשפחות איזושהי סגירת מעגל. התמקדנו בחטופים החיים, אבל אנחנו רוצים לתת למשפחות את היכולת לקבור את יקיריהן כראוי. זה חשוב להן, אבל זה עשוי לקחת קצת זמן".
בינתיים, כל משפחות החטופים והחטופה בישראל קיבלו שיחת טלפון מקצין המודיעין שלהם עם הערכה לגבי מצבם של יקיריהן. בהתאם להסכם בין ישראל וחמאס, ארגון הטרור אמור לשחרר בנוסף גם את 28 החללים החטופים, אך לפי ההערכות בישראל, רק כמחציתם יושבו מחר מאחר שלא כולם יימצאו. בתוך כך, כוח המשימה יחל את עבודתו מיד לאחר השבת החללים שיימצאו, כדי לאתר את היתר. בכוח הזה יהיו משולבים ארה"ב, מצרים, טורקיה, קטאר וישראל.
לדברי מתאם השבויים והנעדרים גל הירש, "מרגע שהחטופים החיים מגיעים למחנה רעים, הצלב האדום מבצע התאמה בכלי הרכב ונערך להשבת חללים חטופים. משם הם עתידים לאסוף ארונות של חללים חטופים בכלי הרכב שהותאמו לכך. אני לא יכול לציין את ההערכות שלי, אבל בהחלט מספר חללים חטופים צפויים להשתחרר ולעבור לידינו כבר מחר".
הירש הוסיף בהקשר זה: "הם ייקלטו על-ידי כוחותינו, ושם הארונות ייעטפו בדגל ישראל. יבוצע מעמד קרבי של הצדעה, כבוד ותפילות כפי שהוגדר וכפי שבוצע בקליטות הקודמות. במעמד הזה יהיה משמר כבוד של צה"ל, רב צבאי יישא תפילה, והארונות יועמסו על כלי רכב שכבר מוכנים למשימה. בהמשך השיירה תצא למכון לרפואה משפטית באבו כביר, שם יתבצע תהליך הזיהוי".
אחרי שהזיהוי יהיה ודאי, מנהלת השבויים והנעדרים תעביר את המידע למשפחות החללים. "נעדכן גם את בני משפחות החללים החטופים שלא זוהו, כדי שיידעו שעדיין יקירם לא הושב ארצה, ואנו ממשיכים במאמץ להשיבו", אמר הירש. "המנהלת ערוכה גם לסייע בקיומם של הלוויות לפי בקשות המשפחות".
סריקת CT - ותשובה תוך שעות עד ימים
בינתיים, משרד הבריאות ערך היום תדרוך לתקשורת בנושא היערכות המרכז הלאומי לרפואה משפטית להשבת החטופים החללים לישראל. ההיערכות כוללת עשרות מומחים מענפים שונים, בתיאום עם צה"ל, הרבנות הצבאית, המשטרה ומשרד הדתות. במרכז הלאומי לרפואה משפטית הבהירו כי המטרה היא לסיים את בדיקות הזיהוי בתוך שעות עד ימים. "יש מקרים שיכולים להסתיים בתוך שעות ספורות, אך כשמדובר במקרים מורכבים יותר - תהליך הזיהוי עשוי להימשך 8 עד 10 שעות ואף מעבר לכך", הסבירה ד"ר נורית בובליל, מנהלת אגף המעבדות במרכז.
"המרכיבים הדרמטיים שמשפיעים על כך זה מצב הדגימה, שמשקף את מצב החלל, וזה תלוי במשתנים רבים, כולל משך זמן הקבורה וסיבת המוות", הוסיפה. לדבריה, המרכז ערוך בכל האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים על מנת להגיע לזיהוי בזמן הקצר ביותר, תוך שמירה על דיוק ומהימנות. במרכז הסבירו כי קיימות שיטות שונות לזיהוי פורנזי המקובלות בעולם המערבי - בהן טביעות אצבע, התאמת שיניים, בדיקות דימות ובדיקות DNA. בדרך כלל מבצעים זיהוי לפחות בשתי שיטות מדעיות שונות כדי לוודא את התוצאה, אם כי לא תמיד הדבר מתאפשר.
"אנחנו ניצבים בפני אתגר מקצועי, אבל אנחנו ערוכים אליו", הבהיר בתדרוך ד"ר חן קוגל, מנהל המרכז הלאומי לרפואה משפטית. לדבריו, החטופים החללים יועברו ישירות למכון, ושם יחלו הצוותים בבדיקות המקיפות.
כל חלל יעבור הליך רפואי-משפטי יסודי הכולל כמה שלבים: תחילה תתבצע סריקת CT כלל-גופית מתקדמת, שמטרתה לאתר סימנים ייחודיים שיאפשרו השוואה לצילומים או למידע רפואי שנאסף לפני המוות. לאחר מכן ייערך בדיקה רפואית-משפטית מקיפה בידי רופא מומחה, שתכלול זיהוי סימנים חיצוניים כמו צלקות, קעקועים ופגיעות אופייניות, לצד איסוף נתונים שיסייעו בקביעת סיבת המוות ככל האפשר.
במקביל תבוצע בדיקה דנטלית להשוואת צילומי שיניים ורישומים רפואיים קודמים, על ידי רופאי שיניים מיחידת המתנדבים של המשטרה. בנוסף, יתבצעו בדיקות רפואיות-משפטיות ואנתרופולוגיות פורנזיות בידי מומחים, ובמידת הצורך גם בדיקות רדיולוגיות נוספות לאבחון סימנים רפואיים מיוחדים, כמו שתלים אורתופדיים, שיושוו למידע רפואי מקדים שנמסר על החללים.
