שנה וחצי בדיוק אחרי טבח 7 באוקטובר והמחדל שקדם לו, נשיא המדינה יצחק הרצוג התראיין הבוקר (שני) בוועידת האנשים של המדינה של ynet ו"ידיעות אחרונות" על כל הנושאים הבוערים שעל הפרק, רגע לפני הדיון הדרמטי בבג"ץ על פיטורי ראש השב"כ רונן בר. הרצוג קרא לממשלה לכבד כל פסיקה של בית המשפט העליון בנושא, חזר על עמדתו כי צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית - וקרא לעשות כל מה שאפשר כדי להשיב הביתה את החטופים.
הרצוג בוועידת "האנשים של המדינה"
"היום אנחנו מציינים שנה וחצי בדיוק ל-7 באוקטובר, שנה וחצי שהאחים והאחיות שלנו נמצאים עמוק-עמוק במנהרות בעזה", אמר הרצוג בפתח דבריו. "אנחנו צריכים לחשוב על החטופים כל דקה מחיינו. אנחנו צריכים לראות אותם בבית עד האחרון שבהם, את כולם, ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי להחזיר אותם".
לקראת פגישתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארה״ב דונלד טראמפ הערב בוושינגטון, אמר הרצוג: "היום בוושינגטון תהיה פגישה מכרעת, חשובה מאוד, שתעסוק גם בנושא החטופים. אני מאוד מקווה, מייחל, מתפלל וקורא לעשות כל מה שניתן בבית הלבן. לבוא עם רעיונות מקוריים חדשים, לעשות מאמץ, לעשות כל מהלך שיוכל להחזיר לנו את האחים שלנו והאחיות שלנו, מי לקבר ישראל ומי לביתו".
״אין פה דיפ-סטייט ואין פה דיקטטורה״, אמר הרצוג, בצל ההתכתשויות בין הממשלה לשב"כ ובית המשפט העליון, והמחאות שהן עוררו במדינה. "יש פה עובדי מדינה נפלאים שקמים בבוקר ועובדים קשה מאוד למען המדינה, נותנים מנפשם ומעצמם, ולא מעט פעמים חושבים לעצמם מה הם עושים שם אחרי כל הבוץ שהם חוטפים. מצד שני, אנחנו נמצאים במחלוקות עמוקות - אבל זה לא אומר שהלכה הדמוקרטיה. יש פה ויכוחים עמוקים, ויכוחים תוססים. יש פה מערכת אכיפת חוק שפועלת ומחר יהיה דיון בבית המשפט העליון - ואני סומך עליו שישמע את כל הצדדים וידון בעניין לגופו".
"אני מאוד מוטרד, ואני חושב שחילופי המהלומות הללו הם בלתי נסבלים״, המשיך הרצוג. "אני חושב שהם מסוכנים ושהם מסכנים את אזרחי ישראל ואת המדינה. אני חושב שאנחנו צריכים לנהל דיאלוג אמיתי במחלוקות מהסוג הזה. צריך לדבר עליהן ולברר אותן בצורה מכובדת ונאותה".
על השאלה כיצד ינהג אם נתניהו לא יכבד את פסיקת בג"ץ, השיב הרצוג: "אני קובע בצורה נחרצת שיש רוב דומם גדול בעם, שאני רוצה להביע את רחשי ליבו, שאומר כך - אין ולא תהיה מלחמת אזרחים. חד-משמעית צריך לציית לחוק, לפסיקות בית המשפט. אלה הם הכללים שבתוכם אנחנו נחיה וחיים וככה אני רואה את הנושא הזה.
"יש חובת ציות מוחלטת לפסיקות של בית המשפט, זה כלל יסוד. בית המשפט הוא חיוני כדי שאנחנו נתפקד כחברה דמוקרטית. רוב הציבור גם דורש את כיבוד זכויות האדם שלו. אנחנו צריכים להבין שכדי לכבד את זכויות האדם ואת הזכויות הבסיסיות של האזרחים צריך מערכת משפט חזקה ובלתי תלויה ועצמאית, וצריך לכבד אותה. הוויכוחים הולכים למקומות עמוקים יותר של אידיאולוגיה, ויכוחים שנמשכים שנים, ואני קובע בצורה מוחלטת - אפשר להגיע להבנות והסכמות רחבות, וגם אם אני אשאר האזרח היחיד במדינה שמאמין בזה - אני אמשיך להילחם על זה בכל כוחי".
לדבריו, "אנחנו חיים בעידן שבו המערכת הפוליטית מגיעה למקומות של יצרים מאוד קשים. זה מסוכן מאוד וזה רע מאוד למדינה, ואני חוזר מכאן וקורא ערב פסח, בימים הרי הגורל האלה, לחזור לאיפוק ולגלות אחריות, ולהבין שאנחנו בסופו של דבר אחים - ושהאנשים הרעים באמת נמצאים במקומות אחרים שבאים עלינו לכלותנו. עלינו לגלות אחריות קיצונית לפני שאנחנו מטיחים האשמות בגופים כאלה או אחרים שאחראים על ביטחוננו.
"אני כנשיא עוסק בכל הסוגיות הללו לעומק ומתערב בהן לא מעט, בין אם בצורה גלויה ובין אם בצורה שקטה, ואני נוכח בהרבה מאוד נושאים. נכון שיש כאלה שחושבים שאני צריך להיות מעורב יותר מכאן ומכאן ולהפך. אני בכלל מציע לכולם להסתכל על הנושא לגופו לא מפוזיציה, אם זה בעד מחנה כזה או בעד מחנה אחר. אני משוכנע מעל כל ספק שאם נאמץ את התפיסה הזאת אז גם נגלה הרבה יותר מרחב פעולה בתוך ערכי החברה הישראלית".
"בסופו של דבר, העם יגיד את עמדתו ביום הבוחר"
הרצוג התייחס לפרשת "קטאר-גייט", ואמר כי "כמובן שיש פה שאלות עמוקות מאוד שצריכות להיבדק לעומק, אבל לפני שנוכל לחוות עליהן דעה כדאי שנראה את העובדות, אז בואו נמתין לעובדות ולבירור האמת". לדבריו, "יש משטרה שאני סומך עליה ומערכת אכיפת חוק שאני סומך עליה. מדובר בנושאים שהם באמת קריטיים לביטחון ישראל ולטובת כולנו. בואו נמצה את החקירה, נגלה את העובדות, יהיו דיונים בבית המשפט וכשנראה את העובדות נבין יותר".
4 צפייה בגלריה
אוריך, פלדשטיין ואיינהורן שחשודים בפרשת "קטאר-גייט". "הנושאים בחקירה קריטיים לביטחון ישראל"
(צילום: שאול גולן, בועז ארד, Q world / Shutterstock)
הנשיא חזר על עמדתו ולפיה יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. "זה הכלי האמיתי שנמצא בדין הישראלי שמאפשר זאת, ואני גם חושב שזה יביא לרגיעה", אמר. "במסגרת המאמצים שלי, הבאתי בין היתר יוזמה והסכמה מנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שבתהליך המינוי לכשיוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ישותף גם המשנה שיושבע השבוע - השופט נועם סולברג. אני מאמין שיש עוד מספיק כלים לעבוד ברצינות על מתווה של ועדת חקירה שתוכל לתת מענה, למשל שהרכב הוועדה לא יכלול רק שלושה חברים, אלא חמישה או שבעה.
"אפשר גם לכלול דיסציפלינות שונות מגוונות יותר שלא נמצאות בתוך הקונספציה, זה הכול לגיטימי. מותר להתווכח על עומק וצורת החקירה כך שהיא באמת תשרת אותנו לדורות הבאים, ונפיק את הלקחים ונסיק את המסקנות. לבית הנשיא מגיעות המון הצעות, ואני מצפה וקורא שוב לקשב בכל מה שקשור לבירור העמוק באמצעות ועדת חקירה ממלכתית".
לסיכום אמר הרצוג: "אני לא מאבד תקווה. אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת, יש מחלוקות עמוקות בעם - אבל אני לא מוכן לאבד תקווה כי אני רואה עם מדהים ולוחמים מדהימים, וחברה מדהימה ואנשים טובים, ובסופו של דבר הם גם יגידו את עמדתם ביום הבוחר".
מחר כאמור יתקיים בבג"ץ הדיון באשר לפיטורי ראש השב"כ. בעקבות עתירות שהוגשו, קבע בג"ץ ב-25 במרץ כי הצו הארעי להקפאת ההליך "ייוותר על כנו עד למתן החלטה אחרת", בניגוד לבקשת ראש הממשלה נתניהו. עם זאת, השופטת גילה כנפי-שטייניץ דחתה את בקשת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה לאסור על נתניהו לראיין מועמדים חדשים לתפקיד ראש השב"כ.
הממשלה הגישה אתמול לבג"ץ את תגובתה לעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ - תגובה שגובשה בנפרד מזו של היועצת המשפטית לממשלה, ובה נטען בין השאר כי המשך שירותו של בר בתפקיד יהיה "פגיעה בלתי-הפיכה בביטחון המדינה". לפי תגובת הממשלה, "כפיית המשך כהונתו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית אשר אמונה על ביטחון המדינה ואזרחיה. כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי-הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה. מכאן הדחיפות בביצוע המהלך", לשון התגובה.
בינתיים, 59 חטופים עדיין בשבי חמאס, והנושא צפוי לעלות בפגישתם הצפויה הערב של ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ בוושינגטון, כאשר ההבנה בישראל היא שרובם מוחזק במנהרות מתחת לקרקע. מתוך 59 חטופים ישנם עוד חמישה חללים זרים, ו-21 או 22 מתוכם מוגדרים בחיים. היתר הם חטופים חללים ישראלים.
הבוקר נחשף ב-ynet כי בכפוף לאישור הדרג המדיני, צה"ל בדרך לחדש את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה - ללא קשר להיקף הלחימה וללא עסקת חטופים או פעימה נוספת. ישראל צפויה לאפשר את הסיוע בתוך שבועות אחדים, ובמקרים מסוימים אף לפני כן, אחרי כחמישה שבועות שבהם לא נכנסה אספקה לרצועה, בצל קריסת הפסקת האש והקפאת המו"מ לשלב ב' בעסקה לשחרור חטופים.
