בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו יש כעס רב על ממלא מקום נציב שירות המדינה פרופסור דניאל הרשקוביץ מאחר שלא מילא את הנחיית רה"מ להדיח שישה מתוך עשרה נציגי הציבור בוועדת המינויים בנציבות שירות המדינה שמונו בתקופת ממשלת בנט. ועדת המינויים אחראית על בחינת מינויי הבכירים בשירות המדינה שהממשלה מעוניינת למנות בהליך פטור ממכרז, כאשר התפקידים הבכירים ביותר הם מנכ"לי משרדי הממשלה.
הרשקוביץ נכנס לתפקיד ב-9 ביוני ועדיין כל החברים שנתניהו הורה להדיח נשארו בתפקיד. מאז ההנחיה של נתניהו – ועדת המינויים בהרכב הנוכחי שלה אישרה כבר מינויים של 2 מנכ"לים למשרדי ממשלה: מנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים יובל ג'רבי ומנכ"ל משרד התיירות מיכאל יצחקוב.
1 צפייה בגלריה
הרשקוביץ ימשיך לכהן? בסביבת נתניהו כועסים על שלא ממלא את הנחייתו
(צילום: חיים צח, לע"מ)
גורמים שמעורים בנושא אומרים, כי הסיבה לכך שהרשקוביץ לא הדיח אותם ומאפשר לנתניהו להביא במקומם נציגים אחרים היא לחץ של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה למרות שהסמכות למנות אותם היא של נתניהו.
חברי הוועדה המכהנים כיום הם: יעל אנדורן, שרית גולדשטיין, מיכל הלפרין, שרה פריש, נגה קינן, יעקב אדרי, יורם טורבוביץ', אלי כהן, אמיר לוי ויוחנן לוקר. נתניהו מעוניין להסיר את ששת החברים הבאים: לוי, פריש, הלפרין, אנדורן, אדרי וטורבוביץ'.
בקרוב יצטרך נתניהו להחליט אם להאריך להרשקוביץ את תפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה, זאת בהתחשב בכעס הרב בסביבת נתניהו על שהוא לא מיישם את ההחלטה. ב-9 בספטמבר ימלאו שלושה חודשים למילוי המקום – ונתניהו יכול להאריך לו בעוד שלושה.
הרשקוביץ מונה לאחר שהמינוי של יהודה כהן לתפקיד ממלא המקום הסתבך כשהתברר כי מתנהלת נגדו חקירה. בלשכת ראש הממשלה תהו רבות כיצד ניתן לפתור את הפלונטר שנוצר, ושמו של הרשקוביץ עלה בהתאם. הוא נתפס כנציב "נוח" שנטען לגביו כמה פעמים בעבר כי הוא "יס מן" ולא שומר סף חזק.
תפקיד נציב שירות המדינה הוא תפקיד תובעני וקשה. מדובר באחד מהתפקידים הבכירים בשירות המדינה, שני ברמת הקושי אולי רק לתפקיד הייעוץ המשפטי. הנציב נדרש לעמוד במערכת לחצים אדירה בנוגע להחלטות על מינויים, כשראש הממשלה והשרים הם אלו שמפעילים את מרב הלחצים.
כהונתו הקודמת של הרשקוביץ בשנים 2024-2018 מצד אחד הכילה התנגשויות עם כמה שרים כשהתנגד למינויים שהציעו, כולל בני הזוג נתניהו שכמה מעוזריהם הסתבכו בדין משמעתי. ומצד שני גם ניסיונות לפשרה. כך היה למשל כאשר השרה מירי רגב ביקשה למנות את משה בן זקן למנכ"ל משרד התחבורה. תחילה הרשקוביץ התנגד, ובהמשך הסכים שימונה לאחר חצי שנת ניסיון.
בנוסף, הוא גם נגרר אחרי גחמות של פוליטיקאים שטובת המדינה לא הייתה לנגד עיניהם. בעקבות משברים פוליטיים עוכבו מינויים של מנכ"לים במשרדי ממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, נציב בתי הסוהר, החשב הכללי, מנהל אגף התקציבים ומנהלי רשויות ממשלתיות.
בנובמבר 2023 פנו אליו 25 פרופסורים שהיו עמיתיו לשעבר בטכניון. "זו תקופה ארוכה אנו צופים בתדהמה ותימהון בהתנהלותך בעת אישור מינויים, שאינם עומדים בקריטריונים מקצועיים ברורים, ומהווים פגיעה בשירות הציבורי ובמדינה", כתבו. "את פרי הבאושים אנו רואים היום בתפקוד הלקוי של גורמי שירותי הציבור בתקופה הנוראה העוברת על כולנו. כגורם האחראי על המצוינות של השירות הציבורי, אתה נושא באחריות למחדל".
