"מחסור במורים - פנייה לעזרה", הייתה כותרת המייל ששלח לאחרונה אורי לס, מנהל תיכון עירוני ד' הוותיק בצפון הישן של תל אביב, לכלל הורי התלמידים. "אני פונה בבקשת סיוע. חסרים מורים בחטיבת הביניים במקצועות מתמטיקה, תנ"ך, ערבית וכישורי שפה. אם מי מכם מכיר מורה שמתעניין, אם מי מכם מבקש לעבוד אצלנו בעירוני ד', אנא פנו אליי אישית בוואטסאפ".
במציאות מתוקנת מדובר היה בפנייה חריגה, אולי אפילו מעוררת מבוכה, אבל המחסור המתמשך במורים בישראל – הן כמותית והן איכותית - מחייב צעדים קיצוניים. לס אינו המנהל היחיד שנאלץ לפרסם מודעות דרושים בין מכרים, ברשתות החברתיות, בחברות כוח אדם ובחברות העוסקות בלמידה מרחוק. חלפו הימים שבהם הפנו מפקחי חינוך שיירות של מורים למנהלים, ואלה היו צריכים רק לסנן ולבחור.
ההערכה היא שבמערכת החינוך חסרו בשנה החולפת כ-20 אלף עובדי הוראה - נתון המורכב ממורים שחסרים "פיזית", ומכאלה המועסקים בבתי הספר אך ללא הכשרה מתאימה. גורמי חינוך מעריכים שהמחסור ה"פיזי" הוא של 5,000 מורים. כך או אחרת, המצב עדיין חמור. ל-ynet נודע שמבין 6,713 המורים שביקשו לצאת לשבתון בשנה הבאה, 1,559 נענו בסירוב של משרד החינוך על רקע המחסור הקיצוני בבתי הספר ובאזורים שבהם הם עובדים. 601 בקשות עדיין בטיפול, וייתכן שהמספר יגדל.
עם היציאה לחופש הגדול הסתערו המנהלים על שוק כוח האדם בניסיון לגייס עובדים. בשיחה עם ynet אישר אורי לס את הפנייה להורים. "מדובר במשבר לאומי", הוא קובע. "אנשים לא רוצים להיות מורים וקשה למלא את התקנים. פניתי להורים כי אני פועל בכל דרך כדי לגייס מורים. יש בתי ספר עם מחסור של 10% מכוח האדם. מנהלים מדווחים על פשרות בקליטת מורים, על סגירת קבוצות לימוד ופתיחת הקבצות גדולות של עד 39 תלמידים. יש כאלה שקולטים מורים לשנה אחת רק כדי לסגור חור".
אורי לסהמצוקה לא מותירה למנהלים ברירה והם נאחזים בפתרונות יצירתיים ורחוקים מלהיות אידיאליים. ברבים מבתי הספר יש תופעות של מחנכת אחת לשתי כיתות ויותר, ביטול שיעורים, שחרור מוקדם של תלמידים, סגירת מגמות ותחלופה גבוהה של ממלאי מקום. בפברואר נחשף כאן שבמערכת החינוך ישנם 11,846 מורים המוגדרים "מוחרגים" – כלומר, ללא תעודת הוראה או הכשרה. 6,209 מהם אקדמאיים והיתר נמצאו בשלבי הכשרה להוראה. מנהלי בתי ספר העריכו אז שהנתון בפועל גבוה יותר.
ניצני המשבר החלו להופיע לפני כשני עשורים. כבר אז התריע מבקר המדינה על צפי למחסור באלפי מורים והזהיר משיעורים גבוהים של מורים ללא הכשרה המלמדים מקצועות ליבה. חרף נורות האזהרה שהבהבו מאז, ולמרות הכתובות המרובות על הקיר, סביר להניח שגם לשנות הלימודים הבאות תגיע מערכת החינוך בלי מספיק מורים.
מגמות נכחדות בתיכון
איריס דורוןיו"ר תא מנהלי בתי הספר התיכוניים בארגון המורים העל יסודי, איריס דורון, טוענת שהאתגר שבפניו עומדים בתי הספר מחריף משנה לשנה. "זה לא קושי נקודתי או זמני אלא משבר מערכתי מתמשך", היא אומרת. "כדי להתמודד איתו, מנהלים נדרשים ליצירתיות או לבחירה באופציות הפחות גרועות: לא ללמד מקצוע בשנה מסוימת, להעמיס על מורים 130%-140% משרה, לאחד קבוצות או להרחיב כיתות עד 40 תלמידים.
"מניסיוני, ומניסיונם של עמיתיי, לפעמים הפתרון האחראי ביותר הוא פשוט לא ללמד את המקצוע באותה שנה. מורה לא מתאים עלול לגרום נזק חינוכי, רגשי וארגוני לתלמידים, להורים, ובעיקר למנהל שנדרש לטפל במורכבות ובריבוי תלונות. אף לא אחת מהאפשרויות הללו אינה אידיאלית. הן שוחקות את הצוות, פוגעות באיכות ההוראה ולעיתים גם במורל, אבל אין ברירה".
לדבריה, יש מנהלים שמצאו דרך התמודדות חדשה: רכישת קורסים להוראה מרחוק באמצעות מיזם של "קמפוס בענן", המעסיק מורים איכותיים שמלמדים בשילוב טכנולוגיה מתקדמת את מיומנויות עתיד.
"יש שינוי ביחסי הכוחות בין מורים למנהלים", היא מוסיפה. "כשמגיע מורה מתאים, לעיתים נדמה שהוא מראיין אותי ולא אני אותו. אני פורסת בפניו שטיח אדום, ממתינה לתשובה, מחזרת אחריו ומתפללת שיבחר בבית הספר שלי. יש מורים שמציבים לי תנאים ואולטימטומים. למשל, 'אם לא אקבל הטבה כזאת או אחרת - לא אעבוד כאן'. זה מצב לא בריא למערכת. הוא מחייב רפורמה אמיתית בשכר, במעמד, בתנאים, ובעיקר בתחושת השליחות. עד אז אנחנו המנהלים נמשיך לאלתר".
מה המשמעות של הסירוב לבקשות מורים לצאת לשנת שבתון?
"שמשאירים במערכת מורים מתוסכלים בלי אוויר".
מנהל בית ספר בחינוך הממלכתי-דתי סיפר השבוע שבכיתה אחת התחלפו השנה ארבעה מחנכים: שניים התבררו כלא מתאימים, והשלישי גויס לשירות מילואים ממושך שלא אפשר לו להגיע לעבודה. "התלמידים האלה פגשו בשנה אחת ארבע דמויות שונות, בערך חודשיים וחצי לכל אחת", הוא אומר. "איזה קשר אישי ויחסי אמון יכולים להיווצר ככה?".
סמדר מורסמנהלת בית הספר נופים בתל אביב, סמדר מורס, מסכימה שמשבר המורים הוא אירוע אסטרטגי שמעמיד בסכנה את מערכת החינוך. "נוצר מצב שבבתי ספר יסודיים רבים לא לומדים - לעיתים לאורך שנים - תחומי דעת משמעותיים כגון מדעים, אנגלית ומתמטיקה. בתיכונים נכחדות מגמות שלמות. לא פעם מנהלים נאלצים לקלוט מורים שחסרים הכשרה נדרשת. במקרה הטוב הם נדרשים להתמקצע במקביל לכך שהם מלמדים בכיתות".
"רוח המנהלים איננה"
פרופ' דולי אליהו-לוי, ראש היחידה להערכה ובקרת איכות אקדמית וראש המכון לחקר מדיניות החינוך במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, טוענת שאין בית ספר בישראל שלא מושפע מהמשבר. "פשוט אין מספיק מורים", היא אומרת. "גם במסגרות שיש בהן מורים, רבים מהם מלמדים ללא הכשרה מתאימה או נשחקים עד דק. המציאות בשטח כל כך עגומה עד שיש הנהלות שנאבקות לפעמים לגייס אנשי צוות אפילו רק ליום אחד כדי לסתום חורים. ככה קשה להוביל תהליכי למידה משמעותיים.
ח"כ משה טור-פזצילום: שלו שלום"אחת הסוגיות הבוערות ביותר היא שיעורי הנשירה הגבוהים של מורות ומורים צעירים. הנתונים מצביעים על כך שרבים מהם פורשים כבר בשנים הראשונות לעבודתם. המערכת מאבדת את הדור הבא ובינתיים המורים הוותיקים קורסים תחת העומס.
"במציאות כזו, כשאין מורים שילמדו את הילדים לקרוא, לכתוב ולחשוב, אי אפשר לדבר על ישראל כאומת הסטארט-אפ. הפגיעה באיכות ההוראה מובילה לירידה בהישגי התלמידים, עומס נפשי בקרב המורים ותחושת ייאוש בקרב ההורים. זה לא סתם משבר כוח אדם. זה איום אסטרטגי על עתיד החברה הישראלית".
פסימיות מהסוג הזה עולה אפילו מהדרג הפוליטי. ח"כ משה טור פז, חבר ועדת החינוך של הכנסת, מספר: "במפגשי השטח שלי בולט דבר אחד: רוח הלחימה של המנהלים והמורים איננה. הם הפסיקו לצפות ממשרד החינוך לדברים טובים. 'רק שלא יפריעו', זה הביטוי החוזר על עצמו. מנהלת אמרה לי: 'מי שנושם ומוכן לבוא – שיבוא'".
בתגובה לכתבה ננמסר ממשרד החינוך: "המשרד עוסק בימים אלה במיפוי מסודר של הצרכים מול כלל המחוזות. בשנה שעברה, לאחר טיפול אינטנסיבי, נפתחו הלימודים עם מחסור פיזי של 500 מורים, ירידה חדה ביחס לנתוני הפתיחה שעמדו על מחסור של כ-10,000. גם השנה מופעלים מהלכים מערכתיים לצמצום הפערים, ובהם הרחבת גיוס מורות חיילות, שילוב סטודנטים להוראה כבר במהלך לימודיהם ותוכניות הסבה לאקדמאים בתחומים נדרשים כמו מתמטיקה ואנגלית".
