ראש אמ"ן אלוף שלומי בינדר, שעמד בראש חטיבת המבצעים בתחילת המלחמה, כלל לא עודכן במהלך כהונתו על תוכנית הפלישה של חמאס שכונתה "חומת יריחו", ובלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר הוא מודר עד לאמצע הלילה גם מהסימנים המעידים שהצטברו בשב"כ ובאמ"ן חמש שעות קודם לכן - כשהעדכון הראשון שקיבל היה ב-2:30.
בינדר, שתפקודו בלילה שקדם למתקפה נמצא במוקד הבחינה של הוועדה בראשות אלוף במיל' סמי תורג'מן - שבודקת את תחקירי צה"ל למחדלים - צפוי לקבל גיבוי מהרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר.
אמש (ראשון) הרמטכ"ל החליט להקפיא את הטיפול והפרסום של מסקנות הוועדה, כדי לא לזעזע את צה"ל ערב התמרון בעיר עזה - שמחייב את אחדות השורות בצמרת הצבא ואת השקט התעשייתי הנדרש למהלך שצפוי להיכנס לתוך שנת 2026. לפי כמה מקורות בצה"ל, הוועדה קבעה שישנם ליקויים בתחקיר על תפקוד חטיבת המבצעים, שאמורה להפעיל את כוחות צה"ל בשגרה ובחירום - ועל כן יש לקיימו מחדש. הכוונה היא בעיקר לתחקור החלקי והחסר שבוצע לתפקוד חטיבת המבצעים בלילה שלפני 7 באוקטובר, להיעדר חיתוכי מצב מטכ"ליים בזמן הנכון.
הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי טען שהתחקירים לא מצאו בתפקוד בינדר רבב שהצדיק את אי-קידומו, וקידם אותו לפיקוד על אגף המודיעין במקומו של אהרון חליווה שהתפטר. בינדר, שמצא אגף שבור כשקיבל את התפקיד לפני כשנה, חולל בו מאז מהפכה של ממש: תוצאותיה הראשוניות נראו במלחמה נגד איראן, במהלומות שספג חיזבאללה שבהן נערפה צמרת ארגון הטרור וחוסלה יכולת הפלישה לגליל - ובשורת פעולות בעזה, לצד שינויים תרבותיים שהוא מנסה להוביל בארגון.
בניגוד לתחקירים אחרים, כמו של התנהלות הכוחות בפיקוד הדרום ובאוגדת עזה, היתרון בחטיבת המבצעים הוא שהכול היה, ועדיין, מתועד ומוקלט: במוצב הפיקוד העליון (המצ"פה) בבור שבקריה, שנפתח תוך שניות לאחר פרוץ המלחמה, המצלמות הקליטו וצילמו הכול, וכך גם בלילה שלפני. בהיבט הזה, לא היה קשה למתחקרים לאסוף את החומרים ולהגיע למסקנות.
המידור, ותרחיש הקיצון עם "70 מחבלים"
בצבא אומרים שליל ה-7/10 תוחקר היטב גם בחטיבת המבצעים, ואחד מליקויי המאורות שנחשפו הם שגם בינדר בעצמו, כקמב"ץ של צה"ל, לא הכיר את תוכנית "חומת יריחו" של חמאס, שהתגלתה על-ידי 8200 כשנה וחצי לפני המלחמה ועובדה לידי מוצר מודיעיני בקיץ 2022. בינדר לא קיבל מידע על התוכנית בשום תחנה בדרך: לא בביקור שערך באוגדת עזה עם כניסתו לתפקיד ולא באף הערכת מצב. יתרה מכך, בפיקוד דרום תיקפו בפני בינדר כרח"ט מבצעים את תוכנית ההתגוננות במצב קיצון בעוטף, "פרש פלשת", כתרחיש קיצוני בו יהיו לכל היותר שתי חדירות פתע, מארבעה מוקדים לכל היותר ועם 70 מחבלים, מקסימום.
הכישלונות בלילה שלפני הגיעו עד למידור חטיבת המבצעים של צה"ל: למרות הסימים שנדלקו ברצועת עזה בערב שקדם למלחמה ואף יממה קודם לכן, המידע על הסימנים החשודים בעזה הגיע לבינדר רק בשעה 2:30 בלילה, בשיחת טלפון ממקבילו בשב"כ. בשיחה זו הובהר לבינדר שמזוהה תכונה כלשהי ברצועה, ושיש צורך בתצפית מהאוויר, חוזי, לשעות הבוקר. בינדר הורה בתגובה לפתוח שני מוקדי חוזי בשמי הרצועה, כלומר להזניק שני כטמ"מים לסריקה. אחד מהם אכן עלה לאוויר בשעות השחר, אך אמצעי התיעוד שלו, לא פעל. השני המריא מאוחר מדי.
התחקיר העלה גם שבינדר שוחח במהלך הלילה עם גורמי חיל הים ועדכן אותם בהתפתחויות, והכיר את שיח האלופים שהתקיים מעליו באמצע הלילה, בראשות הרמטכ"ל דאז הלוי. בהתאם לחולשת הסימנים המעידים, שאף לא הצטברו לכדי התרעה מינימלית בדרגה הנמוכה ביותר, וחוסר הבהילות ששוקפה לו מגורמי המודיעין ופיקוד הדרום, קבע בינדר לפנות בוקר הערכת מצב מטכ"לית לשעה 8:30 עם הערכת מצב מוקדמת, בראשותו, כשעה קודם לכן. בחטיבת המבצעים הבהירו למתחקרים כי לחטיבת המבצעים אין גוף מודיעיני משל עצמה, והיא ניזונה מסוכנויות המודיעין השונות ומהפיקודים המרחביים.
בצה"ל לא פסלו את האפשרות שוועדת תורג'מן תדרוש השלמות לתחקיר של חטיבת המבצעים, כמו גם לתחקירים חסרים על תפקוד חיל הים ופיקוד הדרום: "הרמטכ"ל עוד לא ראה את דוח תורג'מן והוא לא הוצג למענה לבינדר. חטיבת המבצעים הכריזה על 'נכס לאומי', כלומר הפעלת כל צה"ל למלחמה, בשעה 7:16. עדיף לחכות להצגת הממצאים וקבלת כל הנתונים". בצבא התייחסו גם לטענה לפיה בינדר לא כינס הערכת מצב מטכ"לית משותפת במהלך הלילה מלבד שיחות עדכון פרטניות שערך עם הגורמים הרלוונטיים, כולל במערך ההגנה האווירית. בצה"ל אומרים כי "גם אם הייתה מכונסת הערכת מצב שכזו, היא לא הייתה משנה את התוצאה הקשה שהתנפצה על ישראל שעות לאחר מכן".
