מבין כל תחקירי הליבה של מחדל 7 באוקטובר, זה שהיה הכי קל למתחקריו - צוות בראשות תת-אלוף במיל' רלי מרגלית - עסק בתפקוד חטיבת המבצעים, הגוף בבור שמפעיל את כוחות צה"ל בשגרה ובחירום. הסיבה לכך: מדובר במקום שמוקלט ומצולם 24/7, ולכן לא היה נדרש - כמו בתחקירים אחרים - לדלות מידע מהזיכרון של המפקדים, שהספיקו מאז אותו יום טראומטי להילחם גם בעזה או בלבנון במשך חודשים ארוכים.
תחקירי 7/10
בראש חטיבת המבצעים עמד אז אלוף שלומי בינדר, שלימים קודם להיות ראש אמ"ן במקומו של האלוף אהרון חליוה, שהתפטר עקב חלקו במחדל. ייעוד מוצב הפיקוד העליון, המצפ"ה, שנפתח תוך דקות באותו בוקר בבור החדש בקריה בתל אביב, הוא להקצות כוחות ולוודא על כך בקרה. התחקיר מצא שבאותו בוקר, שעד לשעה 06:29 היה שגרתי לחלוטין, היו באוגדת עזה 671 לוחמים שחולקו ל-14 פלוגות בארבעה גדודי בט"ש מרחביים. בצה"ל קבעו בתחקיר שהפעלת הסד"כ באותו הבוקר הייתה סבירה ביחס לכאוס שנוצר, ולכך שתרחיש פלישת הענק מעולם לא נלקח בחשבון - הגם שחלק גדול מהמפקדים והלוחמים זינקו לעוטף מהר ועל דעת עצמם.
"מרכז המבצעים של המטכ"ל לא הצליח לייצר תמונת מצב מדויקת בשעות הראשונות, וחטיבת המבצעים לא הצליחה לפרוץ את השיטה באותו הבוקר", נקבע בתחקיר. "זה היה אירוע קטסטרופלי וללא מצטיינים, בלי היזון חוזר. היה קושי לזהות את כשירות המִפקדות באוגדת עזה".
יחד עם זאת, נקבע בתחקיר גם כי "ההחלטות שהתקבלו בשעות הראשונות היו סבירות, הגם שבחלק מהערים הכוחות לא מוצו היטב. זוהה גם פער במיצוי האש של חיל האוויר בשעות הראשונות, בדגש על מטוסי הקרב. הפעלת הכוחות תאמה את זמני הכוננות - אך תהליכי הבקרה על הפעלת הכוחות לא היו מספקים".
הרמטכ"ל מתייחס לתחקירים: "כשלתי"
(צילום: דובר צה"ל )
בצה"ל מדגישים כי התחקיר על יום הלחימה עצמו נוהל ללא שיתוף פעולה משב"כ ומהמשטרה, בגלל מגבלות שונות וגם עקב החלטות מודעות - בין היתר כדי למנוע תיאומי גרסאות אם תקום ועדת חקירה ממלכתית. "ניהלנו יממת לחימה ללא מודיעין", אמרו בפיקוד הדרום בתחקיר, גם בהקשר לכך שאמ"ן לא זיהה אפילו את אלפי האיכונים ממכשירי הקשר והטלפונים של המחבלים בשטח ישראל. "גם אם היו לנו מאה מטוסי קרב באותו הבוקר, לא היה לנו מה לעשות איתם, כי לא נערכנו לתרחיש הזה. לא הייתה לנו תוכנית תקיפה אווירית אפילו ל-10% ממה שהתרחש. ביממה הראשונה תקפנו 500 פעמים בתוך הרצועה, ותא התקיפה הראשון בפיקוד נפתח רק בשעה 8:30 - כי מדובר באנשי מילואים שבאים מהבית".
השגיאות של אלוף הפיקוד
לפי תחקיר פיקוד הדרום, הכוחות על הקרקע - שהיו בנחיתות מספרית - חיסלו באותו הבוקר כ-600 מחבלים. ואולם, על אף שפקודת "פרש פלשת" שהפעיל מהר פיקוד הדרום - ומשמעותה חדירה עוינת - הייתה נכונה, היא הייתה רחוקה מאוד מתרחיש האמת שקרה בפועל. הלוחמים שהגנו בשגרה על העוטף היו תחת נוהל שגרתי של כוננות עם שחר, עם יותר כוחות בחוץ סביב הזריחה. בנוסף, 14 טנקים היו מאוישים בעוטף באותו הבוקר. מנגד, אחד מגדודי העתודה לחירום עבור אוגדת עזה היה באותה שבת בכלל באימון ברמת הגולן, והיה פער של שעות עד שהגיע להילחם בעוטף.
לפי התחקיר, מפקד פיקוד דרום האלוף ירון פינקלמן העיד כי באותו בוקר "המציא מחדש" את כוחותיו כדי להתמודד עם התרחיש שאיש לא דמיין. לשם כך, הוא קיבל את ההחלטות הבאות:
• אזרחים לפני הכול, הצפה מהירה של השטח בלוחמים חרף הסיכון, ובלי תיאומים
• חלוקת אוגדת עזה לשלוש אוגדות חדשות להשגת שליטה על הכוחות
• חסימת הגבול בהפצצות מהאוויר (באיחור)
פינקלמן גם הצביע על חמש שגיאות מרכזיות אישיות שלו:
• מתן משקל יתר לסוגיית המיידיות בלילה שקדם לפלישה, אל מול הסימנים המעידים
• היה צריך למצות מקורות נוספים לתמונת מצב על האויב ועל כוחות צה"ל
• היה נכון ליזום שיח בין-מדרגי נבון בסוגיית סגירת קו הגבול, כך שהיה ניתן לסגור אותו מהאוויר שעה וחצי קודם לכן
• לא ניתן מענה מספק לדרום עוטף עזה באותו היום
• היה צריך לתת מענה מהיר ובטוח יותר לפינוי האזרחים
בדיעבד, חרץ פינקלמן בפני מתחקריו - כמו רבים ממפקדי צה"ל - כי יש למנוע בכל מחיר התבססות וגידול של ארגוני טרור על הגבולות.
למעט מקרים בודדים, תחקיר התנהלות הכוחות באותו היום לא מצא מקרים ערכיים של אי-חתירה למגע או בריחה ממוקדי לחימה. יחד עם זאת, בצמרת צה"ל היה מי שלא ראה בעין יפה את הבחירה של מפקד החטיבה הצפונית באוגדת עזה, אלוף-משנה חיים כהן, לנהל את הלחימה בגזרתו מהחמ"ל ולא מהשטח. מנגד, כהן לא נהרג כמו חברו - מח"ט דרומית אסף חממי ז"ל - ונוכחותו בחמ"ל סייעה לו לפקד ולשלוט, יחסית, על המתרחש בגזרתו.
התוצאה, בכל מקרה, הייתה מרה: לפי נתוני צה"ל, ב-7 באוקטובר נהרגו 1,320 בני אדם, מתוכם 457 אנשי כוחות הביטחון וההצלה. 251 נחטפו לרצועה, ואלפים נוספים נפצעו בגוף ובנפש.
דקה אחר דקה
פלישת הפתע של חמאס החלה אחרי יממה של הכנות להפעלת תוכנית "חומת יריחו", שהחלה בשישי בצהריים - ומבלי שזוהתה בצה"ל ובשב"כ. במצטבר, פלשו לישראל 5,500 מחבלים שהשתתפו במסע כיבוש, הרג, אונס וחטיפה בנגב המערבי. הם חדרו דרך 114 פרצות שיצרו בגדר, דרך 59 נתיבי חדירה ובסיוע 57 רחפנים וכטב"מים, שישה מצנחי רחיפה, שבע סירות מהים ומטח כבד של 3,889 רקטות ופצמ"רים לאורך היום.
סיכומי התחקירים האחרים:
לוח הזמנים של הפקודות שנתנה חטיבת המבצעים שהפעילה את הכוחות - במקביל לטיים-ליין האירועים של תחקיר פיקוד הדרום - מלמד הרבה על ממדי הכאוס באותו היום, ועל כמה צה"ל לא היה מודע בזמן אמת להיקפם של אירועי הטבח המתחוללים בקיבוצים ובמסיבת הנובה. וכך זה נראה בשעות הראשונות לטבח - מבחינת הצבא:
6:29 עד 7:00 - 1,175 פעילי חמאס מכל רחבי רצועת עזה, רובם מגדודי הנוחבה, פלשו לעוטף עזה בגל הראשון - בחסות מטח כבד של 1,400 רקטות ופצמ"רים. היעדים הראשונים היו המוצבים הגדודיים והחטיבתיים של אוגדת עזה, מחנה ירקון של 8200 ליד אורים, תחנת המשטרה בשדרות, צמתים וצירים מרכזיים - כשהמטרה הייתה להשתלט קודם על הנגב המערבי.
6:31 - מוצב הפיקוד העליון נפתח בקריה בתל אביב. לצד זאת, מופעלות הכוננויות המטכ"ליות המיידיות של חיל האוויר, וגם צוותי הכוננות של יחידות העילית למצבי חירום.
6:35 - חיל האוויר נדרש להפעיל גם צוותי מטוסי קרב כבדים, מעבר לכוננות הרגילה שהופעלה.
6:38 - אוגדת עזה מפעילה את פקודת "פרש פלשת" שמתקבלת בבור – ובכך מופעל תרחיש הייחוס החמור ביותר לפלישת חמאס לישראל, של כ-70 מחבלים מארבעה עד שמונה מוקדים. משלב זה ועד 6:52, חטיבת המבצעים מפעילה בהדרגה את כל כוחות העתודה הקרקעיים שבכוננות ושזמינים לטובת עוטף עזה.
6:45 - דיווח ראשון על חדירה קרקעית מצפון הרצועה מגיע לבור. אלוף-משנה אפרים אבני, קצין האג"ם של פיקוד הדרום, מודיע למצפ"ה מהחמ"ל המרכזי בבאר שבע: "יש כמה פשיטות במקביל, תעיפו לנו זיק כמה שיותר מהר, יש לכם מסק"רים, תעיפו אותם".
7:00 - 15 אירועי פח"ע במקביל ולאורך הגבול ידועים לפיקוד הדרום ובמצפ"ה. מכלול התקיפה המטכ"לי נפתח כדי לנהל גיחות תקיפה גם מהבור, בנוסף לאוגדה ולפיקוד.
7:00 עד 9:00 - גל פלישה שני עם עוד כ-600 מחבלי נוחבה, שמצטרפים לפלישה הרצחנית בחסות ירי 937 רקטות ופצמ"רים, רובם לעוטף.
7:05 - רל"ש ראש אגף המבצעים מפיץ הודעת וואטסאפ פנימית לקבוצת חטיבת המבצעים, על דעת עצמו: "יש מלחמה".
7:13 - מנהל האבטחה במסיבת הנובה ברעים מדווח לצה"ל על פינוי של כ-90% מהמבלים באירוע. אלוף-משנה רועי לוי ז"ל, מפקד היחידה הרב-ממדית, נשלח לוודא את פינוים וביטחונם של אלו שנותרו, ונהרג בקרב עם מחבלים ליד הקיבוץ הסמוך.
7:14 - תקיפה ראשונה מכטב"ם של חיל האוויר, לעבר מחבלים ליד נתיב העשרה.
7:26 - אל"ם אבני מדווח מפיקוד הדרום לבור: "...הופעל במעבר ארז עם שני חטופים משם. יש לחימה בשדרות. האוגדה מבקשת להוריד כל כוח לוחם שיש לעוטף". רע"נית תעסוקה מבצעית בבור משיבה לו: "כל הסד"כ בצה"ל קיבל פקודה לחבור אליכם, תפתחו להם ציר ותכווינו לאן צריך כוחות. הפעלנו מהבה"דים, מהבא"חים".
7:28 - תא"ל שלומי בינדר מפעיל את כל כוחות צה"ל הסדירים – פקודת ההקפצה "נכס לאומי" יוצאת לדרך, במטרה להזרים כוחות רבים לנגב המערבי.
7:30 - כוחות אוגדה 80 החולשת על גבול מצרים מגיעים מדרום לסייע, בפיקוד מח"ט פארן וצוות טנקיסטיות שמונעות משתי פלוגות נוחבה לכבוש את יישובי פתחת שלום וקיבוץ כרם שלום.
7:55 - תקיפה ראשונה של מטוס קרב לעבר מנהרת התקרבות גדולה מול נתיב העשרה.
7:58 - מפקד הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף קורא להמון הפלסטיני בתקשורת העזתית: "צאו והסתערו לעבר ישראל, אין גדר בגבול". באותו רגע מבשילה ההחלטה הדרמטית שתתקבל רק בחלוף כשעה – לסגור בכל מחיר את הגבול הפרוץ, באמצעות תקיפות מהאוויר.
7:59 - ראש אגף המבצעים, האלוף עודד בסיוק, פונה לפקודיו במצפ"ה: "קשב אליי, לרשום: מצב צה"ל – חירום. עוברים למלחמה. פיקוד דרום בעדיפות, מה שסדיר תביאו להם. אל תהיו מופתעים אם זה יקרה גם פה בתל אביב". במקביל, מפעיל הבור צו 8 ראשון למאה אלף אנשי מילואים, מחשש שחיזבאללה מצטרף.
8:00 - אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן מבקש עוד ועוד כוחות שיזרמו לעוטף. בבור מחליטים: שני שלישים מכוחות הבט"ש של אוגדת איו"ש באותו הבוקר יעזבו את מוצביהם ויוזנקו לעוטף.
8:17 - בבור נפתח חמ"ל מכלול השבויים והנעדרים.
8:29 - רק 55% מאירועי הפח"ע בעוטף עזה מדווחים לבור, כך תוחקר בדיעבד. הקושי בגיבוש תמונת מצב גדל מדקה לדקה.
8:30 לערך - פיקוד הדרום מפעיל את פקודת "חרב דמוקלס" להפצצת בסיסי הפיקוד והשליטה המרכזיים של חמאס בעזה, כדי לשבש את המשך הפלישה.
8:42 - פקודה מהבור לחיל האוויר: לתקוף מטרות "עוצם", כלומר בניינים של חמאס ואת מפקדי חמאס.
9:23 - אוגדת עזה קורסת, לאחר שמחבלי הנוחבה צרים על החמ"ל המרכזי של בסיסה ליד קיבוץ רעים. רח"ט מבצעים בינדר אומר לקצין האג"ם של פיקוד דרום: "הסיפור הוא מאמץ הגנה ופיקוד ושליטה". בצה"ל מחליטים לשלוח מפקדי חטיבות ואוגדות לרחבי העוטף, כך שכל מפקד בכיר יהיה אחראי על עיר או יישוב מרכזיים שנכבשו ע"י חמאס. היעדים הראשונים: אופקים, נתיבות, צומת סילבר, שדרות ובאר שבע. מפקד אוגדה 162, תא"ל איציק כהן, מקבל הנחיה להקים קו הגנה אחורי בעוטף, ועולה חשש שגם מפקד אוגדת עזה תא"ל אבי רוזנפלד ייפול.
9:40 - הבור מעודכן על הפקודה שנתנו מפקד פיקוד דרום ומפקד חיל האוויר: סגירה אווירית של הגבול הפרוץ עם עזה, וירי מהמטוסים על מנת להרוג כל מה שזז קילומטר מהגדר לכל צד. המטרה: מניעת פלישה המונית של יותר ממאה אלף עזתים לתוך ישראל. ההפצצות מתחילות, ולא מונעות את כל הפלישה.
10:00 - בשעה זו, 61% מאירועי הפח"ע בעוטף מדווחים לבור.
10:40 - פקק של כוחות רבים מזוהה בשדרות. הכוחות הללו הגיעו לעיר בעקבות סרטון המחבלים על טנדר, שהופץ קודם לכן במהירות ברשתות. הבור מורה לכוחות להתפזר משם למוקדי לחימה אחרים.
11:15 - הבור מדווח לראשונה על נפילת מח"ט דרומית, אל"ם אסף חממי, שנהרג בקרב כארבע שעות קודם לכן ליד קיבוץ נירים - ועל מינוי מחליפו וקודמו, אלוף-משנה טל אשור.
11:27 - קצין המצפ"ה מפעיל בעצמו, באופן שנוי במחלוקת בגלל היבטי פיקוד ושליטה, כטב"ם זיק לתקיפת מחבלים באנדרטת "חץ שחור".
11:30 - 85% מאירועי הפח"ע בעוטף עזה מדווחים למצפ"ה. חוסר השליטה מתבטא אפילו בבלבול בין השמות כמו רעים (חניון, בסיס האוגדה, קיבוץ וצומת), ארז (בסיס וקיבוץ) ונחל עוז.
12:00 - שיא המתקפה על ישראל, אחרי שגל שלישי של אלפי מחבלים נוספים ניצל פרצות שטרם נחסמו מהאוויר. עד לשלב זה, כ-5,500 מחבלים כבר שטפו את דרום הארץ.
13:00 - התקפת חמאס נעצרת ברובה, וצה"ל מתחיל לייצב קו הגנה חדש בעוטף. עד 17:00 יכריזו בפיקוד הדרום: הושגה שליטה מבצעית בנגב המערבי, ניתן לנוע בצירים, כיסי ההתנגדות האחרונים של מחבלים מכותרים. אלא שגם לאחר מכן התרחשו עוד אירועים קשים, כמו בתחנת המשטרה בשדרות או בבית של פסי בבארי.
בליל מוצאי שבת, לוחמי דובדבן איתרו וחיסלו בתום מרדף את החוליה שהגיעה הכי רחוק - בין שדה תימן לבאר שבע. המחבל האחרון בשטח ישראל אותר וחוסל שלושה ימים לאחר הטבח, בין זיקים לאשקלון. אוגדה 162 הייתה הראשונה להתקפל מהעוטף, כדי להתכונן לתמרון הקרקעי שיחל שלושה שבועות לאחר מכן - לטובת כיבוש רצועת עזה.
