ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר אמש (רביעי) בפודקאסט אמריקני כי הוא "מכיר" ברצח העם הארמני, אך לא מדובר בהכרה רשמית של מדינת ישראל. נתניהו נמנע במכוון משימוש במונחים מפורשים כמו "ג'נוסייד" או "רצח עם", ובכך יצר אמירה עמומה שמעניקה לו קרדיט בינלאומי, אך בפועל אינו משנה את מדיניות החוץ של המדינה. מה המשמעות של אמירה כזו, האם זה עלול להשפיע על היחסים בין ישראל לטורקיה, ומדוע היה חשוב לנתניהו להגיד את זה דווקא עכשיו?
ד"ר אלדד בן אהרון, מומחה למדיניות החוץ של ישראל בסוגיית רצח העם הארמני וחוקר בכיר במכון לחקר השלום בפרנקפורט (PRIF), עוסק במחקריו בממשק שבין ביטחון לאומי לזיכרון קולקטיבי. הסביר כי נתניהו לא באמת הכיר ברצח העם הארמני: "הוא לא אמר במה בדיוק הוא מכיר, ולא אמר את המילים: 'אני מכיר ברצח העם הארמני של 1915'. הוא גם לא אמר את המילה 'ג'נוסייד'".
"למה לא הכרתם ברצח העם הארמני?" - "הרגע עשיתי את זה"
(צילום: PBD PODCAST)
"מי שאמר זאת היה מנחה הפודקאסט, פטריק בט-דייוויד, שדר אמריקני ממוצא ארמני-אשורי, ונתניהו השיב: 'הרגע עשיתי את זה'. אבל זו אינה נחשבת הכרה", הבהיר. "זה היה רגע מפתיע ומבלבל, משום שכולם ציפו לשמוע ניסוח ברור ועובדתי על מה בדיוק הוא מכיר - כפי שמקובל בהצעות חוק שהוגשו בכנסת, שבהן נכתב במפורש במה מכירים ובאילו עובדות היסטוריות מדובר".
בנוסף, הבהיר ד"ר בן אהרון כי אמירתו של נתניהו על כך שהכנסת הכירה ברצח העם הארמני - אינה נכונה מבחינה עובדתית: "העלאת הצעת חוק לדיון במליאה שונה בתכלית מהכרה רשמית ומהפיכתה לחוק, ונתניהו מודע לכך היטב. הכנסת לא הכירה ברצח העם הארמני במשך קרוב לשלושה עשורים, ונתניהו עצמו היה לא אחת מן המתנגדים המשמעותיים לכך. קיים סיכוי גבוה שגם בעתיד ישראל לא תכיר ברצח העם הארמני - הן בשל המלחמה בעזה והאשמות כלפיה בביצוע רצח עם, והן בשל התפיסה שהשוואה למקרה הארמני מערערת על ייחודיות השואה".
הוא הוסיף: "נתניהו בחר שלא להיכנס לטרמינולוגיה. הוא אמר רק 'איי ג'אסט דיד'. לנושא רצח העם הארמני עצמו אין עבורו חשיבות רבה, מה שהיה חשוב לו הוא להצטייר היטב בפודקאסט בעל תפוצה עולמית. זהו תחכום אופייני לנתניהו - להיראות כמי שהכיר, מבלי לומר את המילים המפורשות. בנוסף, זה היה מצב של ניצחון כפול: המנחה קיבל את מבוקשו, ונתניהו השיג את מבוקשו, משום שהקהילה הבינלאומית הבינה שהוא כביכול הכיר".
"בעולם הייתה לכך תהודה חיובית, אך בפועל לא נאמרה הצהרה דרמטית, ותמיד נותר לו הפתח לטעון שמעולם לא אמר זאת באמת. בשורה התחתונה, נתניהו יצר לעצמו רגע שיא במורשתו, וקיבל קרדיט - מבלי להתחייב", אמר.
לדברי ד"ר בן אהרון, לא מדובר באמירה מקרית של ראש הממשלה: "נתניהו ידע שישאלו אותו את השאלה. בפודקאסטים מסוג זה מקובל לשלוח שאלות מראש, ולעיתים המרואיין מבקש לשנות או לתקן. זה נכון בוודאי במקרה של נתניהו. אני סבור שהם תיאמו מראש שהמנחה ישאל ונתניהו יסתפק בתשובה הזו, כך ששני הצדדים יצאו מרוצים. זה משרת את נתניהו, על רקע המלחמה בעזה הוא מצטייר גם כמנהיג ליברלי ולא רק ניצי, ומדגים שיש בו צדדים מורכבים ואף הומניים".
משמעות מדינית? "הוא לעולם היה אומר את זה בעברית"
ד"ר אלדד בן אהרוןצילום: Thomas Weemaes / Storymax Media, Amsterdam, The Netherlandsבאשר להשפעה אפשרית על היחסים עם טורקיה או אזרבייג'ן, ד"ר בן אהרון סבור שאין לכך משמעות: "משרד החוץ הטורקי אכן פרסם מיד הודעת גינוי רשמית, אך הדבר היה צפוי - והם מיד קשרו את העניין למלחמה בעזה".
לדבריו, "אילו רצה נתניהו לפגוע בטורקים באמת, היה פועל להעברת הצהרה רשמית בכנסת, שתיצור פרובוקציה של ממש. הוא לא עשה זאת, ולא ביקש להכעיס את ארדואן. בשנות ה-80 וה-90 טורקיה הייתה רגישה מאוד לנושא, אך מאז עליית ארדואן לשלטון חשיבותו פחתה, אף שעדיין נותרה משמעותית".
כמו כן, הוא אינו סבור גם כי ההתבטאות תשפר את עמדתה של ישראל בעולם. "אין מדובר בהכרה רשמית או במדיניות, אלא באמירה בפודקאסט שנועדה לעצב את מורשתו של נתניהו בזירה הבינלאומית", הסביר. "הוא דואג למוניטין שלו ולזיכרון שיותיר אחריו. זה קשור כולו לפוליטיקה של המורשת. הוא לעולם לא היה אומר זאת בעברית, למשל בערוץ 14. הוא מתאים את תשובותיו לקהל היעד ולמראיין".
ד"ר בן אהרון חידד כי להכרה הרשמית ישנן דרכים מוסכמות וברורות: "אפשר לעשות זאת באמצעות חקיקה בכנסת הכוללת הצהרה רשמית, כתובה וחתומה, שבה מפורטות העובדות המוכרות. בהצעות חוק מסוג זה יש לרוב גם היבט פרקטי - כמו קביעת יום זיכרון שנתי או הקמת אנדרטה כיוצא באלו. לא די בהכרה רשמית, אלא יש ליצור גם מנגנון מוסדי שיטמיע את הזיכרון.
"דרך נוספת היא הצהרה רשמית של ראש הממשלה עצמו, בדומה לנשיא ביידן, שהכריז ביום הזיכרון הבינלאומי ב-24 לאפריל 2021, כי ארה"ב מכירה ברצח העם הארמני. זו גם נחשבת הכרה רשמית".
