שליחו של נשיא ארצות הברית לבני ערובה, אדם בוהלר, רצה שחמאס יסכים לשחרורו של עידן אלכסנדר - החטוף החי האחרון ברצועת עזה שמחזיק גם באזרחות אמריקנית - כדי שדונלד טראמפ יוכל להכריז על כך במהלך נאומו בקונגרס ב-4 במרץ. שני הצדדים עדיין ניהלו מו"מ כשהנשיא טראמפ הגיע לגבעת הקפיטול, ולא עמדו בלוח הזמנים. כך נחשף בוקר (יום חמישי) בעיתון "הניו יורק טיימס", בדיווח נרחב שעליו חתום גם עיתונאי ynet ו"ידיעות אחרונות" רונן ברגמן.
4 צפייה בגלריה
טראמפ פעל מול חמאס לשחרור החטופים האמריקנים. ישראל סיכלה את הפגישות?
(צילום: AP/Ariel Schalit/Ohad Zwigenberg/Carlos Osorio/רויטרס/REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa)
לפי הדיווח שמתבסס על ארבעה גורמים שבקיאים בפרטי הדיונים, בעקבות הכישלון נאלץ הנשיא להתייחס בנאומו לחטופים ברצועת עזה רק ברמיזה. ובכל זאת, השיחות החריגות נמשכו גם למחרת, מה שהעיד על רצון עז של שני הצדדים להגיע לעסקה.
ב"ניו יורק טיימס" נחשף כי בכירי ממשל טראמפ נפגשו עם בכירי חמאס במתחם סגור מוקף חומה בקטאר שלוש פעמים בחודש מרץ. הפגישות היו תפנית דרמטית במדיניות ארוכת שנים של ארה"ב, שאסרה על כל מגע עם ארגון הטרור. אלא שטראמפ הפך את שחרור החטופים לאחת ממטרותיו המרכזיות, והיה מוכן להרחיק לכת עבור השגת היעד. אלא שבסופו של דבר, לנוכח התנגדות עזה מצד ישראל, היסוס מצד חמאס ושינויי עמדות בממשל טראמפ – לא נחתם ההסכם.
השיחות החלו ב-2 במרץ, והתקיימו בנפרד מהמאמצים להאריך את הפסקת האש בין ישראל לחמאס אל מעבר לשלב הראשון שלה, שנתקעו ולא נראה היה שניתן להשיג בהם פרצת דרך. ראש הממשלה בנימין נתניהו סירב להמשיך לשלב הבא בעסקה, שתכליתו - לצד שחרור כל החטופים - גם סיום המלחמה, כל עוד חמאס לא מפורק מיכולותיו הצבאיות והממשלתיות. חמאס, מצידו, עשה סימנים של הסכמה לוותר רק על שליטתו האזרחית ברצועה - אך לא על הנשק.
הקיפאון בשיחות הותיר את האמריקנים תחת הרושם שמדובר רק בעניין של זמן עד שישראל תחדש את המתקפה בעזה, מה שיסכן את אלכסנדר ואת החזרתם לישראל של ארבעת החללים הישראלים-אמריקנים: סרן עומר נאוטרה, סמ"ר איתי חן ובני הזוג גדי חגי וג'ודי וינשטיין-חגי. לפי שני גורמים, בוהלר סבר שחמאס אולי ירצה לעשות מחווה לטראמפ, ועסקה נפרדת עשויה להניע שיחות רציניות יותר על שלב ב'.
ביום הפגישה הראשונה, אחרי ארוחת האפטאר ששוברת את הצום היומי ברמדאן, שלושה בכירי חמאס קיבלו את פניו של בוהלר ואת יועצו – בוגר טרי של בית הספר למנהל עסקים בהרווארד – בחדר אירוח שבו ציור קיר גדול של מסגד אל-אקצא בירושלים ותמונה של איסמעיל הנייה, מנהיג חמאס שחוסל על-ידי ישראל ביולי. אחרי חצות, הדוברים שוחחו על אופייה ההיסטורי של הפגישה, אכלו כנאפה ושתו מיץ תפוזים סחוט טרי. הם גם דנו בסכסוך הישראלי-פלסטיני ובמתקפת 7 באוקטובר.
בכירי חמאס שהשתתפו בשיחות - טאהר א-נונו, באסם נעים ואוסאמה חמדאן - ניסו לדבר לליבם של עמיתיהם האמריקנים. א-נונו טען שחמאס מנסה להשיג חופש לפלסטינים – ערך שלדבריו האמריקנים מקדשים. יומיים אחרי הפגישה הראשונה, פגש בוהלר בחליל אל-חיה - מנהל המו"מ הבכיר של חמאס. אל-חיה אמר שלרוב חמאס היה דורש שחרור 500 מחבלים תמורת חטוף כמו אלכסנדר, אך כמחווה של רצון טוב וכדי לחסוך זמן, יבקש רק 250 – כולל 100 שמרצים מאסרי עולם. לדבריו, הוא מאמין שארה"ב תוכל ללחוץ על ישראל לשחרר מספר כזה של אסירים.
עבור בוהלר, 250 אסירים היה מספר גבוה מדי - אך בהמשך היום הוא הסכים להציע 100 אסירי עולם עבור אלכסנדר, לצד הבטחה לשחרור של 150 נוספים במועד מאוחר יותר. אלא שההצעה הזו כלל לא הייתה מתואמת עם ישראל, שבה נותרו כ-300 מחבלים בלבד שמרצים מאסרי עולם. גורמים ישראלים אמרו שהם חיוניים לשחרור יתר החטופים - ולכן נזהרים שלא לשחרר יותר מדי מהם עבור חטוף אחד.
בוהלר, בכל מקרה, היה תחת לחץ מישראל בנוגע לשיחות. הוא קיבל שיחת טלפון זועמת מהשר רון דרמר, מקורבו של נתניהו, שהביע תסכול מכך שלא עדכן את ישראל מראש. למחרת דיווח אתר Axios שבוהלר נפגש עם חמאס – הדלפה שלדברי גורמים אמריקנים בוצעה כנראה על-ידי ישראל, כדי לחבל בשיחות.
ארה"ב נוהגת אומנם להתייעץ עם ישראל בנושאי ביטחון רגישים, אך ייתכן שבממשל טראמפ העדיפו לא לעדכן אותה בכך מאחר שידעו שסיכלה ניסיון קודם להיפגש עם חמאס. באותו מקרה, מיד לאחר השבעת טראמפ ב-20 בינואר, נסע בוהלר לדוחא בתקווה להיפגש עם בכירי ארגון הטרור השוהים שם. אלא שכאשר משרד ראש הממשלה נתניהו גילה זאת, פנו גורמים ישראלים לבכירים בבית הלבן, והפגישה בוטלה.
4 צפייה בגלריה
וויטקוף. התכונן לצאת אל דוחא לקראת השיח על שלב ב'
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein/Pool)
במהלך שיחות מרץ, היה בוהלר בקשר רציף עם סטיב וויטקוף, שליח טראמפ למזרח התיכון, לצורך תיאום עמדות ועדכונים. לפני הפגישה השלישית והאחרונה עם חמאס, ב-5 במרץ, האמריקנים כבר לא האמינו שהצעתם הישנה ריאלית; הם החליטו שההצעה המרבית תהיה 100 אסירים תמורת אלכסנדר, לצד שחרור נשים וילדים פלסטינים מהכלא הישראלי תמורת ארבע החטופים החללים האמריקנים-ישראלים וחידוש העברת הסיוע לעזה. ההצעה כללה גם תכנון לשגר את וויטקוף לדוחא, כדי ליישר קצוות, לסגור את העסקה על החטופים הישראלים-אמריקנים - ולהתחיל שיח על שלב ב'.
כשבוהלר העביר את ההצעה, אל-חיה רמז שחמאס לא יוכל להסכים לה, גם אם הוא עצמו רוצה בה. הוא אמר שלא יוכל לדון במספר נמוך מ-250 אסירים, לפי ארבעה גורמים המכירים את השיחה, והוסיף שההחלטה אינה בידיו.
הפגישות עם אל-חיה התמקדו בעסקה פוטנציאלית, אך גם בחזון של חמאס לעתידה של עזה. אל-חיה אמר לאמריקנים שחמאס פתוח להפסקת אש של חמש עד עשר שנים, שבמהלכה יניח את נשקו. בין היתר, אמר אל-חיה שחמאס רוצה בשחרורם של ראשי קרן "הולילנד" מטקסס, שנשפטו למאסר ארוך בארה"ב בתחילת שנות ה-2000 בגין העברת מיליוני דולרים לחמאס. בסיום הפגישה האחרונה, אמר בוהלר לאל-חיה שהצעתו היא סופית ותוסר מהשולחן אם חמאס לא יקבל אותה עד שימריא מדוחא. אל-חיה סירב.
שבוע לאחר מכן, פרסם חמאס הצהרה שבה הביע נכונות לעסקה לשחרור אלכסנדר והחטופים החללים האמריקנים-ישראלים. לפי שני גורמים המכירים את פרטי ההצעה, היא הייתה דומה להצעתו של בוהלר. אך זה היה מעט מדי ומאוחר מדי: בוהלר כבר לא ניהל מו"מ ישיר עם הארגון. כשוויטקוף הגיע לדוחא באמצע מרץ, הוא דרש מחמאס להסכים לשחרור מספר גבוה יותר של חטופים חיים ללא התחייבות לסיום המלחמה. ימים לאחר מכן, ישראל חידשה את המתקפה בעזה, בעוד אלכסנדר נותר בשבי.
