יוזמי מכתב המחאה של הטייסים נגד המשך המלחמה נשאו הערב (חמישי) הצהרה לתקשורת בבית ציוני אמריקה בתל אביב, ובהם אלוף במיל' נמרוד שפר.
גיא פורן, אחד מהדוברים, אמר כי המכתב "זכה להרבה סילופים וספינים וחשבנו שנכון ליישר קו. הנושא הוא לא חיל האוויר, הנושא שבגללו המכתב נכתב ובו צריך להתמקד הוא שיש כרגע 59 חטופים שהיו אמורים להיות משוחררים מזמן, ואנחנו כמו רוב עצום בעם חושב שצריך להחזיר אותם עכשיו. כל הבלגן שהמכתב הזה ייצר לחיל האוויר, שאנחנו מוקירים ואוהבים אהבת נפש, הוא מחיר כבד - אבל ראוי אם יגרום להעלאת הנושא".
יוזמי המכתב: "נתניהו הפר ברגל גסה מתווה שבו יכל להחזיר את כל החטופים"
(צילום: עידו ארז)
אל"מ במיל' אורי ערד, פדוי שבי ממלחמת יום כיפור, הוסיף כי "אנחנו עוד יומיים הולכים לשבת כולנו בליל הסדר, ובשעה שאנחנו ננסה לחגוג אז אלון אהל, תמיר נמרודי, מתן אנגרסט, מתן צנגאוקר ועוד 20 אחים שלנו ימשיכו להירקב בתוך מנהרות, בלי אוויר, מעונים ושותים מי אסלה. זה דבר מבחינתנו בלתי נסבל".
"אני הייתי שם, אבל מה שהם עוברים זה עשרות מונים יותר קשה ממני", הוסיף. "ראינו את השבים כולנו, ראינו ושמענו את הסיפורים, הם רק קצה הקרחון. אני אומר לכם שזה בלתי נסבל וזה דבר שאין להסכים איתו בשום מקרה. אנחנו חושבים שזו קריאה לא רק שלנו. מה שהחזיק אותי בשבי היה הביטחון שיחזירו אותי".
עוד אמר ערד: "אני חושב שההפקרה של 7 באוקטובר היא נוראית, אבל ההפקרה מאז היא הרבה יותר גרועה, משום שעכשיו היא נעשית בכוונת מכוון, משיקולים פוליטיים. נקודת המפנה הייתה לפנני חודשיים, כשנתניהו הפר ברגל גסה מתווה שבו יכל להחזיר את כל החטופים. בנקודת ההחלטה הזו נתניהו בחר בהישרדות האישית שלו על פני חטופים שהוא בחר להפקיר למוות, לא פחות מזה. חיכינו שנה וחצי, ואנחנו חושבים שזה די והותר. אם לא יהיה לחץ ציבורי אדיר, שום דבר לא יקרה".
אמנון ברלב, טייס קרב בדימוס ולשעבר נשיא צ'קפוינט, הוסיף כי מדובר במכתב שהוא "יוזמה עממית". לדבריו, "אלו ערכי היסוד שלנו, אלה הדברים הכי בסיסיים שמניעים אותנו. זה לא קשור להיותנו טייסים, אלא אזרחים במקום הזה".
עוד אמר ברלב כי "הקריאה איננה לפעולות מחאה שפוגעות לא בחוק ולא בשירות הצבאי. יש אוסף גדול של אנשים שמבקשים להצטרף לחתימה הזו, אז הקריאות אינן להפסיק שירות. אנחנו רוצים להצטרף לקריאה המאוד מוסרית הזו להחזיר את החטופים - זה ערך עליון שלנו. הפער בין העם להנהגה הקיימת היום הוא מאוד קיצוני".
עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן, אמרה בתגובה למכתב: "מאז ההחלטה של הממשלה לחזור להילחם, התחושה שלי כאמא של חטוף היא שאף אחד ממקבלי ההחלטות לא רואה אותנו. העדויות על תנאי השואה שהחטופים שלנו עוברים בשבי - המכות והאלימות, הרעב והמחסור במים נקיים, חוסר החמצן - אינם משפיעים על איש בדרג המדיני".
לדבריה, "בשבעה באוקטובר הייתם הראשונים לצאת להילחם ולהגן על המדינה, הנאמנות שלכם היא קודם כל למדינת ישראל ולעם שלנו - תהיו בטוחים בדרככם. אל תפחדו ממה שחברי הממשלה יגידו ואיך שהם מתבטאים, הם לא מייצגים את העם, אין להם מנדט להפקיר את החטופים בשבי החמאס. המכתב שלכם הוא אור קטן עבור מתן שלי ואני בטוחה שעבור שאר 58 החטופים והחטופות שזקוקים לכם ולמאבק בשביל להחזירם. הם זקוקים למדינה שלמה שתילחם עליהם ולא תשכח אותם".
במכתב, שליו חתומים כ-950 לוחמי צוות אוויר במילואים ובדימוס, נכתב בין היתר: "אנו, לוחמי צוות אוויר במילואים ובדימוס, דורשים את השבת החטופים הביתה ללא דיחוי, גם במחיר הפסקת הלחימה באופן מיידי. בעת הזאת המלחמה משרתת בעיקר אינטרסים פוליטיים ואישיים ולא אינטרסים ביטחוניים. המשך המלחמה אינו תורם לאף אחת ממטרותיה המוצהרות ויביא למותם של חטופים, של חיילי צה"ל ושל אזרחים חפים מפשע, ולשחיקת משרתי המילואים".
מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר החליט מוקדם יותר היום כי כל משרת מילואים פעיל החתום על המכתב "לא יוכל להמשיך בשירות", הגם שהם טוענים כי מדובר במחאה נגד הממשלה ולא נגד צה"ל. במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים כי "מדובר בקבוצת שוליים קיצונית שמנסה שוב לשבור את החברה הישראלית מבפנים. סרבנות היא סרבנות".
מהבדיקות שנערכו בצה"ל עד כה עולה כי מתוך כ-60 משרתים פעילים שחתומים על המכתב ישנו מספר בודד של כשירי טיסה, וכל היתר נמצאים בתפקידי מטה. כל יתר החתומים, שאינם נמנים עם עותם כ-60 משרתים פעילים, הם משרתים לשעבר או כאלו שאינם מוכרים לצבא. עוד עולה מהבדיקות כי יותר מ-40 משרתים פעילים משכו את חתימותיהם על המכתב טרם פרסומו.
ליאור אוחנה השתתפה בהכנת הכתבה
