הצהרתו של איל ההון אילון מאסק על הקמת מפלגה חדשה, "מפלגת אמריקה", שמטרתה לדבריו היא לשים סוף לשיטה ארוכת-השנים שבה שולטות בארה"ב שתי מפלגות גדולות בלבד, הדמוקרטית והרפובליקנית, ממשיכה להסעיר את המערכת הפוליטית בוושינגטון. בעוד מאסק הבטיח הלילה בציוץ ברשת X כי שבירת השיטה הזו "לא תהיה דבר קשה", המומחים מזכירים כי שלל ניסיונות קודמים לעשות זאת כשלו – ובמקביל הנשיא דונלד טראמפ פרסם תגובה לעגנית שבה כתב כי מאסק "ירד מהפסים".
7 צפייה בגלריה
טראמפ ומאסק. קרב הציוצים נמשך
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein, Tasos Katopodis/Getty Images)
טראמפ על המפלגה החדשה של מאסק: "שיהנה, אבל זה מגוחך"
"אני חושב שזה מגוחך להקים מפלגה שלישית", אמר אמש טראמפ לכתבים בתגובתו הראשונה להודעתו של מאסק מסוף השבוע. "זה רק יוסיף בלבול. הוא יכול להשתעשע עם זה, אבל אני חושב שזה מגוחך". שעות אחדות לאחר מכן פרסם הנשיא פוסט ארוך ברשת החברתית שלו Truth Social שבו כתב כי הוא "עצוב" לראות את מאסק "יורד לחלוטין מהפסים", והופך למה שתיאר כ"אסון" בחמשת השבועות האחרונים, מאז הפיצוץ הדרמטי והפומבי ביחסים בין השניים.
"הוא אפילו רוצה להקים מפלגה שלישית, למרות העובדה שהן מעולם לא הצליחו בארה"ב – המערכת הזו, כך נראה, לא מותאמת עבורן", כתב טראמפ. "הדבר היחיד שמפלגות שלישיות טובות בו הוא יצירת ש-י-ב-ו-ש וכ-א-ו-ס, ויש לנו מספיק מזה מהדמוקרטים השמאלנים-קיצונים, שאיבדו את הביטחון שלהם ואת השכל שלהם! הרפובליקנים, לעומת זאת, הם 'מכונה' משומנת שבדיוק אישרה את החוק הגדול ביותר מסוגו בהיסטוריה של ארצנו!".
טראמפ מתייחס בדבריו לחוק שהוא מכנה "החוק הגדול והיפה" (Big Beautiful Bill), שעמד במוקד הפיצוץ ביחסים עם מאסק: החוק מקדם שורה של רפורמות בנושאי פנים, מקיצוצי מס נרחבים ועד מימון תוכנית הגירוש ההמוני של מהגרים לא-חוקיים, ואיל ההון הביע התנגדות נחרצת אליו כיוון שיגדיל את הגריעון התקציבי של ארה"ב ביותר מ-3 טריליון דולר. מאסק כינה אותו "תועבה מבחילה", ואיים לממן קמפיינים נגד מחוקקים רפובליקנים שיצביעו בעדו – ולסייע כך בהדחתם בבחירות אמצע הכהונה לקונגרס בשנה הבאה. הלחצים הכבדים שהפעיל טראמפ מהכיוון השני הביאו לדיכוי כל התנגדות פנימית במפלגה – והחוק אושר סופית על ידי הסנאט ובית הנבחרים בשבוע שעבר.
ציוץ התגובה של מאסק לפוסט של טראמפ:
טראמפ טוען כי מאסק מתנגד לחוק רק בגלל שהוא מבטל הקלות מס שמעניק הממשל הפדרלי עבור רוכשי מכוניות חשמליות, באופן שיפגע במכירות של חברת טסלה שבראשה עומד המיליארדר, ובפוסט שלו הלילה שב והעלה את הטענה הזו. הוא כתב כי כשמאסק הביע את תמיכתו בו במרוץ לנשיאות אשתקד, הוא – טראמפ – שאל אותו אם ידע על כוונתו לבטל את מה שהוא מכנה "מנדט המכוניות החשמליות", וכי מאסק השיב לו שאין לו "שום בעיה" עם זה. "הייתי מאוד מופתע!", כתב הנשיא. ב"ניו יורק טיימס" דיווחו בהקשר זה כי בשנה שעברה מאסק אכן הביע תמיכה בביטול הסיוע הממשלתי ברכישת מכוניות חשמליות, אך בחודשים האחרונים, בצל הצניחה במכירות טסלה, שינה את דעתו.
כך או כך, מאסק טוען שזו לא הסיבה להתנגדותו לחוק התקציבי הענק של טראמפ, אלא הגדלת הגירעון התקציבי. בציוצים שפרסם הלילה בעקבות הפוסט החדש של טראמפ, מאסק לא הגיב לו ישירות, אבל כן שיתף ציוץ אחר שבו טען גולש כלשהו שהפוסט הארוך רק מעיד על כך שהנשיא "מפחד" מהמפלגה החדשה. מאסק הגיב לאותו ציוץ של הגולש עם שיר שנראה כי עוקץ במרומז את הנשיא על טענתו (שהוטלה בספק) ל"השמדה מוחלטת" של מתקני הגרעין באיראן: "פחד הורג את השכל, פחד הוא מוות איטי, שמביא להשמדה מוחלטת".
על הכוונת של מאסק: הבחירות לקונגרס
מאסק, נזכיר, הוא האיש העשיר בעולם, וביולי אשתקד הפך לאחד המנועים המרכזיים בקמפיין הבחירות של טראמפ: בעקבות ניסיון ההתנקשות הכושל בטראמפ הכריז מאסק כי הוא תומך בבחירתו שוב לנשיא, ובחודשים הבאים נדד ברחבי אמריקה והשתתף בעצרות למענו תוך שהוא מעודד את ההמונים להצביע לו. הוא תרם לקמפיין 290 מיליון דולר מכספו שלו, ובחודשים שלאחר ניצחון טראמפ סייע בעיצוב ממשלו והתמנה בעצמו לראש מחלקת ההתייעלות של הממשל (DOGE), שמטרתה לקצץ טריליוני דולרים מהתקציב הפדרלי שלדעתו מבוזבזים לריק.
7 צפייה בגלריה
היו ימים טובים יותר. מאסק עם בנו על כתפיו, לצד הנשיא בחדר הסגלגל
(צילום: Jim WATSON / AFP)
אחרי ריחוק בין השניים שהוביל לפרישתו של מאסק מראשות DOGE בסוף מאי, ובצל המחלוקת הקשה מול טראמפ על החוק התקציבי הגדול, היחסים ביניהם התפוצצו בחודש שעבר – עם קרב ציוצים מכוער, שבשיאו מאסק טען כי הוא "מטיל פצצה" בכך שהוא חושף שטראמפ הוא אחד האנשים המפורסמים המופיעים במסמכים הסודיים על פעילותו של הפדופיל ג'פרי אפשטיין. הנשיא טען מנגד שמאסק "השתגע" ואיים לפגוע בעסקיו, עם ביטול סובסידיות וחוזים ממשלתיים. אחרי תקופה קצרה של הפוגה ביניהם, שבמהלכה מאסק אף נשמע כמי שמנסה להתפייס עם טראמפ ואמר כי "הלך רחוק מדי" בציוציו, בשבוע שעבר גברה מחדש המתיחות בצל אישור החוק – ומאסק איים שאם יאושר, הוא יפעל להקים את אותה מפלגה שלישית, "מפלגת אמריקה". טראמפ מצדו איים לגרש אותו מארה"ב.
ביום שבת, יממה אחרי שטראמפ חתם על החוק, מאסק מימש את איומו והודיע בציוץ ברשת X שבבעלותו כי הוא מקים את המפלגה, בעקבות סקר שבו השתתפו 1.2 מיליון מעוקביו, ושבו 65% מהם תמכו בהקמת המפלגה. "רציתם מפלגה חדשה – ואתם תקבלו אותה!", הכריז, "בכל הנוגע לדרדור ארצנו לפשיטת הרגל ולשחיתות, אנחנו חיים במערכת חד-מפלגתית, לא בדמוקרטיה. היום, מפלגת אמריקה מוקמת על מנת להחזיר לכם את חירותכם".
מאסק מסביר איך בכוונתו ליצור "עצמאות" משלטון 2 המפלגות:
כיליד דרום אפריקה, מאסק בן ה-54, שהיגר לארה"ב והתאזרח בה, לא יוכל לרוץ לנשיאות בעצמו – אבל כלל לא אותת על כוונה שלו להתמודד לתפקיד כלשהו. הוא הבטיח שהמפלגה החדשה תהיה כוח משמעותי בבחירות האמצע לקונגרס ב-3 בנובמבר 2026, ובציוץ הלילה כתב: "גיבוי מועמד לנשיאות הוא לא דבר שלא בא בחשבון, אבל הפוקוס ב-12 החודשים הקרובים הוא על בית הנבחרים והסנאט".
כבר בשבוע שעבר אותת על כוונתו להתמקד, אם יקים מפלגה חדשה, במרוצים בודדים בלבד למושבים בסנאט ובבית הנבחרים. הוא כתב כי בשל הרוב הדחוק שיש בדרך כלל למפלגות השולטות בקונגרס, הרפובליקנים או הדמוקרטים, המשמעות של שליחת כמה נציגים בלבד לקונגרס היא שקולם יוכל להיות "הקול המכריע בהצבעות על חוקים שנויים במחלוקת, כך שניתן יהיה להבטיח שהם ישרתו את רצונו האמיתי של העם".
הרעיון הזה של מאסק, יש לציין, אינו חדש. כבר ב-2022 השתעשע בהקמת מפלגה חדשה וצייץ: "מפלגה מתונה יותר בכל הסוגיות מהרפובליקנים או הדמוקרטים תהיה אידיאלית". אולם מאז הוא עצמו הקצין בעמדותיו, ותמך נחרצות בגישתו הלוחמנית של טראמפ ובהבטחתו לעקור מהשורש כל סממן של אידיאלוגיית "woke" פרוגרסיבית. מאסק אף קידם השנה שורה של מועמדי ימין קיצוני באירופה. הוא לא הבהיר עד כה מה יכלול המצע החברתי של "מפלגת אמריקה", מעבר לקידום קיצוצים בהוצאות ממשלתיות, אבל כן הצהיר כי היא תאמץ את הגישה הרפובליקנית הדוגלת בזכותם של אמריקנים לשאת נשק כמעט ללא הגבלות.
זה לא כמו עסק: החוקים שחוסמים מפלגות קטנות
למעשה, עד כה בכלל לא ברור אם המפלגה החדשה אכן הוקמה בפועל – צעד שידרוש רישום בוועדת הבחירות הפדרלית, ולפי הרישומים האחרונים שלה הוא לא נעשה עדיין. כך או כך, אנליסטים פוליטיים בארה"ב מדגישים כי למרות שלמאסק יש משאבים כלכליים עצומים שיסייעו לו לקדם מועמדים בבחירות הקרובות, הקמת מפלגה של ממש ותחזוק שלה מהווים אתגר סבוך במיוחד, שבו יהיה צורך לנווט בין שלל כללים פיננסיים וחוקי בחירות שונים ב-50 המדינות של ארה"ב – חוקים שדורשים בחלקם חתימות של עשרות אלפי תושבים כדי לרשום מפלגה חדשה, ולעיתים קרובות מנוסחים במכוון כדי להקשות על פעילותן של מפלגות קטנות.
"זה לא כמו לנהל עסק", אמר ל-NBC פרופ' ברנרד תמס, מומחה למדעי המדינה מאוניברסיטה בג'ורג'יה. "זה צריך להיות יותר כמו תנועה חברתית עם שורשים מלמטה, שבה לאנשים יש מוטיבציה ורצון להילחם". לדבריו, גם כמויות הכסף האדירות שיש למאסק לא יאפשרו לו להתחרות במנגנונים המוסדיים המושרשים היטב של שתי המפלגות הגדולות: "כסף לא מספיק, זה לא המכשול היחיד בפני מפלגות שלישיות".
המערכת הפוליטית האמריקנית, נזכיר, נשלטת עוד מהמאה ה-19 על ידי המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. ניסיונות של מפלגות קטנות יותר כמו המפלגה הליברטריאנית להתחרות על מקום בצמרת ולהציב נשיא משלהן נכשלו, ואף שלקונגרס נבחרים מעת לעת מועמדים עצמאיים גם הם נוטים לרוב לשייך עצמם לאחת מהסיעות הגדולות במסגרת פעילותם הפרלמנטרית (כך למשל ברני סנדרס אינו חבר רשמי במפלגה הדמוקרטית, אך משתייך לסיעה שלה בסנאט ואף התמודד בעבר בפריימריז שלה לנשיאות).
מקרה חריג למדי היה בבחירות 1992, שבהן התמודד כעצמאי המיליארדר רוס פרו, מול הנשיא המכהן ג'ורג' בוש האב ומול יריבו הדמוקרטי ביל קלינטון. פרו הגיע למקום השלישי עם 19% מהקולות – ורפובליקנים רבים האשימו אז כי "גנב" קולות מבוש, באופן שתרם לניצחונו של קלינטון. גם פרו, אגב, התמודד תחת ההבטחה המרכזית של קיצוץ בגירעון התקציבי. אף שלא נבחר הוא הצליח להציב את הסוגיה הזו בראש סדר היום הלאומי, והתקציב הפדרלי אכן התאזן לזמן מה עד סוף העשור ההוא, לפני שתפח מחדש.
פרו הקים אחרי שהפסיד את "מפלגת הרפורמה", שבה היה חבר בעבר דונלד טראמפ עצמו. טראמפ אף שקל בשנת 2000 להתמודד במסגרת המפלגה ההיא לנשיאות, אבל לבסוף זנח את הרעיון בטענה שהמפלגה נשלטת בידי "קיצוני שוליים". עשרות שנים לפני כן, ב-1912, גם הנשיא לשעבר תאודור רוזוולט ניסה, אחרי שנטש את המפלגה הרפובליקנית, לחזור לבית הלבן תחת פלטפורמה של מפלגה שלישית, "המפלגה הפרוגרסיבית", אך הפסיד והואשם גם הוא בפיצול קולות שתרם לניצחונו של המועמד הדמוקרטי אז, וודרו ווילסון.
בפני מאסק, שהעיד כי הצביע לראשונה בבחירות אמריקניות כלשהן רק ב-2016 (אז תמך בהילרי קלינטון), ניצב אתגר גדול נוסף בפני הקמת מפלגה חדשה: הפופולריות שלו עצמו. לפי אתר מעקב הסקרים של נייט סילבר, התמיכה במאסק בציבור האמריקני רק צנחה אחרי שפרש מתפקידו בממשל טראמפ, וכעת 55% רואים אותו באור שלילי ורק 36.9% רואים אותו באור חיובי. גם בקרב המצביעים שמגדירים עצמם עצמאיים – קבוצת הבוחרים המרכזית שתהיה על הכוונת של המפלגה החדשה – הוא אינו פופולרי: לפי סקר מהחודש שעבר של אוניברסיטת קוויניפאק, 59% מהעצמאיים רואים אותו באור שלילי ורק 29% באור חיובי.
הצהרתו על הקמת מפלגה חדשה עומדת גם בניגוד להבטחה שהעניק רק לאחרונה למשקיעים בחברות שלו – בעיקר טסלה שספגה הפסדים אדירים מאז שהתגייס כל כולו לטובת טראמפ – לצמצם את פעילותו הפוליטית, ולתרום "הרבה פחות" למטרות פוליטיות. סקוט בסנט, שר האוצר של טראמפ, רמז לכך בריאיון אמש ל-CNN, שבו טען כי בעוד הקיצוצים שהוביל מאסק בתקופתו בממשל היו פופולריים, הוא עצמו לא היה אהוד. "אני מאמין שוועדי המנהלים (בחברות של מאסק) לא אוהבים את ההצהרה שלו ויעודדו אותו להתמקד בפיעילותו העסקית, לא הפוליטית".
מאסק הגיב הלילה לאותו ריאיון וכתב בציוץ ברשת X כי בסנט – עמו לפי הדיווחים הוא התקוטט פיזית בבית הלבן – הוא "מוקיון של סורוס" ש"אפילו לא יודע לעשות חשבון". מאסק טען כי הסקרים בשנה שעברה הראו כי היה פופולרי מאוד: "זו הסיבה שטראמפ השתמש בי כל כך הרבה".
