צה"ל בוחן את המשך שירות המילואים של לוחמים בעלי נכות רגשית משמעותית - בהם פוסט-טראומתיים. כך נודע ל-ynet. הלוחמים, שמוכרים עם יותר מ-30 אחוזי נכות על סעיף נפשי יידרשו להיפגש גם עם קב"ן, שיקבע אם הם כשירים להמשיך בשירות פעיל או שהם ייגרעו ממצבת המילואים.
ההחלטה התקבלה בצבא כבר לפני כשלושה שבועות, בתום עבודת מטה של צה"ל ומשרד הביטחון שארכה חודשים, וההליך עצמו החל בסוף השבוע שעבר. בצה"ל מתעקשים שההחלטה שהתקבלה אינה מענה בתגובה לזינוק במספר מקרי האובדנות, אלא הליך ממושך שהתעכב זמן רב לאור פרוצדורות בסנכרון הנתונים בין משרד הביטחון לצבא.
בנוגע לתהייה איך ייתכן שאינם מכירים במצבם הרפואי של הלוחמים שהם מזמנים לשירות, שכן משרד הביטחון הוא שקובע את אחוזי הנכות, מסבירים בצה"ל כי לפי פקודת מטכ"ל - מחויב משרת מילואים לעדכן ביוזמתו את הצבא על כל שינוי במצבו הרפואי, הפיזי או הנפשי. כמו כן, גם לגבי אחוזי נכות שנקבעים מטעם משרד הביטחון - אחריות הדיוות היא על המשרת. פלח האוכלוסייה של המשרתים שההליך רלוונטי לגביו הוא זה שהמידע לגבי ההכרה בנכותם לא עבר על ידם לצה"ל, ועל כן לא קיבל התייחסות בהתאם.
ההליך שנכנס לתוקף כאמור בשבוע שעבר יעבוד באופן הבא: לוחם מילואים בשירות פעיל יקבל הודעה לפייה הוא מחויב לפגוש קב"ן בתוך שלושה ימים. עבור לוחמי מילואים שאינם תחת צו 8 פעיל, ההליך יחייב את המשרת לעבור הערכה על ידי גורם מקצועי, שתיבחן בצה"ל. בשני המקרים, רשאי משרת המילואים לערער על ההחלטה שתתקבל, ואחרי בחינה נוספת בצה"ל תתקבל החלטה סופית. אף החלטה לא התקבלה בנוגע ללוחמים שקיבלו עד כה את ההודעות.
מבחינת צה"ל מדובר בצעד חשוב שנועד למנוע הידרדרות במצבו הנפשי של המשרת ובמקרה קיצון מקרי אובדנות. עם זאת, חיילים בשטח השמיעו ביקורת גם על אופן ההליך, שנעשה לטענתם בצורה לא רגישה וחסרת אחריות, וגם על כך שחלפו כבר כמעט שנתיים מאז פרוץ המלחמה וראוי היה שצעד חשוב כמו סנכרון המידע בין משרד הביטחון לצה״ל יעבוד באופן מהיר ויעיל יותר.
לוחם מילואים שמוכר כפוסט-טראומתי סיפר ל-ynet שקיבל שיחה שהודיעה על הפסקת השירות שלו - כשהיה בדרך לעזה. בצבא טוענים כי מדובר במקרה נקודתי, וכי מהלך השחרורים טרם יצא לפועל. "פתאום התקשרו אליי מהשלישות והודיעו לי שאני יוצא הביתה. בלי שום הסבר או הכנה, אפס רגישות", אמר. "שוכחים שב-7 באוקטובר קפצנו מהמיטות שלנו לשטח, ומאז את כל מה שעשינו במלחמה. מבחינתם עשינו את שלנו, עכשיו אפשר להיפטר מאיתנו".
מאז פרוץ המלחמה הוא שירת כבר יותר מ-400 ימים במילואים. "בדיעבד, אני מבין שבמצב שהגעתי אליו היו חייבים כבר לשחרר אותי", אמר. "לעולם לא הייתי מרים דגל אדום בעצמי, שאני לא מסוגל להתייצב. עם כל הכאב שבדבר - זה מה שנכון עבורי. אבל לא זו הדרך לעשות את זה, נתנו ועשינו כל כך הרבה. מישהו אחר יכל לקבל את הבשורה שקיבלתי בדרך קשה מאוד".
הוא הוסיף כי הוא חושש ממצב שבו לוחמים יסתירו את מצבם הרפואי, לאור ההבנה שזה עלול להוביל להפסקת שירותם. "יש לי חייל שזה הדבר הכי נורא שיכול לקרות לו. הוא לא מדווח ולא מטפל בעצמו, כי המילואים זה מה שמחזיק אותו כרגע", אמר. "חייבים לבחון ברגישות ובזהירות כל מקרה לגופו. כל חייל שמרים דגל אדום ואומר שהוא לא מסוגל - מסוכן להכניס אותו לרצועת עזה, עבורו, עבור הלוחמים שאיתו ועבור המשימה. זה לא משנה אם זה באמת או שהוא מחרטט לדעת המפקדים שלו, חייבים לתת על זה את הדעת".
לדעתו, ההחלטה שהתקבלה כעת קשורה באופן ישיר לזינוק במקרי האובדנות האחרונים. "פתאום צה"ל התעורר. אני מאמין שאחרי שהמלחמה תסתיים יהיה גל גדול של מקרים נוספים של התאבדויות. אנשים משתחררים הביתה – ואז הכול צף. עכשיו אנחנו על מדים, עוברים יום ביומו. אבל כשנחזור הביתה, נחזור לבתים שנהרסו, עבודות שאיבדנו, משפחות שהתפרקו. מחירים מאוד כבדים שלצערי לא רואים למעלה אצל מקבלי ההחלטות. מבחינתם מלחמה עד אין-סוף, אבל עם מי? לא נשאר כבר".
ר', לוחם מילואים נוסף ביחידה מיוחדת, קיבל הודעה שלפיה תצא החלטה במסגרתה ייגרע ממצבת המילואים. הלוחם, שמחזיק בנכות שנקבעה לאור פציעה פיזית ואבחון פוסט-טראומה, שיתף בשיחה עם ynet כי "עוד לפני שקיבלתי אחוזי נכות, הקב"ן שאיבחן אותי המליץ בעצמו שאמשיך בשירות מבצעי. זה כמו לעלות על מכונית אחרי שעושים תאונה, צריך לעשות את זה כמה שיותר מהר, להחזיר לך את הביטחון".
על התחושה שמלווה אותו מאז אותה השיחה, סיפר: "זה טירוף. חצי מהצוות שלי מתמודדים עם נכות פיזית ופוסט-טראומה, אז מה? ישלחו את כולנו הביתה? אם המטרה של הצבא היא רק להסיר אחריות ממקרי האובדנות, התוצאה תהיה ההפך המוחלט ויתחילו לצוץ מקרים של לוחמים שגרעו אותם ויפגעו בעצמם בבית. באופן הזה, צה"ל מטאטא את הבעיה האמיתית מתחת לשטיח, ומנסה להסיר אחריות במקום לפתור אותה - זה עלול להוביל רק להחמרה של הבעיה".
עם זאת, הוא מדגיש כי לדעתו ההחלטה לבצע בדיקה פרטנית מול כל לוחם שמתמודד עם קושי נפשי היא חשובה, אך המערכת צריכה לדעת לתמוך גם באלו שמעוניינים להמשיך בשירות משמעותי, שמהווה רכיב בלתי נפרד מהם. "אני מכיר כל כך הרבה פצועים ולוחמים עם אחוזי נכות גבוהים שהם לוחמים מדהימים, קריטיים למערכת", אמר. "אנשים שנתנו הכול, סיכנו את החיים שלהם, נפצעו כי היה להם חשוב לקחת חלק בלחימה. אז אם הם מציפים קושי או אתגר, פתאום הם כבר לא טובים למערכת? אז משתמשים וזורקים? זה יגמור את האנשים".
מבין עדויות נוספות שהגיעו למערכת ynet, לוחם נוסף שמשרת במערך המילואים שנים רבות סיפר כי קיבל שיחת טלפון מהשלישות, ללא כל הסבר או רקע. לוחם אחר שיתף על שיחה שהגיעה מפסיכולוג היחידה, שהודיע לו על ההחלטה שהתקבלה שככל הנראה תוביל לגריעתו ממצבת המילואים. בצה"ל טענו כי ייתכן ואלו מקרים נקודתיים חריגים, והדגישו כי ההליך אינו נעשה באופן אוטומטי, אלא בבחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו.
