אמירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על "כניסה לבידוד מדיני" היא נכון להיום כבר עובדה, אך הבידוד המדיני שעליו מדבר נתניהו אינו מסתכם רק בתחום המדיני. הוא מתפשט כאש בשדה קוצים לתחומים רבים נוספים: הכלכלה, התרבות, המדע, האקדמיה, הספורט, התיירות - והרבה מעבר.
נתניהו מודה בבידוד המדיני בנאום "סופר-ספרטה"
(צילום: ShareLive)
בשנים הקרובות, גם לאחר סיום המלחמה בעזה, ינסו רבים בעולם למחוק או לבטל את שם המותג הנקרא ישראל: הדבר ייעשה הן מכיוון שרבים מתנגדים למעשי ישראל בעזה, אך לא פחות מכך מכיוון שרבים יחששו להיראות בחברת המותג "ישראל" - שהפך בחודשים האחרונים להיות "מותג רעיל". חשש זה נובע גם מהפחד מדעת הקהל, אשר אינה רוצה לראות את ישראל כחלק מהעולם המערבי הנאור.
נכון להיום הישראלים נהנים מפטור מוויזה במדינות רבות בעולם. החרפה ביחסים עם מדינות נוספות עלולה להוביל למצב שבו מדינות יבטלו את הסכם הפטור מוויזה הקיים עם מדינותיהן. הן עלולות לנמק זאת בכך שברצונן לבדוק כי מבקשי הוויזה אינם מעורבים ב"רצח עם" או ב"פשעים" אחרים.
מדינות בדרום אמריקה, יעד מבוקש למשוחררי צבא, עלולות להגביל כניסת ישראלים בכלל וחיילים ששירתו בצבא בפרט. כבר היום ישנם לוחמים אשר שמם ועברם הצבאי נחשפו ברשתות החברתיות - לעתים על ידי הארגון הפרו-פלסטיני הינד רג'אב הפועל כדי "לצוד חיילים" - מה שגרם להם לעזוב בחשאי את המדינות שבהן ביקרו, פן ייעצרו.
נתניהו מאשים את קטאר וסין בהטלת מצור על ישראל
(צילום: ליאור שרון )
דוגמה נוספת למשמעות האפשרית של החרפת הבידוד - מענקי מחקר שהיו מגיעים בעבר לחוקרים ישראלים ולמוסדות בישראל יפחתו. כבר עתה מדענים ישראלים מציינים את הקושי שבו הם נתקלים בשיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים בעולם. החרם השקט, שבו לא עונים לפניות של גורמי אקדמיה או לא מזמינים חוקרים ישראלים, עלול להחריף.
בתחום התרבות ישראל כבר נמצאת עמוק בתוך החרם התרבותי: עצומה של 4,000 אנשי קולנוע שחתמו על התנגדות לכל שיתוף פעולה עם ישראל, להקות ישראליות לא מוזמנות לפסטיבלים בינלאומיים, וזו רק רשימה חלקית.
על תיירות אין מה לדבר כלל: ישראל, שהפכה להיות יעד תיירותי אטרקטיבי לקהלים אירופיים ואחרים טרם המלחמה, ירדה ממפת התיירות העולמית. ככל שהמלחמה נמשכת, כך נמחקת ישראל מתודעת התיירים הפוטנציאליים.
שלושה תחומים הם מהכואבים ביותר לישראל. הראשון הוא התחום הכלכלי, ומה שנתניהו מכנה הסתגלות ל"כלכלה אוטרקית, להיות אתונה וסופר-ספרטה". היצוא הישראלי, ולא רק היצוא הביטחוני, צפוי להיפגע, ומוצרים ישראלים יֵרדו מהמדפים ברשתות השיווק בעולם מחשש לחרם צרכנים. כך, למשל, המנגו הישראלי ירד מהמדפים בחלק מהמדינות באירופה, מה שפגע קשות ביצרני המנגו בישראל. מדינות גם עלולות להפסיק לייצא לישראל חומרי גלם, כפי שכבר עשתה טורקיה. כל אלו יורגשו עמוק בכיסם של הישראלים.
בתחום הספורט כבר כיום ישנם ניסיונות שלא לאפשר לקבוצות ישראליות להתחרות בטורנירים בינלאומיים. המחאות חסרות התקדים בספרד נגד השתתפות קבוצת האופניים "ישראל פרמייר-טק", שהיא בכלל קבוצה פרטית, עלולות להיות רק הפרומו. השיא עלול להיות סילוק ישראל מהמשחקים האולימפיים, כפי שסולקה רוסיה.
האירוויזיון והשאלה אם ישראל תשתתף או לא. באיגוד השידור האירופי לא צפויים לוותר כל כך מהר על מדינות כהולנד ואירלנד, שהצהירו כי יחרימו את האירוויזיון אם ישראל תשתתף בו. הם יציעו הצעות אשר ספק אם ישראל תוכל להסכים להן - כמו זו שפורסמה אתמול ב-ynet, ולפיה עלייה לבמה עם דגל ניטרלי עשויה לסיים את המשבר.
בינתיים ישראל מתנחמת בתמיכה האמריקנית, אבל גם זה יכול להשתנות - ובכל מקרה לא צפוי להספיק. "ארה"ב איתנו וגם הרבה מדינות אחרות, אבל יש לנו בעיה ממוקדת כרגע במערב אירופה, ואנחנו פועלים ונמשיך לפעול להסיר את המצור הזה. כמו שהצלחנו עם המצור הצבאי כך נצליח גם עם המצור המדיני", אמר נתניהו בנאום במשרד החוץ.
ההצהרות של נתניהו נעדרות ניסיון להסביר במה ממשלתו אחראית בהגעה למצב העגום הזה - הוא העדיף להאשים את "המוסלמים באירופה" ואת האנטישמים שעוזרים להם. עמנואל נחשון, ראש מערך דיפלומטיה ציבורית לשעבר שהתפטר ממשרד החוץ כמחאה על המדיניות, אמר כי זהו "תרגיל שקוף". לדבריו, "נתניהו מוכר לנו רציונליזציה של הכישלון שלו כסוג של 'גזירת גורל', ומבקש שנלווה אותו במסע לגיהינום שהוא מתכנן עבור מדינת ישראל ותושביה".
היועץ האסטרטגי אבי בניהו אמר כי "נתניהו במעשיו, מחדליו ואמירותיו ההזויות גורר את ישראל לתהום בה לא הייתה מעולם. הוא מסכן את השלום עם מצרים וירדן, את הסכמי אברהם, את היחסים עם העולם החופשי, את הכלכלה הישראלית ואת התקווה. מדינת ישראל האהובה שלנו הופכת למדינה שכולה ומפולגת מבית ומצורעת בעולם. נאומו מלמד על חללית שהתנתקה מבסיס האם".
אלון ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, אמר כי "הדבר שהכי מפחיד את ישראל זה קונצנזוס מערבי סביב ההכרה במדינה פלסטינית, ובישראל יהיו חייבים להגיב. הם יוכלו להגיב ברמה הבילטרלית ולטפל בכל מדינה. למשל, יחזירו את כל השגרירים להתייעצויות או יסגרו שגרירויות קטנות. הדבר השני זה הסיפוח. זו תגובה שתפגע ביחסים עם האמירויות, תחסל אולי את הסכמי אברהם. נתניהו יצטרך להחליט אם הוא פוגע בהסכמי אברהם או מדרדר את היחסים עם אירופה".
לדבריו, "אם יהיו עשר מדינות שיכירו במדינה פלסטינית, זה ישאיר את איטליה, גרמניה ויפן בקבוצה שהיא יוצאת דופן. יהיו ניסיונות לקבל את פלסטין לאו"ם דרך הצבעה במועצת הביטחון, ויש גבול כמה פעמים טראמפ יוכל להטיל וטו. ואם פלסטין תתקבל, זה כבר יסבך את מצבה של ישראל, שתיתפס כמדינה כובשת של מדינה שחברה באו"ם. מדינות שיכירו בפלסטין, יהיה להן יותר קל להטיל סנקציות על ישראל". הוא פירט על משמעויות הבידוד ואמר: "כל מדינה שמודיעה שלא תשתתף באירוויזיון זה חצי נוקאאוט. יכולים למנוע השתתפות ישראלית בירידי נשק ובאירועי ספורט".
