קנדה בוחנת מחדש את יחסיה עם ישראל בעקבות התקיפה אתמול נגד בכירי חמאס בקטאר, שתוצאותיה עדיין לא ברורות. שרת החוץ אניטה אנאנד אמרה לעיתונאים הערב (רביעי) כי "הממשלה מעריכה את ההשלכות של האירוע על קשרי שתי המדינות", אך לא מסרה פרטים על צעדים אפשריים.
נמרוד ברקן, לשעבר שגריר ישראל בקנדה, מעריך כי "הורדת דרג קבועה זה מהלך לא פשוט" עבור אוטווה. לדבריו, מהלך כזה ייחשב לצעד חריף מדי ועלול לסבך את קנדה גם פנימה וגם מול בעלות בריתה.
עם זאת, ברקן מצביע על חלופה רכה יותר: "החזרת שגריר להתייעצות לתקופה ממושכת יותר קל". לדבריו, צעד כזה מאפשר לקנדים "להעביר מסר חד וברור לישראל", תוך שמירה על גמישות מדינית, אפשרות לתאם עמדות עם האירופים, והימנעות מצעד בלתי-הפיך ביחסים.
גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הסתייג אמש מהתקיפה הישראלית בקטאר, וכתב בפוסט ברשת החברתית שלו TruthSocial כי "הבוקר הודענו בממשל לצבא ארה"ב שישראל תוקפת את חמאס, שלמרבה הצער יושב באזור של דוחא, בירת קטאר. זו הייתה החלטה של רה"מ נתניהו, לא שלי". בהמשך, הנשיא אמר לכתבים בוושינגטון: "אני לא מרוצה בכלל מהתקיפה הישראלית בקטאר".
תיעוד התקיפה בדוחא, קטאר
התקיפה בדוחא גררה גינויים רבים במערב, בין היתר על-ידי נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת בריטניה קיר סטרמר, שר החוץ הגרמני יוהאן וודפול וגם האפיפיור. בהודעותיהם, הזהירו המנהיגים באירופה כי הפגיעה בריבונות קטאר מאיימת להצית הסלמה אזורית, קראו להפסקת אש מיידית ולהגברת הסיוע ההומניטרי לעזה.
בחודש שעבר קנדה הודיעה כי תכיר במדינה פלסטינית במהלך העצרת הכללית של האו"ם, אך עם תנאי. "כוונתנו מבוססת על מחויבות הרשות הפלסטינית לערוך בחירות כלליות ללא חמאס - ולדאוג שהמדינה הפלסטינית תפורק מנשקה". ר"מ קנדה, מארק קרני, אף האשים את ממשלת ישראל בכך ש"אפשרה לאסון בעזה להתפתח".
בהמשך קראה קנדה, לצד 23 מדינות מערביות נוספות, להכנסת סיוע הומניטרי חופשי לרצועת עזה. "על ישראל מוטלת החובה לאפשר לכל הארגונים הבינלאומיים הלא-ממשלתיים להשתתף בחלוקת הסיוע", נכתב בהצהרה משותפת שפורסמה על-ידי בריטניה, שבה נטען כי הרעב בעזה הוא "בל יתואר".
