אחרי הבטחת נתניהו לא לתקוף, התקיפה הישראלית בדוחא מובילה גם לערבויות אמריקניות חריגות לקטאר: ממשל טראמפ הוציא שלשום (יום שני) צו נשיאותי חריג, שלפיו ארצות הברית תראה ב"כל תקיפה מזוינת על שטחה, ריבונותה או תשתיתה של קטאר" כ"איום על שלומה וביטחונה של ארה"ב". לפי הצו, בכל מקרה של מתקפה נגד קטאר - ארה"ב תפעל ב"כל האמצעים החוקיים והמתאימים - דיפלומטיים, כלכליים ובמידת הצורך גם צבאיים - כדי להגן על האינטרסים של ארה"ב וקטאר ולהשיב את השלום והיציבות".
משמעות הצו, וגם ההבטחה שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו בשם ישראל, היא שמעתה כל פעיל טרור שישהה על אדמת קטאר ייהנה למעשה מערבות ביטחונית גבוהה במיוחד שלא ייפגע.
טראמפ ונתניהו על שיחת הטלפון עם ראש ממשלת קטאר
(צילום: רויטרס)
3 צפייה בגלריה


טראמפ, נתניהו ואמיר קטאר אל-תאני על רקע התקיפה הישראלית בדוחא
(צילום: AP Photo/Alex Brandon, REUTERS/Ibraheem Abu Mustafa, אלכס קולומויסקי)
הערבות הביטחונית הזו, שכמוה מעולם לא ניתנה מארה"ב למדינה ערבית, כוללת גם "תכנון משותף עם קטאר כדי להבטיח תגובה מהירה ומתואמת לכל תוקפנות זרה נגד קטאר". לפי הצו, מזכיר המדינה האמריקני יאשר מחדש את ההבטחה הזו לקטאר, ויתאם זאת עם בעלות ברית ושותפות נוספות כדי "להבטיח צעדי תמיכה משלימים".
הסיבה לצו, נכתב, היא שבמשך השנים "ארה"ב וקטאר היו קשורות זו בזו בשיתוף פעולה הדוק, אינטרסים משותפים וקשר הדוק בין כוחותינו המזוינים". לפי הצו, "קטאר אירחה את כוחות ארה"ב, אפשרה פעולות ביטחון קריטיות ועמדה כבעלת ברית איתנה במרדף אחר שלום, יציבות ושגשוג במזרח התיכון וברחבי העולם - לרבות באמצעות תיווך שסייע למאמצי ארה"ב לפתור סכסוכים אזוריים וגלובליים משמעותיים".
לכן, נכתב, "בהכרה בהיסטוריה זו - ולאור האיומים המתמשכים על קטאר כתוצאה מתוקפנות זרה - המדיניות של ארה"ב היא להבטיח את ביטחונה ושלמותה הטריטוריאלית של קטאר מפני התקפה חיצונית".
הצו נחתם כאמור שלשום, ביום שבו מסרו טראמפ ונתניהו הצהרה לגבי יוזמת "21 הנקודות" לסיום המלחמה. הרקע לצו הוא בעיקר התקיפה הישראלית נגד בכירי חמאס בקטאר לפני שלושה שבועות - שטראמפ כפה על נתניהו להתנצל עליה בשיחת טלפון עם ראש ממשלת קטאר - וגם התקיפה האיראנית על הבסיס האמריקני במדינה, בעקבות הפצצת מתקני הגרעין על-ידי ארה"ב.
קטאר, נזכיר, מארחת את הבסיס הצבאי האמריקני הגדול ביותר במזרח התיכון - וכמו רבות משכנותיה במפרץ, ראתה בוושינגטון כערבה מרכזית לביטחונה. לכן, התקיפה הישראלית זעזעה את הקטארים, שדרשו ערבויות לכך שלא תחזור - וקיבלו זאת הן באמצעות הבטחה מצד נתניהו, והן באמצעות הצו הנשיאותיו שעליו חתם טראמפ ולמעשה מסנדל את ישראל.
האינטרסים שהובילו למהלך / הפרשנות של רון בן ישי
הצהרת הבית הלבן היא למעשה מטריית ביטחון שארה"ב מעניקה לקטאר באמצעות התחייבות נשיאותית כתובה להתייצב לצידה ולהגן עליה אם תותקף. קטאר מבקשת התחייבות כזו מארה"ב כבר שנים, תמורת הזכות שנתנה לוושינגטון (תמורת דמי שכירות שמנים) להחזיק ולהפעיל משטחה את הבסיס האווירי הגדול ביותר במזרח התיכון.
עד עכשיו היססו נשיאים אמריקנים, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, לתת לשליטי קטאר מחויבות כזו, ועוד בכתב, מפני שגם סעודיה וכנראה גם האמירויות הציגו דרישות דומות ונענו בשלילה. ארה"ב חששה לתת למפרציות הערביות בעלות בריתה את היכולת לסבך אותה בעימותים צבאיים שאינם משרתים את האינטרסים האמריקניים; למשל העימות בין קטאר לסעודיה ומדינות ערביות נוספות שהיו על סף מלחמה לפני כעשר שנים.
ארה"ב גם לא רצתה להתחייב להיחלץ להגנתן של מדינות אלו באמצעות משלוח ציוד וחיילים. טראמפ סירב לשלוח סוללות פטריוט ואנשי צבא אמריקניים להגנת סעודיה ומתקני הנפט שלה אפילו אחרי שהותקפו בספטמבר 2019 בטילי שיוט וכטב"מים איראניים. טראמפ דרש אז תשלום מהסעודים עבור שירותים אלה.
3 צפייה בגלריה


נתניהו מקריא מדף את ההתנצלות לרה"מ הקטארי. רק המתאבן למנה העיקרית
(צילום: the white house)
מה שהריץ את הקטארים לבית הלבן הפעם הייתה ההתקפה של איראן בסוף מלחמת 12 הימים שתואמה מראש עם הקטארים, אך בעיקר התקיפה של ישראל בדוחא נגד בכירי חמאס, שנעשתה על אפם וחמתם של שליטי קטאר ונועדה לשגר להם מסר מאיים.
המסר הישראלי המאיים אכן הפחיד את הקטארים, וגרם להם לשלוח משלחת לבית הלבן לבקש ערבות ביטחונית חד-צדדית בכתב מארה"ב כתנאי להמשך תמיכתם במאמציה של ארה"ב במזרח התיכון. הטיעון שלהם הוא שתמיכה זו שהם מושיטים לוושינגטון הופכת אותם למטרה לתוקפנות שמסכנת את ביטחונם ולכן ארה"ב חייבת להגן עליהם.
סביר להניח שטראמפ השתכנע לסטות מעקרונותיו ולהיענות לדרישה הקטארית לא רק בגלל הטיעון הזה, אלא בגלל עסקות בעשרות מליארדים שהובטחו לו בביקורו האחרון בדוחא, הסיוע שהעניקה קטאר לארה"ב ולישראל בתיווך עם חמאס, וההבטחה לתמוך בתוכנית 20 הנקודות לסיום המלחמה בעזה ולהשכנת שלום ויציבות במזרח התיכון - שאם תמומש עשויה לזכות את טראמפ בפרס נובל. כל אלו - ולא פחות מכך, המטוס הנשיאותי שטראמפ קיבל במתנה מהאמיר הקטארי - שכנעו אותו להעניק לקטארים רשת ביטחון אמריקנית שאף מפרצית אחרת לא זכתה בה.
מתברר שההתנצלות הפומבית והקצת משפילה באזני ראש ממשלת קטאר, שטראמפ סחט מנתניהו, הייתה רק המתאבן למנה העיקרית.